רגע NEWS | יותר טוב מחדשות

מרתק! חנינת השם גורדון, אמם של משפחת המתאגרפים האגדית, מספרת בריאיון מיוחד ל'רגע של חכמה': "נולדתי בהונג קונג. הייתה לי ילדות קשה מאוד, לא הייתי מאושרת. הדת והתרבות - לא ידעתי מה זה היה. עבדתי עם הרבה אנשים אמידים, הייתי מדריכת כושר מקצועית, וכל מה שאנשים דיברו עליו היה לקנות מכוניות יפות, איפה לאכול ארוחות וכסף. הרגשתי שאני לא משתלבת, חיפשתי את הזהות שלי".

"הכרתי את בעלי דרך התכתבות, וכשהוא ציין שהוא יהודי, התחלתי לשאול אותו שאלות. והוא סיפר שאמא שלו הייתה מדליקה נרות. הרגשתי שאולי זה מה שחיפשתי כל החיים".

"כשהמטוס נחת בבן גוריון, התרגשתי מאוד, התחלתי לבכות. הרגשתי שאני באה הביתה. אני זוכרת שפגשתי רב והוא אמר לי: 'את יודעת, הנשמה שלך הייתה בהר סיני, את פשוט חוזרת לעם שלך, אל המקום שלך'. וזה היה לי הגיוני, כמו פאזל שכל החלקים שלו מתחברים. אז כשהגעתי אמרתי: 'אני לא עוזבת, אני נשארת. זה המקום שאליו אני שייכת'".

בתחילת העלייה לא היו הרבה עולים שנראו כמונו, כמו ילדים מעורבים. הם בלטו. כשהיו צעירים, הרבה אנשים ניסו להציק להם. הם ניסו להשתלב במערכת החינוך, בגן, אבל זה פשוט לא התאים להם. אז התחלנו בחינוך ביתי".

"בהתחלה הילדים הלכו לחוגים בסיסיים ביישוב, כמו טאקוונדו, קראטה. אבל שמתי לב למשהו אצל הילדים - הם היו ממש משעוממים, זה פשוט היה קל מדי בשבילם. אז עוצמת השם התחיל להתאמן באגרוף תאילנדי. לא ידעתי מה זה היה, אף פעם לא שמעתי על זה. אחד אחרי השני התחילו ללכת בעקבותיו, וכולם התאהבו, אפילו הבנות. אז פשוט זרמתי".

"אני מלווה אותם למחנה אימונים, אני מנסה לעזור להם להכין את האוכל כי הם בתזונה מיוחדת. אין ג'אנק פוד בבית, כי ג'אנק פוד זה 'אוכל זבל'. אני מאמינה שניתן למנוע הרבה מחלות אם רק תבחר את האוכל הנכון, ותתאמן, ותתפלל".

"אני חושבת שמכל חווית הלחימה הזאת, זה רק בנה אותם, נתן להם יותר אמונה. כי הם הרגישו וידעו שזה הכוח של התפילות. אז אני חושבת שהנשק הגדול ביותר שיש לנו - ליהודים, לישראלים - זה תפילות".

עקבו אחרינו @reganews