Instagram story viewer> @design.curator> Posts

Galit Gaon

@design.curator

6.3K

followers

2215

following

Design Curator, Head of @acurate.shenkar program & @shenkar.design.archive

POSTS STORIES REELS

⁨ ⁨ ⁨ הצצה לאוסף > יום הבטיחות בדרכים גרסת הסיקסטיז. שמחות לשתף מקבץ סקיצות של המעצב דן תל-ורדי, שנקלטו ונסרקו לאחרונה לאוסף של המרכז. תל ורדי, מעצב גרפי שנולד ופעל בתל אביב, למד עיצוב גרפי במכללה הפוליטכנית לגרפיקה שימושית בשנות ה־60. במשך כשלושה עשורים עיצב עבור מגוון רחב של גופים במשק הישראלי ביניהם: דבר לילדים, בירה מכבי, יריד המזרח, בן גל, נעמ”ת, בירה נשר, רהיטי עונג, מכון היצוא, משרד השיכון ודואר ישראל.

הסקיצות חושפות רגעים מתהליך העבודה על כרזה עבור הרשות הלאומית למניעת תאונות במשרד התחבורה, ומאפשרות הצצה לגרסאות הרבות שלא זכו להגיע לדפוס. מלבד הקסם הנוסטלגי והחן האיקוני של תל-ורדי, אפשר למצוא בהן שיעור של ממש בגיבוש רעיון, בבחירות צבעוניות ובעיקר באופן שבו מסר מילולי מקבל תרגום חזותי.

שימור הסקיצות, ולא רק התוצר הסופי, מאפשר להתחקות אחר תהליך החשיבה והיצירה, ולבחון כיצד התגבש הרעיון לכדי התוצר הסופי. האוסף, שנתרם ע״י ילדיו תמר וגל תל-ורדי, זמין לצרכי עיון ומחקר, וצפוי לעלות לאתר החדש בקרוב. לאיתור חומרים בתקופת העבודות, ניתן לפנות למייל: rotem.kaplan@shenkar.ac.il⁩⁩⁩ by @design.curator

I am very excited and honored to be talking tonight (sunday 11th) with Friedrich von Borries, Stephan Trüby, and Galit Gaon about curating architecture in the age of man and about the
Heritage of the Future exhibition Friedrich and I have curated. For more info and registration, you can find a link in the bio. many thanks to @goethe_institut_israel for supporting this event.
@shira_lb @litalmegidish @stav.axenfeld @stephan_trueby @liebling_haus @friedrichvonborries @design.curator @acurate.shenkar @sshirraz by @design.curator

אוצרות בעידן האדם - סיור ושיחה בתערוכה “מורשת העתיד”
יום א׳, 11.10, 19:00

פרטים וכרטיסים בביו>>

מה תפקידן של תערוכות, אוצרים ואדריכלים בעידן של משבר אקלימי וחוסר ודאות מתמשך? והאם תערוכה יכולה לחרוג מגבולות הייצוג ולייצר שינוי באופן שבו אנחנו חושבים, מתכננים ופועלים במרחב?

במסגרת התערוכה ״מורשת העתיד״ נשוחח על אוצרות של אדריכלות בעידן האדם (אנתרופוקן) - תקופה שבה שאלות של בנייה, טבע, תרבות, מורשת אדריכלית, ייצוג, דמיון ואחריות שזורות זו בזו. נבחן את האפשרויות והמגבלות באוצרות של אדריכלות, את האסתטיקה של משבר, ואת האפשרות לדמיין לא רק מציאות עתידית, אלא אף להניח יסודות לעצב אותה מחדש.

הערב ייפתח בסיור קצר בתערוכה ״מורשת העתיד״ עם האוצרים, ואחריו יתקיים פאנל

בהשתתפות:
גלית גאון, אוצרת בכירה במרכז לחקר העיצוב ומנהלת התוכנית לאוצרות ללימודי מוזיאולוגיה, שנקר
פרופ׳ ד״ר שטפן טרובי, פרופסור לאדריכלות ולתיאוריה של התרבות ומנהל המכון לעקרונות האדריכלות המודרנית (IGmA) באוניברסיטת שטוטגרט.
בהנחיית: פרידריך פון בוריס, וסברינה צגלה, אוצרי התערוכה

19:00 | סיור קצר בתערוכה
19:45 I הפסקה וכיבוד קל
20:00 | פאנל

**האירוע יתקיים באנגלית**

@design.curator @acurate.shenkar @shenkar.design.archive @goethe_institut_israel @stephan_trueby @sabrina_cegla @sce_negevarchitecture @threefourtwosix @amaliarieli @shira_lb @adva.matar @hornelad @levlol @christinachips @oraleks @sharon_ist_es @ruthabr @oreneldar @edith.kofsky @cloudtoground2023 @loumoria @tula__amir @ifatfinkelman @deborah_pint by @design.curator

תערוכה VS. קטלוג | לקראת נעילת התערוכה “שגרת מחקר” נקיים בגלריה מפגש בשיתוף איגוד המוזיאונים ואיקו”ם, פורום הסטודנטים והסטודנטיות ופורום עיצוב.
בתכנית: סיור בתערוכה ושיח מקצועי עם מעצבי ומעצבות קטלוגים וספרים.
נציץ על ארכיון מחקר חי המתעד את תערוכות העיצוב בישראל, נדבר על האופן שבו מתעדים ו”משמרים” תערוכות ואיך הופכים אותן לקטלוג מושלם. נעמוד על ההבדלים בין חווית התערוכה לפורמט הקטלוג וננסה לענות על השאלה: במה שונה עיצוב קטלוג מעיצוב של כל ספר אחר?

בהנחיית תום כהן ועדי המר יעקבי.
בהשתתפות המעצבים והמעצבות: נועה שורץ, קרן וגולן גפני, אביחי מזרחי וקובי פרנקו.

יום ב • 05/10/26 • 18:00

שימו לב ❤️ מספר המקומות מוגבל, מהרו והירשמו בקישור שבביו.

צילום התערוכה “שגרת מחקר”: אמנון חורש by @design.curator

נרגשות לקראת כנס הנעילה של התערוכה “כרזות ואות: מלאכת העיצוב של פסח עיר־שי”, באוצרותו של רמי טריף, שיתקיים במוזיאון ישראל בירושלים. הכנס יעסוק ביצירתו הטיפוגרפית הייחודית של המעצב פסח עיר-שי, שנחשפה בתערוכה, כ-60 שנים לאחר לכתו. את המושב הראשון בכנס תפתח גלית גאון, אוצרת בכירה, ראש המרכז והתכנית לאוצרות, לשיחה על ההיסטוריה החזותית של הכרזה העברית.

השיחות במושבים השונים יעמיקו את הדיון על עיצוב הכרזה המסחרית לתפיסתו של עיר־שי, על זהותו המורכבת כיוצר מודרני שצמח לתוך תנועת האוונגרד אבל נותר מחובר לזהותו היהודית. ממליצות בחום להגיע!

מתי? יום שלישי, 6.10.2026
איפה? אודיטוריום ע”ש שפרינגר, מוזיאון ישראל, ירושלים.
שימו ❤️ הכניסה לכנס בתשלום (רכישה באתר המוזיאון) by @design.curator

לקראת יום השנה לפטירתו של אפי ריבקינד, שוחחנו עם איריס ריבקינד בן-צור על אביה, על יצירה, שימור תרבות ועל מה שנשאר אחרינו. כאחד המעצבים הפעילים והבולטים בשדה התרבות החזותית המקומית במהלך ששה עשורים, עבודותיו הן מראה של תקופה.

מעבר לקשר הקרוב של איריס עם אביה, היה לה חשוב לתעד ולקטלג את עבודותיו ולקבל ממנו מידע על כל עבודה ונסיבות יצירתה. לאחר שאצרה תערוכה מעבודותיו בצלמנייה במסגרת שבוע האיור, החליטה להפתיע אותו ולהפיק עבורו ספר שיאגד את עבודותיו לאורך השנים ספר אינטימי שנועד לו ולמשפחה.
״את הספר עיצבה מיכל שפירא. לאחר צאתו לאור, ובמסגרת לימודיה בתכנית לאוצרות עיצוב בשנקר, הציעה מיכל לאצור תערוכה מעבודותיו בגלריה שנקר ע״ש יעקב רוזן. אבא שלי שמח מאוד על היוזמה״

התערוכה הרטרוספקטיבית ״אפי״ הוצגה בגלריה שנקר ע״ש יעקב רוזן בשנת 2024 והיתה להצלחה גדולה. כחלק מהמהלך של התערוכה נאספו, תועדו ונקלטו בארכיון עבודותיו של אפי ריבקינד.
איריס מספרת שגדלה בבית שבו עבודותיו של אביה היו נוכחות בכל מקום. היא יזמית ופילנתרופית בתחום האמנות, מרצה באקדמיה, ולשעבר מנהלת ויו״ר קרן אאוטסט לאמנות עכשווית בישראל. בשנים האחרונות, יחד עם בעלה ערן בן־צור, יזמה פרסים ומענקים לקידום סטודנטים ובוגרים צעירים, בשיתוף עם המרכז לאמנות עכשווית תל אביב–יפו (CCA), התכנית לתואר שני באמנויות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, בשיתוף עם מוזיאון תל אביב לאמנות, ומרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל.

״היה לי חשוב לתמוך באמנות במקום שבו התמיכה באמת נחוצה. מתוך הניסיון שצברתי לאורך השנים, זיהיתי שסטודנטים ובוגרים צעירים לא תמיד זוכים למספיק תמיכה בתחילת דרכם, והבנתי עד כמה משמעותי לחבר בינם לבין האקדמיה והמוסדות. מתוך התפיסה הזו יזמנו בעלי, ערן בן־צור, ואני את המענקים. בהמשך, מתוך העניין המקצועי והאקדמי שנוצר סביב עבודותיו של אבי, יזמנו בשנקר את מענק עמיתי מחקר עיצוב ע”ש אפי ריבקינד, שנועד לעודד ולתמוך בחוקרים ובחוקרות ״בראשית דרכם המקצועית.

“הרבה פעמים נדמה לנו שאנחנו מכירים את ההורים שלנו לעומק, אבל מטבע הדברים אנחנו מכירים אותם קודם כול מתוך מערכת היחסים שבין הורה לילד. השיחות של עם אבי גלשו הרבה מעבר לעבודות עצמן, ודרכן גיליתי בו עוד צדדים כאדם וכיוצר. זו מבחינתי אחת המתנות הגדולות של חיי. אולי משם מגיעה גם החשיבות שאני מייחסת לשימור. יצירה נשארת לאורך זמן והופכת לחלק מהזיכרון התרבותי שלנו. אם לא נדאג לשמור על העבודות ועל הסיפורים שמאחוריהן, חלק מהסיפור הזה עלול ללכת לאיבוד.”

צילום: אמנון חורש by @design.curator

פתיחת שנת הלימודים החדשה, ובשנה השלישית שבה נלמדת התכנית במגמות העיצוב בבתי הספר התיכוניים ברחבי הארץ, עצרנו לשוחח עם הצוות הפדגוגי של התכנית כדי לשמוע על ההשפעה הייחודית שלה על התלמידות והתלמידים.
“ארץ-עיר: עיצוב בישראל”, הנלמדת בכיתות י”א, מפגישה את התלמידים עם התרבות החזותית והחומרית בישראל ומקנה להם כלים לחקר עצמאי, בין היתר באמצעות האוסף הדיגיטלי של מרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל. התלמידים והתלמידות זוכים להכיר מקרוב פריטי ארכיון, סגנונות ובעיקר מעצבים ומעצבות שפעלו ופועלות בעבר ובהווה.

עינת קריצ’מן מפמ”ר אמנויות ועיצוב מספרת על הרגע שבו נוצרה התשתית שאפשרה לחבר בין מערכת החינוך לעולם האקדמי: “משרד החינוך זיהה שמאז אילוצי מגפת הקורונה, הרבה מאוד מסלולים אקדמיים התאימו את גישת ההוראה ללמידה מקוונת ונוצרה תשתית יוצאת דופן להקניית מידע. התשתית הזו אפשרה לממונים הפדגוגים במשרד החינוך, להציע למורים מנעד ידע גדול יותר ובמקביל לקרב את התלמידים והתלמידות לעולם האקדמי, ולגלות שהוא מסעיר ומסקרן ובכלל לא מבהיל ומפחיד”

במהלך שנת הלימודים, התלמידים לומדים להתבונן באופן ביקורתי בדימוי לבחירתם ובסיומה, מציגים מחקר חזותי בפורמט של מפת חשיבה. הדימוי שמניע את המחקר נבחר לרוב מתוך עניין אישי. כך הופכת מפת החשיבה לא רק לתוצר של תהליך לימודי, אלא גם למרחב לביטוי אישי, שבו כל תלמיד ותלמידה יכולים להביא את נקודת המבט שלהם.

בהצלחה לכל התלמידות והתלמידים בשנה החדשה, סקרניות לגלות מה תבחרו לחקור וללוות אתכם בתהליך. by @design.curator

מקום שיש בו מרחב לחשוב מחשבות חדשות, להשתהות, להרהר, לשחרר, לחזור, לערער והכל מהתחלה.
עד הפעם הבאה. צ'או by @design.curator

שלושים וחמישה ימים של חופש-עבודה מסתיימים מחר. חודש מופלא עם השותף הכי שווה שיכולתי לבקש להרפתקאות איטליה ובכלל.
ניצה-פרטה, קפה של בוקר, רגע לפני שהחום הופך כמעט בלתי אפשרי. לחיי האהבה, כמו שאתה אומר בכל ערב, כי באמת מה צריך יותר מזה. אתה הבית שלי. by @design.curator

בבר שבפיאצו יש דרינקים על שם הליקוי שהיה, טקילה בגוונים של שחור עם קוביות קרח עטופות עלי זהב. הפחד והקסם שטפו את השבוע שעבר והשאירו אחריהם שובל של אור.
בורונה מצאתי תבליט בן יותר ממאתיים שנים, של ליקוי, כזה אבל אחר. כל כך עצמתי שהיה צריך להנציח אותו באבן.

חלק גדול מהימים אני בבית. יושבת ליד שולחן האוכל. כותבת, בודקת עבודות, קצת יין וטורטליני לצהרים, סלט קטן של רוקולה ..וחזרה לכתוב. אחר הצהרים אני נזכרת שבעצם מחוץ לדלת, יש מדינה אחרת. עייפה קצת מהחום, אבל רכה ומתנגנת, חמה ואוהבת. אני יוצאת לפיאצו. האויר התקרר, מחר אפשר יהיה לעלות להרים שוב.
בונסרה by @design.curator

נפרדות בצער גדול מבתיה דונר, אוצרת, חוקרת תרבות חזותית, עורכת ומרצה. בתיה דונר נולדה בישראל בשנת 1949 והתגוררה מילדותה ועד יום מותה ברמת אביב, מול מוזיאון ארץ ישראל. היא למדה אדריכלות אך עברה לעסוק במחקר בתחומי התרבות, האמנות והעיצוב. דונר אצרה תערוכות במוזיאונים מרכזיים בישראל, ביניהן: לחיות עם החלום, מוזיאון תל אביב לאמנות (1989); תעמולה וחזון, מוזיאון ישראל (1997); גרפיקה עברית — סטודיו האחים שמיר, מוזיאון תל אביב לאמנות (1999); הוד והדר, מוזיאון ארץ ישראל (2001); משכית — מארג מקומי, מוזיאון תל אביב לאמנות (2003).

התערוכה “לחיות עם החלום” זכתה לתהודה גדולה ומוזכרת עד היום בזכות האוצרות הייחודית. התערוכה אורגנה לפי חמישה צירים — סטריאוטיפים, גיבורי תרבות, חברה, מקום וגבול — והציגה צילומים, עבודות אמנות פלסטית ועיצוב גרפי משנות ה-30 ועד שנות ה-60 של המאה ה-20. דונר בחרה להתבונן ולחקור תקופה בת ארבעה עשורים — שני עשורים לפני קום המדינה ושניים אחריה — ולהציג תהליכים ואירועים בחברה הישראלית הצעירה, כפי שמשתקפים בחומרים החזותיים של אותה תקופה.

בין ספרי המחקר שכתבה, מתבלט “בין רעיון לצורה” (2016) בשיתוף שנקר, העוסק בהתפתחות העיצוב הגרפי בישראל. בספר, המסכם תהליך מחקר מעמיק, דונר מציגה פרקים בתולדות העיצוב הגרפי הישראלי, כתוצר מובהק של תרבות זמנם. היא מזהה בו צורות ותחביר תקופתיים, החושפים את תרומתם של המעצבים לתרבות המקומית, את מקורות ההשראה שלהם ואת מגוון הזיקות של עבודתם לתהליכים דינמיים בחברה ובתרבות בישראל.
ועוד מילה אישית מאיתנו במרכז שנקר לחקר העיצוב, בתיה היתה אוצרת-חוקרת מרכזית בתחום העיצוב הישראלי במשך שנים רבות והרחיבה עבורנו את השדה. היא היתה קולגה נהדרת שטרחה והגיעה לכל פתיחת תערוכת עיצוב קטנה כגדולה ותמיד היתה לה מחמאה לומר. היתה לבתיה תשוקה אמיתית לתרבות החומרית המקומית, לעיצוב על שלל הביטויים שלו ובעיקר אהבה עצומה להיסטוריה של התחום בארץ.

היא תחסר לנו מאוד. יהי זכרה ברוך. by @design.curator

חזרה במקום שבו כל הליכה לסופר היא בעצם טיול בזמן.
לנשום
לנשוף
לנשוף שוב by @design.curator