Hadas Schwartz - somatics & transformations

קיפאון כרוני הוא לא עצלנות.
זה מצב של מערכת עצבים שלמדה שעדיף לא לזוז כדי לשרוד.

בבוקר של קיפאון הגוף מרגיש כבד,
כאילו כוח המשיכה חזק יותר.
העיניים נפתחות אבל הגוף לא מצטרף.
יש רצון לקום — ואין יכולת.
לא חוסר מוטיבציה, אלא חוסר תחושת ביטחון בגוף.

התנועה איטית, המחשבה מטושטשת,
ולפעמים אפילו לנשום מרגיש כמו מאמץ.

דווקא כאן, תנועה עדינה ואוריינטציה יכולות לעזור:
להניע לאט, בלי דחיפה.
לתת לעיניים לסרוק את החדר,
לראות איפה אני, מה יציב, מה בטוח עכשיו.

כשהגוף מתחיל להתמצא —
מערכת העצבים מקבלת מסר חדש:
של ביטחון. של חיבור. הגוף לאט לאט בונה אנרגיה ומתאפשר לנו לזוז ולקום 🙌🏼