Maayan Harari

לאחרונה הגבתי על שאלה ברשת של הכותב והיוצר @yairagmon והיא הדהדה לי עמוק במחשבות.

יאיר שאל איך לצאת מתקיעות רגשית ורצון להימנעות וקיפאון? איך מתניעים מחדש את האנרגיה היצירתית שהיא אש החיים והבריאה?

כמי שנמצאת במשבר קיומי עם זהות היוצרת שבה זאת שאלה שמעסיקה אותי כבר תקופה ארוכה אז החלטתי לכתוב עליה בהרחבה כי אולי יעזור לעוד אנשים.

בין אם אתם יוצרים שרוצים להחיות מחדש את אש היצירה בתוכם, אנשים שתקועים בחייהם המקצועיים או האישיים ואולי גם וגם ומתים לעשות שינוי אבל אין לכם מושג מאיפה להתחיל או סתם אזרחים ואזרחיות במדינת ישראל שעדיין מעבדים עם עצמם את המשבר הקיומי הכי גדול שפקד אותנו- אישית ומדינית (בבקשה תגידו לי שאני לא לבד בזה) התשובה שלי היא- תנועה.

החיים שלי בשנתיים האחרונות הרגישו כמו תאונת שרשרת. הסתיימו לי כל כך הרבה דברים אישית ומקצועית, חליתי, נפלתי ואז נפלתי שוב על אותה היד, איבדתי אחיזה בקרקע וחזרתי. שוב ושוב ושוב ושוב. נזכרתי שכמו הפניקס אני יודעת לנער את האבק ולקום.

חזרתי לחקור, להתהלך בעולם כמו ילדה סקרנית ותמימה וכמו בשירה המופלא של יונה וולך לחזור במודע על השאלה.

הזכרתי לעצמי מדי יום שגם אם אש היצירה כבויה בי כרגע היא לא נעלמה לתמיד. אני פשוט צריכה להיות יצירתית יותר בהבנה שלי איך להגיע אליה מחדש.

אז התחלתי לרקוד לעצמי בחדר ואחר כך במסיבות, לקחתי סדנת דרמה-תרפיה בשביל הכיף כדי להרגיש בגוף איך זה לשים את הרגשות שלי בפרונט ולא להסתתר מאחורי מילים כתובות ואולי מה שהכי מרגש אותי חידשתי אהבה ישנה למוזיקה וחזרתי לשיר.

זה התחיל מהיסוס, הייתי מגיעה לבמות פתוחות וג'אמים, מנענעת את הראש לשמע הצלילים המרטיטים ומתבוננת מהצד ואז מתקרבת עוד קצת ועוד קצת ופתאום אוחזת במיקרופון ומצטרפת בשירה ויום אחרי כבר לוקחת אותו בבטחון או מבקשת להופיע עם אחי היקר והמוכשר בהרבה ולעשות קאבר משותף לרדיוהד שהיא הלהקה האהובה על שנינו בבמה פתוחה.

חזרתי להתלהב מחדש מכמה שהמוזיקה תמיד הייתה עוגן עבורי בימים קשים ואיזה כיף לי לחקור אותה ואותי בתוכה. נזכרתי בפעם ההיא שהייתי ילדה נרגשת בחזרות לשירה בטקס ט"ו בשבט בבית ספר ויועצת נתנה לי ביקורת כל כך מכווצת מול כל הקבוצה שכנראה שידרה איזה מסר לגוף שלי שזה פשוט לא הקטע שלי ופתאום- דרך גילוי עוצמות הקול שלי מחדש הכאב הזה פשוט השתחרר. קיבלתי תגובות מהסובבים שאני מרגשת אותם והרגשתי איך גוש הבושה בגרון הופך להיות קטן וקטן יותר עד שהוא נעלם. מסקנה- אם יוצאים מהמיינד של עצמנו מגיעים למקומות נפלאים ✌🏼#creativeboost_ii #מחשבותעליצירה