Shelly Hod Moyal

לילכי שלי,
האמא הכי “אמאלה” שיש.
הSuper Woman שהיא גם grand וגם mom.
האלוהים הפרטי שלי, זו שלא רק הביאה אותי לעולם אלא ממשיכה לשמור עליי בהשגחה פרטית בכל רגע ורגע.

יצא השנה שהתאריך שלך, ה5/5, נפל בדיוק בל״ג בעומר, בספירת הוד שבהוד. היום החמישי של השבוע החמישי, ממש כמו החמסה חמסה שלך. אז הפעם, ובכל יום, אני בעיקר רוצה להגיד לך תודה. תודה עמוקה ואינסופית על הכל מהכל.

תודה שנתת לי חיים. תודה שנתת לי את שמי, שלי, בברכת שלום לישראל. תודה שגידלת אותי בערכים של שלום בפנים ושלום בחוץ, לאהוב אנשים, לראות טוב, להאמין ולהודות.

ואולי זה גם לא במקרה שאני “שלי”, כשכל החיים אני גם שלך. ואת “לילך”, שהיא גם “לי” וגם “לך”. תמיד גם שלי וגם לי ולך. איזון מושלם בין אחדות לנפרדות, למרות שבמקרה שלנו כמעט אין נפרדות באמת😊

את תמיד שם בשבילי. באש ובמים, במלחמות, במשברים, בשמחות, בהחלטות הכי גדולות ובדקויות הכי קטנות. חצי מהחיים גם גרנו יחד, וגם כשלא, היינו רוב הזמן אחת ליד השנייה. מארוחות חול לארוחות חג, מהפגנות לתערוכות, מהסעות ועד עבודה. תמיד לצידי. תמיד זמינה. תמיד עושה הכל בשבילי.

את גם אמא וגם ״אם כל הפרגונים״. כשמך, נותנת לאחרים כאילו הם את עצמך. יפה, צבעונית, מרעננת וממלאת כל מקום בנוכחות שאי אפשר לפספס, ממש כמו פרח הלילך.

את נתת לי את המתנות הכי יקרות בחיים. החיים עצמם, האחיות שלי, הסקרנות, האמונה, ההרפתקנות, הביטחון, הערכים והאהבה. תמיד מקבלת אותי כמו שאני, תמיד נותנת לי להרגיש שהכל אפשרי, תמיד אומרת ״כן״ ומי בכלל יכול להגיד לך “לא”?

את אישה שיודעת להזיז הרים בלי לעשות עניין. שוחרת גם שלום וגם צדק בזמן שכולם חושבים שזה סותר. נותנת מעשר גם כשחסר. רואה אנשים לעומק, נלחמת בשבילם גם אם לא הכרת אותם, ודוגמה למופת למה זה אהבת האחר באמת. לא כסיסמה אלא כדרך חיים.

השמש הגדולה של חיי.
המובן מאליו הכי לא מובן מאליו.
ועל כל זה אני בהודיה אינסופית עלייך, על זה שאת אמא שלי, ועל הזכות להיות הבת שלך.

אוהבת אותך הכי בעולם אמא ❤