אור כהן | ליווי שיווקי לבעלי עסקים

עד גיל 20 לא ידעתי אנגלית.

וגם היום היא רחוקה מלהיות שוטפת.
אני טועה, מגמגמת, מחפשת מילים, ולא תמיד מצליחה להסביר את עצמי כמו שהייתי רוצה.

אבל אני גרה בחו״ל.
מדברת אנגלית כל יום.
מנהלת עסק.
ומנהלת זוגיות עם גבר הודי, שזו השפה שאנחנו מתקשרים בה.
ולפעמים אני חושבת על כמה החיים שלי היו נראים אחרת אם הייתי מחכה עד שהאנגלית שלי תהיה מספיק טובה.
אם הייתי נותנת לפחד לטעות לעצור אותי.
אם הייתי מתביישת לדבר.
אם הייתי מחכה לרגע שבו ארגיש מוכנה.

אבל אני לא מוכנה לתת לדברים שאני עדיין לא טובה בהם להחליט בשבילי אילו חיים אני יכולה לחיות.
וזה נכון לא רק לאנגלית.

כמה פעמים אמרנו לעצמנו שאנחנו לא מספיק טובות, שאין לנו מספיק ניסיון, שאנחנו צריכות ללמוד עוד קצת, להשתפר עוד קצת, להיות בטוחות בעצמנו לפני שנתחיל?
כמה דברים אנחנו רוצות לעשות, אבל לא עושות כי אנחנו מפחדות מאיך שניראה בדרך?
אני מעדיפה לעשות דברים באנגלית שבורה מאשר לחיות חיים שלמים עם פספוס מושלם.
אני לא אומרת שלא צריך ללמוד, להשתפר או להתפתח.
אני אומרת שאני לא מוכנה לחכות לשלמות כדי להתחיל לחיות.
אז כן, האנגלית שלי שבורה.
ואני עדיין מדברת. הדבר שאנחנו חושבים שעוצר אותנו הוא פשוט הדבר שאנחנו נותנים לו יותר מדי כוח.

אני שמה פס וממשיכה. 🤍

מה הדבר שאת דוחה כי את מרגישה שאת עדיין לא מספיק טובה בו?