Instagram story viewer> @lina.tech.flat> Posts

Lina Flat || 👩🏻‍💻 Software Developer

@lina.tech.flat

49K

followers

2408

following

👩🏻‍💻 Vibing at @feeling.echo
🛡️ Cyber | ML | Quantum
💻 M.Sc. ML Student
📚 B.Sc. (Hons.) CS

POSTS STORIES REELS

Not surprised. Very proud. by @lina.tech.flat

⁨ פרסום ראשון: היזמת נועה זילברמן והמהנדסת לינה פלאט נבחרו על ידי ענקית השבבים אנבידיה ויוטסו לברלין כדי לסקר מקרוב את כנס GTC Berlin, שיתקיים בין 20 ל-22 באוקטובר 2026. הכנס צפוי לעסוק בחידושים המרכזיים בעולם הבינה המלאכותית, בהם Agentic AI, Physical AI, רובוטיקה, מודלים פתוחים ותשתיות מחשוב. השתיים יוצרות תוכן ויסקרו גם את נאומו המרכזי של מייסד ומנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, ויעבירו את הדיווחים ישירות מברלין לקהל בישראל.

מה דעתכם?⁩

📸: שרון לוין by @lina.tech.flat

מוזמנים לקרוא את הכתבה המלאה (קישור בסטורי)
תודה למאקו ♥️ by @lina.tech.flat

בבית הנשיא יוצאת לדרך יוזמת ״מעבר לבינה״, בשיתוף המטה הלאומי לבינה מלאכותית ומכון מוזאיק, שמטרתה לגבש עקרונות להיערכות של ישראל לשינויים שמביאה מהפכת ה-AI.

במוקד הדיון הראשון: עתיד התעסוקה, הביטחון הכלכלי והשאלה איך מבטיחים שהצמיחה הטכנולוגית תשרת את כלל החברה.

זו רק תחילתו של תהליך שיכלול סדרת מפגשים, שבהם יתכנסו בכירים ומומחים מהתעשייה ומתחומים נוספים כדי לדון באתגרים שמציב עידן ה-AI. מסקרן לראות אילו תובנות והמלצות מעשיות יתגבשו מהדיונים, ובעיקר איך הן יתורגמו למדיניות ולמעשים. by @lina.tech.flat

אז Echo נבחרה לאחת מחברות ה־Cool Vendors של Gartner לשנת 2026.

כפי שציינו ב־Gartner: ״ארגונים רוצים לצמצם את הסיכונים שהם יורשים מתלויות בקוד פתוח, לשפר את היכולת להציג עמידה בדרישות רגולטוריות, ולהפוך את תיקון החולשות לאוטומטי, בלי להאט את עבודת המפתחים.״

המעבר הזה מזיהוי חולשות למניעה ולתיקון שלהן הוא בדיוק השינוי שאנחנו מובילים ב־Echo. by @lina.tech.flat

איך מלמדים רובוט ללכת, בלי שהוא יצטרך ליפול מיליון פעם?
בשבוע שעבר NVIDIA הזמינה אותי לכנס GTC בברלין, ואחד התחומים שבלטו שם היה Physical AI.

אחת הבעיות הגדולות ברובוטיקה היא שאימון בעולם האמיתי יקר, איטי, ולפעמים גם מסוכן. רובוט שעולה מאות אלפי דולרים לא יכול להרשות לעצמו ליפול שוב ושוב.
אז NVIDIA מנסה לפתור את הבעיה הזאת בכמה דרכים:

🌐קודם כל Isaac Sim ו־Isaac Lab מאפשרים לאמן רובוטים בסימולציות פיזיקליות, עם אלפי ניסויים במקביל, בלי לסכן חומרה אמיתית.

🌍 מודל ה-Cosmos מאפשר לייצר נתונים ותרחישים סינתטיים, כדי לחשוף את המודלים למגוון רחב יותר של מצבים.

🧠 ו-Jetson Thor מספק את כוח החישוב להרצת מודלי AI על הרובוט עצמו, כדי שיוכל לעבד מידע מחיישנים ולהגיב בזמן אמת.

וחברות כמו Agile Robots ו־NEURA Robotics כבר מפתחות רובוטים באמצעות טכנולוגיות של NVIDIA.

אבל מה שמעניין אותי כאן במיוחד הוא המודל העסקי של NVIDIA. היא לא צריכה לבנות רובוטים בעצמה. היא בונה את התשתיות שמאפשרות לחברות אחרות לפתח אותם. וככל שהיא מקלה על פיתוח רובוטים ומערכות אוטונומיות, כך גדל גם השוק לשבבים ולתשתיות שלה. NVIDIA לא רק מספקת את כוח החישוב לתעשייה הזאת. היא עוזרת ליצור את הביקוש אליו.

ותודה לערן רוזנברג מאנבידיה שלקח חלק בסרטון הזה 🥳🤩
עדן הוא Head of Physical AI and Robotics באזור EMEA במסגרת NVIDIA for Startups. by @lina.tech.flat

בשבועיים האחרונים היו לא מעט אירועי אבטחה משמעותיים. הנה סיכום קצר של מה שקרה, למי שלא הספיק להתעדכן.

א PHP – נחשפו שתי פרצות קריטיות שעלולות לאפשר הרצת קוד מרחוק ללא הזדהות. הפרצות תוקנו ב־21 באוקטובר, אבל תהליך החשיפה המתואם עורר מחלוקת לאחר ש־Chainguard פרסמה גרסאות מתוקנות לפני המועד שסוכם.

ב Node.js / Brotli – פורסמו תיקונים לעשר פרצות אבטחה, ארבע מהן בדרגת חומרה גבוהה. המשמעותית שבהן היא פרצת זיכרון ברכיב הדחיסה Brotli שעלולה לאפשר הרצת קוד מרחוק. מאחר ש־Brotli משמשת גם פרויקטים אחרים, ההשפעה אינה מוגבלת ל־Node.js.

ג eMudhra – התגלה ששמונה מפתחות פרטיים של רשות אישורי האבטחה נוצרו בצורה חלשה שאפשרה לשחזר אותם. אגב, אחד מהם היה פשוט הספרה 4. המשמעות היא אפשרות להנפיק תעודות מזויפות ולהתחזות לשירותים לגיטימיים. התעודות הרלוונטיות בוטלו, ולפי החברה אין ראיות לכך ששימשו להנפקת תעודות לאתרי קצה או שנפגע מידע של לקוחות.

ד LiteLLM – גרסה 1.107.0 של ספריית ה־AI הפופולרית הופצה עם קוד זדוני שנועד לגנוב מידע רגיש. לפי תחקיר החברה, התוקפים ניצלו פרטי גישה שנחשפו בעבר כדי להגיע לתהליך ההפצה. הגרסה הוסרה, והאירוע מדגים איך פגיעה בתהליך הבנייה וההפצה יכולה להגיע ישירות למשתמשי הספרייה.

ד Plex – ארבע פרצות ב־Plex Media Server, שתוקנו כבר באוגוסט, נכנסו לרשימת הפרצות המנוצלות בפועל של CISA באוקטובר. כלומר, גם חודשים אחרי שיש תיקון זמין, עדיין קיימות מ� by @lina.tech.flat

כשחושבים על NVIDIA, רובנו חושבים על שבבים, מחשבי־על ובינה מלאכותית. אבל הטכנולוגיה שלה נכנסת גם לעולם הרפואה - מפיתוח תרופות חדשות, דרך ניתוח מידע רפואי ועד סימולציות של טיפולים.

החיבור הזה מתאפשר בזכות תשתיות המחשוב וה־AI של NVIDIA, שמאפשרות לחוקרים ולחברות רפואיות לאמן ולהריץ מודלים, לנתח כמויות גדולות של מידע ולבצע סימולציות מורכבות.

ב־GTC Berlin 2026 ראינו כמה דוגמאות מעניינות לכך:

🧬 פיתוח תרופות וחלבונים: פלטפורמת BioNeMo מאפשרת לחוקרים להשתמש במודלי AI כדי לחקור מולקולות ולתכנן חלבונים חדשים בעלי פוטנציאל רפואי.

🔬 מעבדות אוטונומיות: בשיתוף עם Lila Sciences, בינה שמתחברת לסימולציות ולניסויים פיזיים במעבדה. המערכת לומדת מתוצאות הניסויים ומשתמשת בהן כדי לתכנן את הבאים..

💊 השקעה בגילוי תרופות: NVIDIA ו־Eli Lilly הכריזו בינואר 2026 על השקעה משותפת של עד מיליארד דולר לאורך חמש שנים להקמת מעבדת AI לגילוי תרופות.

🎯 טיפולי קרינה: שיתוף הפעולה עם Siemens Healthineers מתמקד בשילוב AI ומחשוב מואץ כדי לקדם את תכנון טיפולי הקרינה ואת התאמתם למטופלים.

חשוב לזכור: הטכנולוגיות האלה לא מבטיחות שתרופות יצליחו או שטיפולים יהיו יעילים יותר. הן מספקות לחוקרים כלים חדשים להתמודדות עם בעיות רפואיות מורכבות.

וזה מה שמעניין בחיבור בין בינה לרפואה: לא רק שימוש בבינה מלאכותית כדי לנתח מידע קיים, אלא גם היכולת לסייע למדענים לתכנן, לדמות ולבחון פתרונות � by @lina.tech.flat

המהירות שבה מודלים מאתרים ומנצלים חולשות Zero-Day מדאיגה כמה מהלקוחות של Echo, במיוחד בנקים וחברות פיננסיות.

לכן בנינו את Echo Frontier.

באמצעות הגישה שקיבלנו למודלים המתקדמים ביותר, אנחנו יכולים לאתר חולשות לא מוכרות בחבילות קוד פתוח שהלקוחות שלנו משתמשים בהן, לפתח עבורן תיקונים, לאמת שהם עובדים ולהעביר אותם ללקוחות באופן *פרטי* - עוד לפני שהחולשות נחשפות לציבור.
וברגע שמתפרסם תיקון רשמי בUpstream, אנחנו מחזירים את הלקוחות להשתמש בגרסה הרשמית והמעודכנת.

כך ארגונים יכולים להיות מוגנים עוד לפני ששאר העולם בכלל יודע שהחולשה קיימת. by @lina.tech.flat

אז מה הסיפור של Jev? האם מדובר במודל חדש? איפה הוא חידש לנו בידיוק?

אז נתחיל ממי שעומד מאחוריו. חברת TypeSafe שהמייסד שלה, Diogo Almeida, היה מהחוקרים מאחורי InstructGPT - מחקר של OpenAI מ2022 והוא מהמופרסמים, והפך base models למודלים שאנחנו מכירים שמתקשרים איתנו, כאלה שעוקבים טוב יותר אחרי הוראות בעזרת Human Feedback.

רוב ה־LLMs שאנחנו מכירים הם generative: נותנים להם פרומפט, והם מייצרים תשובה טוקן אחרי טוקן.
אז Jev מיועד יותר למשימות שבהן לא צריך לכתוב תשובה חופשית, אלא לבחור מתוך כמה אפשרויות שהוגדרו מראש.
במקום generation autoregressive רגיל, הוא משתמש למה שהם קוראים בשפה המקצועית ב־parallel sampler.

גם ה־post-training שונה.
TypeSafe קוראת לשיטה RLCD - Reinforcement Learning for Calibrated Decisions.
בגדול הם לא מספרים את הארכיטקטורה ואיך הם עשו את זה. אז לעומת המודלים המודרנים רובם מאומנים בחלק הזה בשיטת RLHD, שזה פידבט של בני אדם.
המטרה בשיטה שלהם היא פשוט לבחור את התשובה הנכונה מבין האפשרויות שיש *בלבד*.

וזה גם מסביר איפה Jev מתאים:
סיווג, דירוג, מתן ציון, סינון תוכן, ניתוב

ושלא דורשות יותר מידי אינטיליגנציה. נגיד שאני נותנת לו אלפי תגובות על פוסט שלי ושואלת: חיובית או שלילית?
מעט אפשרויות, משימה לא מורכבת מדי, וגם אם יש המון דאטה - הוא יכול לעבור עליה מהר ובזול.

וזה שאנחנו רואים אנשים שבונים עם זה, נגיד, משחקי דמקה - משימה שכן דורשת כמה צעדים של חשיבה - זה כבר קצת לקחת את הכלי למקום שהוא פחות נועד אל� by @lina.tech.flat

משוואות נאוויה–סטוקס הן משוואות שמתארות איך נוזלים וגזים זורמים ומתנהגים. כמו מים בברז, אוויר סביב מטוס, עשן, גלי ים ודם שזורם בגוף.

הן בעצם חוקי ניוטון של זורמים. הן מתארות לחץ, תאוצה, צמיגות ותנועה במרחב, ומאפשרות לנו להבין ולחשב זרימות בעולם האמיתי.

מדובר במשוואות מהמאה ה-19, שמשמשות אותנו כבר כמעט 200 שנה.
לתכנון מטוסים, חיזוי מזג אוויר, הדמיית זרימת מים ואוויר, ואפילו להבנת זרימת הדם בגוף.

האם משוואות נאוויה–סטוקס *תמיד* מייצרות פתרון חלק ותקין, או שהפתרון עלול לפתח סינגולריות?
(סינגולריות היא מצב שבו גודל מתמטי, כמו המהירות, גדל ללא גבול בזמן סופי)

בשנת 2000, מכון קליי למתמטיקה כלל את בעיית נאוויה–סטוקס ברשימת שבע בעיות המילניום (אחת מהן זאת האם p = np).
כל בעיה קיבלה פרס של מיליון דולר למי שיפתור אותה.

ואז, בשבוע שעבר, OpenAI הודיעה שהמודל הפנימי שלה מצא הוכחה לכך שמשוואות נאוויה–סטוקס יכולות לפתח סינגולריות בזמן סופי. מה שיצר המון שיח ואפילו בהלה בעולם.

אז … סתם השתמשנו במשוואה הזאת עד היום?

לא! חשוב לדייק:

מדובר בטענה של OpenAI לפתרון, ולא בהכרח בבעיה שכבר הוכרה כפתורה על ידי הקהילה המתמטית. OpenAI פרסמה את ההוכחה ואת הפורמליזציה שלה ב-Lean, והעבודה עדיין צריכה לעמוד בבחינה מתמטית.

וזה גם לא אומר שצריך להפסיק לתכנן מטוסים בעזרת המשוואות האלה.

המשוואות הן מודל עם הנחות ופישוטים. כמו שהמשוואות מתייחסות למים � by @lina.tech.flat

שנה של מחקר. 61 עמודים. ואפילו הגענו ל־Forbes

לאחרונה אנחנו רואים יותר ויותר כותרות מפוצצות, שמציגות את עולם חולשות האבטחה כמרוץ בלתי אפשרי וחסר סיכוי.

אז החוקרים והמפתחים המוכשרים אצלנו צללו לתוך הנתונים, כדי להבין מה באמת קורה מאחורי המספרים, ומה המשמעות האמיתית של AI עבור ניהול חולשות אבטחה.

בסרטון הצגתי רק אחוז מהמחקר, אבל גם הנתונים האלה מראים שהמרוץ הזה אפשרי והמצב ממש לא חסר סיכוי.

אם אתם רוצים לצלול לכל המחקר, תגיבו ״מאמר״ ואשלח לכם אותו בפרטי 👇 by @lina.tech.flat