Einav Korakin

אבא שלי, כל החיים ביקשתי להיפרד מאדם אהוב וקרוב! אחרי המוות הטרגי של יוסי והטרגי של אמא שלי... על מה שרציתי זו הזדמנות... לומר שאני אוהבת, לגעת, להסתכל בעיניים, לתת יד להיפרד והיום אני מבינה... שזה כואב! כואב מאד מאד להיפרד!! זו אומנם זכות...אבל מלווה בהמון רגשות קשים! ומראות שלא נותנים מנוח. בהרבה חרטות, שאלות ועצב עמוק עמוק עמוק. אני כותבת את זה פה . א. לשחרר מעלי מעט כאב. ב. לשתף את.כל אותם ילדים שיש להם הורים לידם.... לחבק אותם, להראות ולהגיד כמה שרק מתאפשר שאוהבים.... כי הימים האלו אף פעם לא חוזרים וחא משנה כמה עשית וכמּה נתת... תמיד תרגיש שאפשר היה עוד! אין דבר יקר מהורים ומשפחה! אין!!!!