הלית אסף

מה הקשר לסכין-מזלג וניסיון חטיפה #flydubai ?!

כולכם שואלים אז כתבתי סיפור קצר על מה שקרה לי..

"דיילת עם מזלג בין השיניים"
0200 לפנות בוקר והשעון הגופני שלי מעיר אותי עוד לפני צלצול הטלפון- אין סיכוי, אבל, חובה- יש לי טיסה. מוקדם מוקדם בבוקר, רק אני והתנים ערים כשאני נוהגת את הדרך הארוכה מהקיבוץ לשדה התעופה. תדריך, התארגנות, בורדינג,טיסה...
והיום בתפריט:  קוויקי בוקר- הלוך חזור לאחת מבירות אירופה. הופ קפצתי ו-הנה אני כבר חוזרת בזמן לקחת את הילד מהגן דרך רומא...
"אני רוצה אווירת לאונ'ג" אני אומרת לדיילים בתדריך "מיד אחרי המראה תורידו את כיסויי החלונות , בבקשה". הקבינה חשוכה- מונעת מהשמש העולה בצד להעיר באורה את כל יושבי ספינת האוויר ששטה לה בניחותא. הצוות גם עייף ויש לו עוד את הדרך חזרה - מאפשרת גם להם לנוח אחרי השירות.חצי שעה לנחיתה ואני במטבח האחורי שומעת 2 צלצולים. הבהובי המנורה הוורודה מעליי מאשרים שזו שיחת טלפון. "הלית, זה נועם- את לבד על הקו?", אני נכנסת למצב דריכות ומאשרת. 
מחר אני 30 שנה בחברה, 30 שנה בעבודה הזו לימדו אותי שהמשפט הראשון בקורס הדיילים הוא נכון: "זו עבודה דינמית". 20 שנה בתור מנהלת שירות בטיסה לימדו אותי יותר: הכל יכול להשתנות בשנייה.
נועם הקברניט ממשיך " יש לנו אזהרה - נדבר אחרי הנחיתה". אני לבד במטבח, הדיילים בקבינה ותסריטים רעים  עוברות לי בראש ביעף. ברגעים כאלו אני כל פעם מופתעת מחדש- כשהכי לא ברור- ברור לי מה צריכה לעשות.
למטבח נכנסת שלי, דיילת צעירה שעובדת מעל שנה - היא זו שאחראית על המטבח בטיסה.
 "שלי, קיבלנו אזהרה את מכירה את הנהלים. חזרי עליהם בבקשה ופתחי עיניים-  אם יש משהו חשוד- דווחי לי מיד". שלי גומעת את מילותיי ובו בזמן נכנסת גם אורלי למטבח. אשה בגיל 60 שממורה הפכה לפני חודשיים לדיילת. אני חוזרת על ההנחייה ואורלי מהנהנת בהסכמה ברורה.  
אני נגשת אל קדמת המטוס. במטבח הקדמי נמצאת צביה- דיילת בכירה, אם ל3." צביה, נועם הקברניט דיווח לי על אזהרה- אנחנו צריכות להיות ערניות ".עיני השקד התימניות של צביה נפערות "הוא פירט מה?". " לא, אני עונה, אמר שיפרט לאחר הנחיתה".  דקלה נכנסת לשירותים ואני מנצלת את הזמן להסתכל על נוסעי הטיסה ומסביבי במטבח הקטנטן. לפתע...

מעניין?! רוצים חלק שני? רשמו "המשך יבוא"