Posted On: September 10th 2026, 03:13 am
היי גאיז וולקאם באק טו מיי צ׳אנל טודיי ווי וויל גראדג׳ואייט שנקר קולג׳ ווית׳ דיגניטי
בואו אני אספר לכם קצת על תהליך העבודה על הפרוייקט גמר שלי ככה מי שמעניין אותו
מראש אני אגיד שזה חופר שתדעו למה אתם נכנסים לא להתפלא לי
אקספוזיציה- כאמור בניתי מכונות ארקייד, המכונות כללו 4 משחקים שכל אחד מהם מדבר על זה שאין לי כוח להתבגר ולקבל על עצמי אחריות ולהיות אדם מתפקד בעולם כי מנטלית אני בת 8
לשם הקונטקסט תמונה זו צולמה בסביבות סוף מאי תחילת יוני כשהתערוכת סיום היא ביולי
כאן הייתי צריכה לעשות מודל של המכונת ארקייד בשביל להבין מידות ו-אט דאט מומנט איי רילייזד שאין לי מושג אם ואיך הדבר הזה הולך להתקיים במציאות הלכה למעשה
הכוס יין is a paid actress כמובן
אז הלכתי חרדה וספקנית ל@viki.maker.space שבמלוא מובן המילה הייתה הפסיכיאטר שלי לאותה התקופה, ובין היתר חתכה לי בלייזר את כל המלבנים והצורות האלו שלבסוף התכנסו לכדי מכונה
הכל הדבקנו בדבק חם תקשיבו
כל זה דבק חם כל הדבר הזה
ואז הגיע שלב הצביעה אימאלה אני כזאת דחיינית
הסלון היה נראה ככה בסביבות השבועיים זה באמת עושה לי גירודים להיזכר
מתקשה, סובלת ובעיקר דחיינית
בזכות שני האנשים האלו [עומר ואימא❤️🔥] יש לי פרוייקט באמת לא יודעת איך זה היה קורה אחרת
פה ספציפית זה היה שבוע לפני התערוכה, הובלנו את המכונות לשנקר בפעם הראשונה שזה היה התקף לב לכשעצמו (כזכור מהפרקים הקודמים כל המכונות מוחזקות על ידי דבק חם ולהוביל אותן הרגיש כאילו הן עומדות להתפרק לנו מכל באמפר)
תנוחו פשושות שבוע ארוך לפנינו
כמות העזרה וההכלה שאני הייתי צריכה לאורך הפרוייקט שלא נדע
נפשית, רגשית ובעיקר טכנית
ועומר לא עזב אותי באמת לשנייה אחת עד שהכל עמד במקום (ולקח זמן 👍)
כל דבר שעובד בפרוייקט הזה הוא בזכותו
לא חושבת שמיותר לציין אז אני אציין- הבנאדם הזה עשה לילות לבנים בשביל לוודא שהפרוייקט שלי עומד, בין אם זה היה יום עסקים או שבת קודש הוא לא עשה איפה ואיפה
אין לי מה להגיד לכם בקיצור 💍
דרים טים איז באק אט איט אגיין
התמונה הזאת צולמה עשר דק רבע שעה לפני הערב פתיחה של התערוכה לא נעים
היה איזה באג של שלוש שעות (או שלושה ימים גם יכול להיות) שפשוט לא נפתר וחשבתי שזהו פוצץ לי בעיקרון אפשר לקפל ולחזור לנתניה
אבל ברגע ה*ממש!!* אחרון הם הצליחו לפתור את זה כי הם מושלמים ואלוהים נגע בהם 🪬🪬🪬
ואיכשהו בערב עצמו הכל פתאום עבד נדיר, בכל פעם שחזרנו לחדר לבדוק שהמכונות תקינות ראינו עוד שני אנשים יושבים ומשחקים, וזה עשה לי משו טוב כזה בלב ככה תחושה טובה שעשיתי משהו
Load More