Efrat Barak

חזרתי מפריז לא מזמן.

בתור אשת מקצוע שעוסקת בעיצוב וחומרים, חלק בלתי נפרד מחווית הטיול הוא המפגש עם העיצוב המקומי ועם הדרך שבה הוא משתמש או מתייחס לחומרים, לאנשים ולסביבה.

אני אוהבת שהרבה גילויים שקשורים בעיצוב נמצאים דווקא במעברים ובנקודות שבין לבין.

הם לא תמיד מרכז התמונה, אלא דווקא שחקני המשנה.

ממש לא חייבים ללכת לאולם תצוגה או תערוכה כדי לראות עיצוב טוב, פשוט צריך לפתוח את העיניים ואת הראש.

לדוגמה, נתקלתי בכיסאות המוצלחים האלה בתחנת רכבת עמוסה באחד הימים הראשונים.

איך אני יודעת שהם מוצלחים? כשניסיתי לצלם אותם כמעט כולם היו תפוסים.

אפילו שהעיצוב שלהם די יוצא דופן, ישבו עליהם כל מיני אנשים, בכל מיני גילאים. זה סימן לכך שהשימוש מובן ושהעיצוב עובד בשביל המטרה שלשמה הוא נוצר.

מה יש כאן בעצם?

אלה כיסאות מתקפלים שמותקנים על הקיר.
לא מדובר בכסא שלם אלא רק משענת ומושב שעשויים מלבידים (דיקטים), פלדה וטקסטיל.
החיתוך של הלבידים מייצר ציר שמאפשר ישיבה וגם נותן מופע אסתטי ונעים לעין.

לא פחות חשוב:
כשהכסא אינו בשימוש הוא הופך לשני לוחות שנצמדים לקיר ותופסים נפח של פחות מ-10 ס"מ.
כך שהשטח מתפנה לתנועה חופשית, מה שיעיל במיוחד בסביבה צפופה עם תנועה ערה של אנשים, כמו תחנת הרכבת הזאת.

יש משהו מפתיע בשימוש בחומר כמו לביד עץ בריהוט שממוקם בסביבה ציבורית ונמצא בשימוש גבוה. גם החיתוכים המשמשים לציר שעלולים להוות נקודת תורפה.

עם זאת, במקרה הזה נראה שזה עובד.

ד"א, הקיפול של הכיסאות גם מקל על ניקוי הרצפה שמתחתם, וכשהסביבה נקייה ומטופחת רוב המבקרים מתנהגים בהתאם. לא משנה באיזו מדינה.

עוד בהמשך..

#עיצובפניםואדריכלות #עיצובחומרים #עיצוב #עיצוברהיטים #עיצובמרחבציבורי