Instagram story viewer> @somaticflow_byhadas> Posts

Hadas Schwartz - somatics & transformations

@somaticflow_byhadas

5.4K

followers

2749

following

❤️‍🩹 צמיחה פוסט טראומטית
🗣️ מחזיקה מרחב דרך נשימה ועבודה סומטית
👩🏻‍🍼מחברת א/נשים לילד/ה שבפנים
🫀מאמינה לכם ומאמינה בכם!
@schwartz_hadas

POSTS STORIES REELS

⁨ ⁨ פעם חשבתי שאירוע מושלם הוא כזה שבו הכול עובד בדיוק לפי התוכנית.
שהעיצוב מושלם, האוכל מדויק, כולם מרוצים, ואף אחד לא מאחר.

אבל עם השנים גיליתי משהו אחר.

האירועים הכי מרגשים בחיים שלי לא היו אלה שבהם הכול היה מושלם מבחוץ.
הם היו אלה שבהם אני הייתי שלמה מבפנים.

כשהפסקתי לרדוף אחרי שלמות,
והתחלתי להיות נוכחת.
כשהפסקתי לבדוק אם כולם נהנים,
והתחלתי ליהנות בעצמי.

התחלתי לפגוש כל צעד בדרך אל האירוע מתוך נוכחות, ויסות, אותנטיות, חיבור, חמלה וביטחון.

והנוכחות הזאת יצרה משהו גדול.
גדול ממני.
גדול מהאירוע.

היא יצרה מרחב שבו כל אחד ואחת יכלו להרפות.
לנשום.
להרגיש.

מרחב שבו אנשים הרגישו שלמים כפי שהם.

ושם, בדיוק בנקודה הזאת,
נוצר אירוע שלא העליתי על דעתי שיכול להתקיים.

כי אירוע מושלם הוא לא אירוע שבו הכול מתנהל ללא תקלות.

אירוע מושלם הוא אירוע שבו כל אחד מרגיש בטוח לחוות את הרגע במלואו.

אירוע שבו אין צורך לרצות.
אין צורך להוכיח.
אין צורך להיות משהו אחר.

אירוע שבו הראש נשאר בדלת הכניסה,
והלב והגוף מורשים להיות כאן, ברגע הזה. 🩷

ומאז שלמדתי להרגיש שלמה,
כל האירועים שלי מושלמים. ✨

האולם המושלםםםם: ‪‪‪@layla_jaffa‬‬‬
הדי-ג׳יי הכי אלוף בעולם:‪@dj.shobbi.mushki‬ki‬ki‬ki⁩⁩⁩ by @somaticflow_byhadas

בכל התמונות אני בלי איפור ובלי פילטר. לא עשיתי שום טיפול קוסמטי בין תמונה לתמונה.
התמונה הכי שמאלית אני בנקודת שפל הכי נמוכה בחיי. אני סובלת מחרדות וניתוקים.
בתמונה האמצעית אני באמצעו של תהליך ריפוי מסיבי, לומדת לווסת על עצמי ולשחרר סיפורים כואבים מהעבר.
בתמונה ימנית הגוף מרגיש בטוח ואני ׳חופשיה׳ מסימפטומים.

כשהגוף תקוע במצב הישרדותי ורמות הקורטיזול (הורמון העוררות) גבוהות או נמוכות מדי, אתן תראו שינוי במראה החיצוני שלכן.

כן, במילים פשוטות אפשר להגיד - שטראומה עושה אותנו מכוערים.
או - שריפוי מראה את היופי האמיתי שלנו!

קורטיזול גבוה/נמוך מדי נראה בגוף:
*סימנים כחולים רנדומליים במיוחד על הזרועות והרגליים
*מחלות עור.
*עיגולים כהים מתחת לעיניים.
*פצעונים ואדמומיות.
*מנח גוף כפוף/קורס.
*עיניים אטומות/חסרות חיות.
*לסת נעולה.
*שיער לבן בגיל מוקדם.
*מראה עייף וכבוי.
*קושי לרדת במשקל, במיוחד באזור הבטן.
ועוד...

ב׳יוצאת לחופשי׳ אנחנו מחזירות לגוף את תחושת הביטחון ומשחררות את השרירים והמפרקים ששומרים עלינו בהישרדות ובחוסן איזון כרוני.

פרטים בהיילייט׳יוצאת לחופשי׳

#קורטיזולוסטרס #ריפוי #מערכתהעצבים #טראומה by @somaticflow_byhadas

חג שמח 🫶 by @somaticflow_byhadas

⁨ ⁨ לפני שאני מעלה לכם סטורי מפורט עם כל מה שהיה בארוע, קבלו תקציר של הערב הכי מרגש בחיי 🥹

מתייגת לכם את כל הנותני שירות שלי שהרגישו כמו חלק מהמשפחה
כל אחד מהם היה כל כך מדוייק ומיוחד שלא הייתי יכולה להרים את הערב הזה בלעדיהם!

לוקיישן: ‪‪@layla_jaffa‬‬
המקום המושלם לארועים! אולם שף כשר למהדרין ביפו.

איפור שיער לי ולנוע‪@chayazakhaim‬im‬im
אלופה! אלופה! אלופה!

על הסקין הזוה‪@edenascosmetics‬tics‬tics

ועל הבל‪@itay_rachamim_bengiav‬engiav‬engiav

צלמים ומגנטים ש‪@trend_54‬trend_54‬trend_54

סושיאל הכי טובה שיש! ועריכה של‪@cohen_shoshi‬hen_shoshi‬hen_shoshi

הדי-ג׳יי שאין ‪@dj.shobbi.mushki‬hobbi.mushki‬hobbi.mushki

צייר קריקטורות שגרם לכל מי שנכח בארוע לעמוד בתור בשביל אי‪@mendiyeruslavski770‬yeruslavski770‬yeruslavski770

כל השאר אשתף בסטורי לאט לאט 🩷⁩⁩ by @somaticflow_byhadas

לכולנו יש שני צרכים רגשיים עמוקים:
להיות מחוברים.
ולהיות אנחנו. להיות באותנטיות. הרבה מאיתנו למדו בילדות שאי אפשר לקבל את שניהם יחד.

אנחנו לומדים שלהיות אותנטי מסכן את החיבור.
שאם נגיד מה אנחנו באמת מרגישים, נחשוף את עצמנו או נציב גבול — נאבד אהבה, שייכות או קבלה.
אז אנחנו בוחרים לוותר על אחד מהצרכים האלו - על הקול הפנימי שלנו או על החיבורים.
אני הייתי מהילדים שבחרו בחיבור. שויתרו על הקול הפנימי שלהם, רק כדי לא לסכן את ההרמוניה.

למדתי להתאים את עצמי.
להרגיש אחרים.
לשמור על הביחד.
להיות מי שצריך שאהיה כדי להישאר קרובה.

והמסע של השנים האחרונות היה מסע חזרה אל האותנטיות.

לאט לאט אימנתי את מערכת העצבים שלי שזה בטוח להיות אני.
שזה בטוח להגיד את האמת שלי.
שזה בטוח להרגיש את מה שאני מרגישה.
שזה בטוח להפסיק להקטין חלקים בעצמי כדי שיהיה לאחרים נוח.

ומה שהפתיע אותי הוא שככל שהאותנטיות הרגישה בטוחה יותר בגוף שלי —
לא איבדתי חיבור.

להפך.

נוצרו יותר חיבורים.
עמוקים יותר.
מדויקים יותר.

ופתאום התחלתי לראות יותר ויותר אנשים באותנטיות שלהם.

כאילו כשהפסקתי להסתתר,
נתתי לאחרים רשות להפסיק להסתתר גם.

ריפוי הוא ההבנה שלא באמת צריך לבחור. שאפשר ומותר וצריך גם וגם. גם ביחד וגם לבד. גם חיבור וגם אותנטיות.

החיבורים הכי יפים בחיים שלי לא נולדו מתוך התאמה,
אלא מתוך הנכונות להיות בדיוק מי שאני.

וה by @somaticflow_byhadas

#מדינהבמלחמה #somaticrelease #traumawork by @somaticflow_byhadas

Your healing journey isn't only about the new skills your learn.
It is about all the beliefs and messages you want your inner child to UNLEARN.

The belief of not being enough.
Or being too much.
The beliefs of feelings making you weak/crazy/sensitive etc.
Beliefs about money
About what you are capable of doing
Beliefs about the world
Beliefs about what safety feels and looks like

Are you ready to UNLEARN?

#unlearning #healingtrauma #innerchildwork by @somaticflow_byhadas

כמה דקות ביום של תרגול עדין עם הפסואס
לא “טיפלו לי בטראומה”
הן לימדו את הגוף שלי שהוא כבר לא במצב חירום.

הפסואס הוא שריר הישרדות.
אצלי הוא החזיק שנים של דריכות, קיפאון ופחד שקט.
בלי זיכרון, בלי סיפור — רק גוף שלא מרפה.

בתרגול יומי קצר, איטי ובטוח,
לא ניסיתי לשחרר —
רק נתתי לגוף אישור להרגיש קרקע.

עם הזמן, משהו עמוק נרגע:
הנשימה ירדה למטה
הרגליים הרגישו שייכות
והמערכת העצבית יצאה מ־״מצב חירום תמידי״.

ועכשיו אני מזמינה אותך ללמוד את התנועה הסומטית ותרגולי שחרור הפסואס ששינו לי את החיים

׳יוצאת לחופשי׳ מסע סומטי של 12 שבועות
מתחילות בשבוע הבא
יום חמישי, 5 לפברואר

הזדמנות אחרונה להצטרף
לפרטים נוספים והרשמה שלחו לי הודעה כאן באינסטגרם או ווצאפ למספר 054-5088778 by @somaticflow_byhadas

הפסואס נקרא שריר ההישרדות.
הוא גם השריר הראשוני בגוף שמתכונן לפעולה ברגע שזוהה איום במערכת שלנו.
כל איום, פיזי או רגשי, יביא לכיווץ שלו כדי להכין אותנו לפעולת הגנה.

מבחינה נוירו-ביולוגית, הפסואס מעורב בתגובת Fight / Flight. בזמן טראומה או איום מתמשך, הוא נוטה להתכווץ ולהישאר במצב הגנתי כרוני.
(גם אם אין לנו שום זיכרון של הארוע הטראומתי, שריר הפסואס שומר את הזכרון הזה בגוף ונשאר במצב התקפה/מגננה במשך שנים)

אצל רובנו, הפסואס לא משתחרר מעצמו, היות ובפיזיולוגיה של הגוף שריר הפסואס נועד להתכווץ לרגע מסויים ולהשתחרר מיד לאחריו, הפסואס (והגוף בכלל) לא נועד להתמודד עם סטרס כרוני ואיום מתמשך.
במצב הזה השריר נשאר תפוס ומאבד את היכולת שלו להשתחרר מעצמו.

בעבודה סומטית שממוקדת על שחרור הפסואס אנחנו עובדים בצורה עדינה עם הלב של מערכת ההישרדות. השריר שמחבר בין עמוד השדרה, האגן והירכיים שלנו ומחזיק את המפתח לתיבה בה נעולים הרגשות שלנו שלא הצליחו להשתחרר.

ב׳יוצאת לחופשי׳ אני מעבירה לכן צעד צעד את כל התרגולים בהם אנחנו עובדים עם שריר הפסואס בצורה שעוזרת לו לשחרר את מה שעוד נשאר שם מהעבר שלנו ולחזור ליכולת המקורית שלו - להגן עלינו ואז להשתחרר ולסיים את הפעולה ההישרדותית.

שלושה חודשים, אתם ואני, יד ביד יוצאות לחופשי.

תגיבי ׳אני׳ כאן בתגובות ואצרף אותך לקבוצה שלנו.
מתחילות ממש עוד כמה ימים
#סומטי #מערכתהעצבים #ריפוי #טראומה by @somaticflow_byhadas

הסכמתי להביא את הקול שלי חזרה אלי. חזרה הביתה 🫶🫀

קרדיט לסרטון מריטריט יום נשי: בסי ריסקין by @somaticflow_byhadas

הנה דברים שיקרו לך ביום שתקחי משמורת מלאה על הילדה הפנימית שלך:
1. תחושת ביטחון פנימית עמוקה – הילדה הפנימית שלך מרגישה שמישהו באמת מחזיק אותה ומגן עליה, וזה מוריד את חוסר האונים, החרדה והמתח שהיא חוותה.
2. אפשרות לחוות רגשות מלאים – לא רק עצב או פחד, אלא גם שמחה, סקרנות, סבלנות ואפילו כעס בריא. הרגשות האלה מקבלים מקום מבלי להיות שיפוטיים.
3. חיבור לאותנטיות שלך – כשאת קיימת בשבילה, את מאפשרת לעצמך להיות מי שאת באמת, בלי מסכות או הגנות מיותרות.
4. יכולת להכיל את הצרכים הפנימיים שלך – הילדה הפנימית שלך לומדת שאת שם בשבילה, ואת לומדת להקשיב לצרכים שלך, לתת להם מקום, ולספק אותם.
5. אנרגיית אמא ואבא פנימיים – נותן גישה לאנרגיה מגנה, תומכת ומחזקת שמאזנת את כל חלקי הנפש.
6. כוח לבחור בחיים – ברגע שהילדה הפנימית שלך מרגישה בטוחה, את מתחילה לבחור פעולות, קשרים ומצבים מתוך חופש ורצון, לא מתוך פחד או חוסר אונים.
7. יצירת מקור פנימי של ריפוי ותמיכה – במקום לחכות שמישהו אחר ייתן, את יוצרת מקור עצמאי של תמיכה, חום והקשבה.
8. יכולת לחלום ולהגשים – הגוף מקבל “רשות לחלום”, וגם מתחיל ליצור תחושת יצירתיות וביטחון לקחת סיכונים ולגדול #ריפוי #סומטי #מערכתהעצבים by @somaticflow_byhadas

קיפאון כרוני הוא לא עצלנות.
זה מצב של מערכת עצבים שלמדה שעדיף לא לזוז כדי לשרוד.

בבוקר של קיפאון הגוף מרגיש כבד,
כאילו כוח המשיכה חזק יותר.
העיניים נפתחות אבל הגוף לא מצטרף.
יש רצון לקום — ואין יכולת.
לא חוסר מוטיבציה, אלא חוסר תחושת ביטחון בגוף.

התנועה איטית, המחשבה מטושטשת,
ולפעמים אפילו לנשום מרגיש כמו מאמץ.

דווקא כאן, תנועה עדינה ואוריינטציה יכולות לעזור:
להניע לאט, בלי דחיפה.
לתת לעיניים לסרוק את החדר,
לראות איפה אני, מה יציב, מה בטוח עכשיו.

כשהגוף מתחיל להתמצא —
מערכת העצבים מקבלת מסר חדש:
של ביטחון. של חיבור. הגוף לאט לאט בונה אנרגיה ומתאפשר לנו לזוז ולקום 🙌🏼 by @somaticflow_byhadas