Sani Datiashvili

הלילה הזה הוא הלילה האחרון שלי בבית הזה.

עוד כמה שעות אסגור את הדלת בפעם האחרונה.
הדלת של הבית שהיה שלי במשך ארבע השנים האחרונות.
הבית שבו אהבתי.
הבית שבו חלמתי.
הבית שבו בניתי עתיד שלם בראש שלי.
והבית שבו גם למדתי שלפעמים, דווקא כשחלום נגמר, החיים מתחילים לכתוב עבורך חלום חדש.

יש אנשים שמסתכלים על ארגזים ורואים מעבר דירה.
אני הסתכלתי עליהם וראיתי חיים שמתפרקים כדי להיבנות מחדש.

אני לא אשקר...
היו חודשים שלא האמנתי שאחזור להיות אני.
היו בקרים שקמתי רק כי הייתי חייבת.
היו ימים שהחיוך הרגיש כמו משהו ששייך למישהי אחרת.

אבל לאט לאט...
בלי ששמתי לב.

חזרתי לצחוק.
חזרתי לחלום.
חזרתי להתרגש.
חזרתי לבחור בעצמי.
ובעיקר... חזרתי הביתה.

לא לבית עם הקירות.
אלא לבית שבתוכי.

היום אני מבינה שלא איבדתי את החיים שהיו לי.
קיבלתי הזדמנות לבנות חיים שנכונים לי באמת.

והלילה, דווקא בלילה האחרון שלי כאן, אני מרגישה יותר תקווה מפחד.
יותר אמונה מכאב.
יותר הודיה מעצב.

אני סוגרת דלת אחת עם הרבה אהבה למה שהיה.
ופותחת דלת חדשה עם לב פתוח למה שעוד מחכה לי.

ואת נרות השבת האחרונים בבית הזה הדלקתי עם תפילה אחת קטנה...

שבדיוק כמו שהאור תמיד מנצח את החושך,
גם הפרק החדש שלי יהיה מלא באור.
מלא בשלווה.
מלא באהבה.
ומלא בכל מה שפעם רק התפללתי אליו.

לילה טוב מלא בחלומות והתחלות חדשות🙏🧡🤍
נ.ב - רק תקשיבו למילים.... הן לא רק מילים😜