Nimrod | Nims

כתבתי ברצף וללא עריכה טקסט ארוך בעקבות ציון השנתיים לשבעה באוקטובר, ובעיניי לכל מה שמתרחש מאז. הבנתי שהטקסט יצא עמוס מדי, ארוך מדי ומבלבל.
אני אנסה לצמצם את הכל לכמה נקודות:

שנתיים.
אפשר להתווכח על מה הוביל לאותו בוקר ארור בשבעה באוקטובר 2023. 

כל מה שקרה מאז לא צריך לקרות.

לא ההזנחה של הישובים מצפון ומדרום במשך ימים, לא העיכוב בשיקום של אותם ישובים. לא ההפקרה של 255 בני אדם. לא המהירות בה ניסתה הממשלה למחוק את ה7.10 באמצעים נכלוליים כמו שינוי שם, אימוץ ויצירת נרטיב שונה, ולקיחת טקסי וימי הזיכרון מידיהן של משפחות החטופים. לא ההשפלה, המכות והקללות של משפחות וקרובי החטופים ע"י גורמים רשמיים בממשלה (וגם אזרחים). לא אי לקיחת האחריות של הממשלה והעומד בראשה כבר כמעט 20 שנה על המצב, לצד הטלת האחריות על אחרים. לא ההסתה כלפי אזרחים שרק רוצים להחזיר את אחיהם ואחיותיהם (וגם מי שלא) הביתה, או להפסיק את המלחמה וההרג.
לא המתקפה וההשמדה הממושכת והלא מידתית של אוכלוסיות אזרחיות בעזה, לרבות רבבות של ילדים. כולל מחיקה של ערים שלמות תוך איזה חזון פסיכי של התיישבות יהודית בעזה א-לה ריביירה העזתית.
לא הנרמול של המצב עד לכמעט שיכחה, עד שכבר בקושי זוכרים את מה שקרה ועל מי האשמה, עד שהכל נהפך אט אט לזיכרון רחוק.

המלחמה הזו חייבת להסתיים, ההרג הזה חייב להסתיים. יוחזרו כל החטופות והחטופים הביתה. יופסק ההרג המיותר בעזה. 

חלאס עם הכאב, הדם, הזוועות והסיוט המתמשך הזה.

שנדע ימים טובים יותר בקרוב.

אמן ואינשאללה
🎗🕊

#october #october7 #stopwar #peaceinthemiddleeast #bringthemhomenow #twoyears