Mully Segal

יחסים בינו לבינה.

זירת הקרב כאן משנה את פניה.

המאבק הוא בתוך הזירה.לא מול מתמודד, לא מול כוכב אחר, וגם אין פרס למקום הראשון.

ולמרות כל זאת, הקרב מתרחש.

על פניו, הקרב הוא בינו לבינה.מאבק שמעלה אבק.מאבק מתיש, מעייף.

למרות הניסיון והבנת שדה הקרב,למרות הבחירה באסטרטגיות חדשות,המאבק נמשך.

ואין מנצח.ולא רק שאין מנצח,יש רק מפסידים.

הקרב הוא בין פגיעות, רגישות, זיכרונות, תמונות ורגעים צרובים של ילד.

לפעמים גם התמונות הן תעתוע.הזיכרון מתעתע.

אבל יש סיפור.והסיפור הוא אותו סיפור.והתוצאה היא אותה תוצאה.

למרות הניסיון לספר אותו אחרת,למרות המיקס הרגשי,למרות הרצון להיות בחמלה, בקבלה ובאהבה,ולהגיד: זה מה יש, תודה וביי.

עדיין הקרב נמשך.

והקרב, מסתבר, אינו בינו לבינה.

אלא בינו לבין עצמו.

מייחל ליום שבו אחמול ואומר תודה,בלי כל המחשבות והדפוסים הרגשיים ששולטים,ואקבל אותך בקבלה מלאה,

אמא שלי ❣️❣️❣️