a month ago
Co Creator: 
193
66
Posted On: September 26th 2026, 12:50 pm
Tagged Users:
אני? אחראית סושיאל? בחיים לא חשבתי שזה יקרה.
לפני שלוש שנים, כשהתחלתי את התואר, עדי כתבה לי שהיא מתחילה לאמן בסטודיו בבאר שבע ושאני חייבת לבוא להתאמן אצלה. אחרי שבוע היא אמרה ליובל ״תקחי את ירין לתפקיד כלשהו, שירות לקוחות/ לא משנה לאיזה תפקיד״.
לקח ליובל שלושה חודשים להתקשר אליי ולהגיד לי שהיא בסך הכול צריכה רעיונות יצירתיים לסרטונים ולאירועים. אמרתי לה, מה הבעיה? קליל. לא היה לי מושג אז שהשיחה הזאת תהפוך להיות חלק כל כך משמעותי מהחיים שלי. אין אחד כאן שלא יודע מה זה סטודיו ONE בשבילי, מי זו יובל, וכל אחת מחברות הצוות שלי שהופכות אותו למה שהוא עבורי.
במשך כל החצי שנה הראשונה הייתי אחראית רק על הקריאטיב ואמרתי לעצמי שאני בחיים לא אהיה מספיק טובה כמו יובל בסושיאל. הסתכלתי על מה שהיא עושה ולא באמת הבנתי איך אני אמורה לעשות את כל זה בעצמי. אבל כשהיא הציעה לי לקחת את התפקיד, החלטתי להתמודד עם הפחד ולקחתי את ההצעה בשתי ידיים. למדתי הכול מאפס. קנבה, קאפקט, כתיבת גאנטים, ניסוחים, צילום, עריכה, רעיונות, אסטרטגיה. דברים שלא ידעתי לעשות הפכו לאט לאט לדברים שאני עושה בלי לחשוב פעמיים. ומאז אני כבר לא מחליטה מראש שאני לא אהיה טובה במשהו מסוים. (אגב זה קרה גם עם אימון הקאנגו שהחלטתי שזה לא בשבילי, ובסוף? התמכרתי).
ובתוך כל זה, מצאתי בתפקיד הזה הרבה מעבר לעבודה. מצאתי בית. בכל פעם שנכנסתי בדלת של הסטודיו, ולא רק כדי להתאמן אלא פשוט כדי לבוא, לצלם, לעבוד ופשוט להיות נוכחת. כל מה שהרגשתי לפני נשאר איכשהו מחוץ לדלת. הצוות הפך למשפחה השנייה שלי, אם לא הראשונה, קיבלתי כאן אהבה בכל יום מחדש והרגשתי שיש לי את המקום הבטוח שלי.
הייתה לי גם הזכות ליצור תוכן למאות מתאמנות ולגרום להן להרגיש שהן חלק מקהילה. לקחת אתכן איתי לכל השטויות שלי, להגרלות, לטיזרים, למחשבות, לרעיונות ולהטרלות שמדי פעם העברתי אתכן. אהבתי את הסקרנות של מי שצופה מהצד, את התגובות, הלייקים והשיתופים. וכל הדברים האלה באמת ריגשו אותי, אבל אף פעם לא רק בגלל הטראפיק או המספרים. הם ריגשו אותי כי מבחינתי התפקיד של סושיאל הוא לא רק להעלות תוכן, הוא לגרום למישהי שנמצאת בצד השני של המסך להרגיש שהיא חלק ממשהו. ליצור קהילה. וזה כנראה הערך שאני הכי גאה שהבאתי איתי לתפקיד הזה.
(המשך בתגובה הראשונה, סליחה- אני בן אדם של מילים🪬)
אני? אחראית סושיאל? בחיים לא חשבתי שזה יקרה.
לפני שלוש שנים, כשהתחלתי את התואר, עדי כתבה לי שהיא מתחילה לאמן בסטודיו בבאר שבע ושאני חייבת לבוא להתאמן אצלה. אחרי שבוע היא אמרה ליובל ״תקחי את יר
לפני שלוש שנים, כשהתחלתי את התואר, עדי כתבה לי שהיא מתחילה לאמן בסטודיו בבאר שבע ושאני חייבת לבוא להתאמן אצלה. אחרי שבוע היא אמרה ליובל ״תקחי את ירין לתפקיד כלשהו, שירות לקוחות/ לא משנה לאיזה תפקיד״.
לקח ליובל שלושה חודשים להתקשר אליי ולהגיד לי שהיא בסך הכול צריכה רעיונות יצירתיים לסרטונים ולאירועים. אמרתי לה, מה הבעיה? קליל. לא היה לי מושג אז שהשיחה הזאת תהפוך להיות חלק כל כך משמעותי מהחיים שלי. אין אחד כאן שלא יודע מה זה סטודיו ONE בשבילי, מי זו יובל, וכל אחת מחברות הצוות שלי שהופכות אותו למה שהוא עבורי.
במשך כל החצי שנה הראשונה הייתי אחראית רק על הקריאטיב ואמרתי לעצמי שאני בחיים לא אהיה מספיק טובה כמו יובל בסושיאל. הסתכלתי על מה שהיא עושה ולא באמת הבנתי איך אני אמורה לעשות את כל זה בעצמי. אבל כשהיא הציעה לי לקחת את התפקיד, החלטתי להתמודד עם הפחד ולקחתי את ההצעה בשתי ידיים. למדתי הכול מאפס. קנבה, קאפקט, כתיבת גאנטים, ניסוחים, צילום, עריכה, רעיונות, אסטרטגיה. דברים שלא ידעתי לעשות הפכו לאט לאט לדברים שאני עושה בלי לחשוב פעמיים. ומאז אני כבר לא מחליטה מראש שאני לא אהיה טובה במשהו מסוים. (אגב זה קרה גם עם אימון הקאנגו שהחלטתי שזה לא בשבילי, ובסוף? התמכרתי).
ובתוך כל זה, מצאתי בתפקיד הזה הרבה מעבר לעבודה. מצאתי בית. בכל פעם שנכנסתי בדלת של הסטודיו, ולא רק כדי להתאמן אלא פשוט כדי לבוא, לצלם, לעבוד ופשוט להיות נוכחת. כל מה שהרגשתי לפני נשאר איכשהו מחוץ לדלת. הצוות הפך למשפחה השנייה שלי, אם לא הראשונה, קיבלתי כאן אהבה בכל יום מחדש והרגשתי שיש לי את המקום הבטוח שלי.
הייתה לי גם הזכות ליצור תוכן למאות מתאמנות ולגרום להן להרגיש שהן חלק מקהילה. לקחת אתכן איתי לכל השטויות שלי, להגרלות, לטיזרים, למחשבות, לרעיונות ולהטרלות שמדי פעם העברתי אתכן. אהבתי את הסקרנות של מי שצופה מהצד, את התגובות, הלייקים והשיתופים. וכל הדברים האלה באמת ריגשו אותי, אבל אף פעם לא רק בגלל הטראפיק או המספרים. הם ריגשו אותי כי מבחינתי התפקיד של סושיאל הוא לא רק להעלות תוכן, הוא לגרום למישהי שנמצאת בצד השני של המסך להרגיש שהיא חלק ממשהו. ליצור קהילה. וזה כנראה הערך שאני הכי גאה שהבאתי איתי לתפקיד הזה.
(המשך בתגובה הראשונה, סליחה- אני בן אדם של מילים🪬)
אני? אחראית סושיאל? בחיים לא חשבתי שזה יקרה.
לפני שלוש שנים, כשהתחלתי את התואר, עדי כתבה לי שהיא מתחילה לאמן בסטודיו בבאר שבע ושאני חייבת לבוא להתאמן אצלה. אחרי שבוע היא אמרה ליובל ״תקחי את יר
Comments (66)
a month agonoam.bokobza
הכי טובה בעולם בהכל שותפה שלי. אחת ויחידה! אין דברים ואנשים כמוך את באמת הכי טובה , ערכית , מקצועית ומיוחדת שיש❤️
a month agohagar_mazor
ירין נונה את פאקינג אגדה!!!! אני אוהבת אותך את הפכת את הסטודיו הזה לבית של כולנו😍😍😍
Load More
More posts
