Instagram story viewer> @rag_studio> Posts

RAG Studio

@rag_studio

2.7K

followers

954

following

A type-oriented branding studio & type foundry based in Tel Aviv, founded by @ramirashti & @a2dk

POSTS STORIES REELS

← טיפוס האות החמישי הופיע בצד הערך של מטבע השקל, שעוצב גם הוא ע״י צבי נרקיס, לאחר שזכה בתחרות עיצוב המטבע עליה הכריז בנק ישראל בשנת 1980. צידו השני של השקל (צד הנושא) עוצב ע״י גבי נוימן והוא יהיה טיפוס האות הבא בסדרה. בהגשתו עיצב נרקיס מספר מתווים שונים למטבע שכללו גם כמה טיפוסי אות שונים. טיפוס האות שהתקבל לבסוף הוא מעין גרסה סריפית לנרקיס בלוק המזכירה בשלד האות גם אלמנטים מכתב ״אוניברסל״ של עמנואל גראו: שילוב מופתי בין קליגרפיה לגאומטריה, בין האנושי להנדסי. האות צוירה בפרופורציות סטנדרטיות, במשקל כבד ובקונטרסט נמוך. נרקיס צייר את האות עם סריפים עדינים במיוחד שמקנים לאות מראה מונומנטלי ורשמי.

במסגרת הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במוזיאון ארץ ישראל, הוזמנו ליצור פרוייקט ייחודי בביתן קדמן למטבעות, שבו ביקשנו לחקור את הרקע, המקורות וההשראה לעיצוב האותיות העבריות שעל גבי המטבעות המקומיים שהוציא בנק ישראל מקום המדינה ועד לימינו אנו.

מתוך המחקר פיתחנו שבעה טיפוסי אות (גופנים) שונים ובגרסאות מלאות, המבוססים על מספר האותיות המצומצם שמופיע על כלל מטבעות המדינה. הפרויקט “אות־מטבע־זהות” כולל הקרנת וידיאו של שבעת הגופנים על אובייקט מונומנטלי במרכז הביתן המדמה מטבע בקנה מידה גדול. באמצעות הטקסטים המוקרנים אנחנו שואפים להציג את האופן שבו אותיות נושאות בצורתן מטענים תרבותיים ומעבירות לקוראיהן (לעיתים באופן תת־מודע) מסרים מורכבים הקשורים בזמן, במקומיות ובשייכות תרבותית. העבודה מייצרת חוויה המעוררת בצופה את אותן השאלות שהעסיקו אותנו במסגרת המחקר: מהי זהות ישראלית היום? במה היא שונה מזו של קום המדינה? וכיצד ניתן לשמר את האתוס התרבותי המקומי בעולם דיגיטלי עתידי נטול מטבעות פיזיים?

תודות מיוחדות: רז סמירה (אוצרת ראשית מוז״א), אנריאטה אליעזר ברונר וגלית גאון (אוצרות הביאנלה), ד״ר יואב פרחי (אוצר ביתן קדמן למטבעות), עמרי בן-ארצי (מעצב הביאנלה), ברק פוני, פאדי פאר וכל מי שלקח חלק בדבר העצום הזה.

אנימציה: נעם דבל
סאונד: אורי זורניצר

דימויים מתוך הספר ״צבי נרקיס - טיפוגרפיה ועיצוב״, יהודה חופשי @yhofshi

הביאנלה פתוחה לקהל הרחב עד 7/11/26 במוזיאון ארץ־ישראל, רח׳ חיים לבנון 2, תל־אביב-יפו.
@eretzisraelmuseum #ביאנלהתלאביב2026
@design.curator by @rag_studio

← טיפוס האות הרביעי - שעוצב ע״י צבי נרקיס - לקוח ממטבע הלירה שהונפק ע״י בנק ישראל בשנת 1967, לאחר תחרות עיצוב המטבע. מהצעתו של נרקיס נבחר צד הערך שהציג גישה טיפוגרפית מובהקת. טיפוס האות מזכיר את כתב ״אוניברסל״ שעיצב עמנואל גראו עבור האוניברסיטה העברית כמעט עשור קודם לכן. האות עוצבה במשקל רגיל ובקונטרסט נמוך, והיא מאופיינת בשילוב בין גישה הנדסית-גיאומטרית בשלד האות, לבין מאפיינים קליגרפים-אנושיים בתחילת המשיכות ובסיומן.

במסגרת הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במוזיאון ארץ ישראל, הוזמנו ליצור פרוייקט ייחודי בביתן קדמן למטבעות, שבו ביקשנו לחקור את הרקע, המקורות וההשראה לעיצוב האותיות העבריות שעל גבי המטבעות המקומיים שהוציא בנק ישראל מקום המדינה ועד לימינו אנו.

מתוך המחקר פיתחנו שבעה טיפוסי אות (גופנים) שונים ובגרסאות מלאות, המבוססים על מספר האותיות המצומצם שמופיע על כלל מטבעות המדינה. הפרויקט “אות־מטבע־זהות” כולל הקרנת וידיאו של שבעת הגופנים על אובייקט מונומנטלי במרכז הביתן המדמה מטבע בקנה מידה גדול. באמצעות הטקסטים המוקרנים אנחנו שואפים להציג את האופן שבו אותיות נושאות בצורתן מטענים תרבותיים ומעבירות לקוראיהן (לעיתים באופן תת־מודע) מסרים מורכבים הקשורים בזמן, במקומיות ובשייכות תרבותית. העבודה מייצרת חוויה המעוררת בצופה את אותן השאלות שהעסיקו אותנו במסגרת המחקר: מהי זהות ישראלית היום? במה היא שונה מזו של קום המדינה? וכיצד ניתן לשמר את האתוס התרבותי המקומי בעולם דיגיטלי עתידי נטול מטבעות פיזיים?

‎תודות מיוחדות: רז סמירה (אוצרת ראשית מוז״א), אנריאטה אליעזר ברונר וגלית גאון (אוצרות הביאנלה), ד״ר יואב פרחי (אוצר ביתן קדמן למטבעות), עמרי בן-ארצי (מעצב הביאנלה), ברק פוני, פאדי פאר וכל מי שלקח חלק בדבר העצום הזה.

אנימציה: נעם דבל
סאונד: אורי זורניצר
דימויים: ״צבי נרקיס - טיפוגרפיה ועיצוב״, יהודה חופשי

הביאנלה פתוחה לקהל הרחב עד סוף נובמבר 2026 במוזיאון ארץ־ישראל, רח׳ חיים לבנון 2, תל־אביב-יפו.
@eretzisraelmuseum by @rag_studio

← טיפוס האות השלישי גם הוא מסדרת האגורות והלירות שנטבעה בשנת תש״ך, 1960. אך הפעם מדובר על צד הנושא של מטבע 10 אגורות שעוצב ע״י רוטשילד וליפמן (סטודיו רולי). שלד האות מבוסס על כתבי אבן עתיקים ובעיקר כתב ״ירושלמי״. אות סנס-סריפית בעלת משקל בינוני, קונטרסט נמוך ופרופורציות יחסית רחבות, עם חריגות מהשורה בחלק מהאותיות בהשראת אותם כתבי אבן עתיקים.

במסגרת הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במוזיאון ארץ ישראל, הוזמנו ליצור פרוייקט ייחודי בביתן קדמן למטבעות, שבו ביקשנו לחקור את הרקע, המקורות וההשראה לעיצוב האותיות העבריות שעל גבי המטבעות המקומיים שהוציא בנק ישראל מקום המדינה ועד לימינו אנו.

מתוך המחקר פיתחנו שבעה טיפוסי אות (גופנים) שונים ובגרסאות מלאות, המבוססים על מספר האותיות המצומצם שמופיע על כלל מטבעות המדינה. הפרויקט “אות־מטבע־זהות” כולל הקרנת וידיאו של שבעת הגופנים על אובייקט מונומנטלי במרכז הביתן המדמה מטבע בקנה מידה גדול. באמצעות הטקסטים המוקרנים אנחנו שואפים להציג את האופן שבו אותיות נושאות בצורתן מטענים תרבותיים ומעבירות לקוראיהן (לעיתים באופן תת־מודע) מסרים מורכבים הקשורים בזמן, במקומיות ובשייכות תרבותית. העבודה מייצרת חוויה המעוררת בצופה את אותן השאלות שהעסיקו אותנו במסגרת המחקר: מהי זהות ישראלית היום? במה היא שונה מזו של קום המדינה? וכיצד ניתן לשמר את האתוס התרבותי המקומי בעולם דיגיטלי עתידי נטול מטבעות פיזיים?

תודות מיוחדות: רז סמירה (אוצרת ראשית מוז״א), אנריאטה אליעזר ברונר וגלית גאון (אוצרות הביאנלה), ד״ר יואב פרחי (אוצר ביתן קדמן למטבעות), עמרי בן-ארצי (מעצב הביאנלה), ברק פוני, פאדי פאר וכל מי שלקח חלק בדבר העצום הזה.

אנימציה: נעם דבל @noamd
סאונד: אורי זורניצר

#ביאנלהתלאביב2026 פתוחה לקהל הרחב עד סוף נובמבר 2026 במוזיאון ארץ־ישראל, רח׳ חיים לבנון 2, תל־אביב-יפו.
@eretzisraelmuseum by @rag_studio

#ביאנלהתלאביב2026 @eretzisraelmuseum #טיפוגרפיה by @rag_studio

← טיפוס האות השני לקוח מסדרת האגורות והלירות שנטבעה בשנת תש״ך, 1960. באופן ספציפי, מדובר על צד הערך של מטבע 10 אגורות שעוצב ע״י האחים שמיר. שלד האות מבוסס על כתבי אבן עתיקים ובעיקר כתב ״ירושלמי״. משקל האות כבד, הקונטרסט נמוך, הפרופורציות בינוניות-רחבות והסריפים נוכחים מאוד ומוכפלים. את צידו השני של אותו מטבע עיצבו רוטשילד את ליפמן והוא יהיה טיפוס האות הבא בסדרה.

במסגרת הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במוזיאון ארץ ישראל, הוזמנו ליצור פרוייקט ייחודי בביתן קדמן למטבעות, שבו ביקשנו לחקור את הרקע, המקורות וההשראה לעיצוב האותיות העבריות שעל גבי המטבעות המקומיים שהוציא בנק ישראל מקום המדינה ועד לימינו אנו.

מתוך המחקר פיתחנו שבעה טיפוסי אות (גופנים) שונים ובגרסאות מלאות, המבוססים על מספר האותיות המצומצם שמופיע על כלל מטבעות המדינה. הפרויקט “אות־מטבע־זהות” כולל הקרנת וידיאו של שבעת הגופנים על אובייקט מונומנטלי במרכז הביתן המדמה מטבע בקנה מידה גדול. באמצעות הטקסטים המוקרנים אנחנו שואפים להציג את האופן שבו אותיות נושאות בצורתן מטענים תרבותיים ומעבירות לקוראיהן (לעיתים באופן תת־מודע) מסרים מורכבים הקשורים בזמן, במקומיות ובשייכות תרבותית. העבודה מייצרת חוויה המעוררת בצופה את אותן השאלות שהעסיקו אותנו במסגרת המחקר: מהי זהות ישראלית היום? במה היא שונה מזו של קום המדינה? וכיצד ניתן לשמר את האתוס התרבותי המקומי בעולם דיגיטלי עתידי נטול מטבעות פיזיים?

תודות מיוחדות: רז סמירה (אוצרת ראשית מוז״א), אנריאטה אליעזר ברונר וגלית גאון (אוצרות הביאנלה), ד״ר יואב פרחי (אוצר ביתן קדמן למטבעות), עמרי בן-ארצי (מעצב הביאנלה), ברק פוני, פאדי פאר וכל מי שלקח חלק בדבר העצום הזה.

אנימציה: נעם דבל @noamd
סאונד: אורי זורניצר

הביאנלה פתוחה לקהל הרחב עד סוף נובמבר 2026 במוזיאון ארץ־ישראל, רח׳ חיים לבנון 2, תל־אביב-יפו.
@eretzisraelmuseum by @rag_studio

סטודיו ראג מציגים פרוייקט מחקר שבמסגרתו עיצבו 7 פונטים חדשים בהשראת מטבעות ישראלים ואלו האנימציות שעשיתי להם ומוצגות בביאנלה במוזיאון ארץ ישראל by @rag_studio

⁨ ⁨ ⁨ ⁨ ⁨ במסגרת הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במוזיאון ארץ ישראל, הוזמנו ליצור פרוייקט ייחודי בביתן קדמן למטבעות, שבו ביקשנו לחקור את הרקע, המקורות וההשראה לעיצוב האותיות העבריות שעל גבי המטבעות המקומיים שהוציא בנק ישראל מקום המדינה ועד לימינו אנו.

מתוך המחקר פיתחנו שבעה טיפוסי אות (גופנים) שונים ובגרסאות מלאות, המבוססים על מספר האותיות המצומצם שמופיע על כלל מטבעות המדינה. הפרויקט “אות־מטבע־זהות” כולל הקרנת וידיאו של שבעת הגופנים על אובייקט מונומנטלי במרכז הביתן המדמה מטבע בקנה מידה גדול. באמצעות הטקסטים המוקרנים אנחנו שואפים להציג את האופן שבו אותיות נושאות בצורתן מטענים תרבותיים ומעבירות לקוראיהן (לעיתים באופן תת־מודע) מסרים מורכבים הקשורים בזמן, במקומיות ובשייכות תרבותית. העבודה מייצרת חוויה המעוררת בצופה את אותן השאלות שהעסיקו אותנו במסגרת המחקר: מהי זהות ישראלית היום? במה היא שונה מזו של קום המדינה? וכיצד ניתן לשמר את האתוס התרבותי המקומי בעולם דיגיטלי עתידי נטול מטבעות פיזיים?

טיפוס האות הראשון לקוח מהמטבע הראשון של ישראל (המיל) מהקמת המדינה (תש״ח, 1948), וסדרת הפרוטות שיצאה בשנת תש״ט, 1949 - בעיצובו של אוטה וליש. שלד האות מזכיר את כתב ״בודקו״ שהיה סגנון קליגרפי נפוץ בעיצוב כרזות באותן שנים. משקל האות כבד, בעל קונטרסט נמוך המתבסס על סיבוב כלי הכתיבה. פרופורציות האות בינוניות-רחבות והסריפיים טבעיים למשיכה הקליגרפית.

תודות מיוחדות: רז סמירה (אוצרת ראשית מוז״א), אנריאטה אליעזר ברונר וגלית גאון ‪‪‪‪‪@design.curator‬‬‬‬‬ (אוצרות הביאנלה), ד״ר יואב פרחי (אוצר ביתן קדמן למטבעות), עמרי בן-ארצי (מעצב הביאנלה), ברק פוני, פאדי פאר וכל מי שלקח חלק בדבר העצום הזה.

אנימציה: נעם דב‪@noamd‬md‬md‬
סאונד: אורי זורניצר

הביאנלה פתוחה לקהל הרחב עד סוף נובמבר 2026 במוזיאון ארץ־ישראל, רח׳ חיים לבנון 2, תל אביב
@eretzisraelmuseum #ביאנלהתלאביב2026⁩⁩ #מעשים_וימים #telavivbiennale2026⁩⁩⁩ by @rag_studio

הלטינית של דרוגולין מבוססת על מספר מקורות מאותה תקופה - אבל בעיקרה מתבססת על גארמונד מקטלוג האאג-דרוגולין משנת 1929. המוטיבים הצורניים בלטינית נולדו מהצורות העבריות. היה לנו חשוב לשמר את אותם עקרונות של נאמנות למקור גם בלטינית ואת ההתאמה לעברית לעשות דרך המוטיבים הצורניים והצבע הטיפוגרפי.

לדרוגולין יש בסך הכל 3 חלופות סגנוניות לעברית, האות ע׳ ו־צ׳ שמגיעות מהמקורות המודפסים והאות ס׳ שנובעת בעיקרה מרוח הזמן.

#טיפוגרפיה #טיפוגרפיהעברית #עיצובגרפי #עיצובישראלי
@shenkar.design.archive by @rag_studio

גרסה דיגיטלית חדשה ונאמנה למקור של האות Hebraisch 4 (המוכרת בישראל כדרוגולין) שנוצקה בסוף המאה ה-19 ע״י בית היציקה האאג-דרוגולין בלייפציג, גרמניה. הפונט עוצב במסגרת ״שפה משותפת״ - חממת מפעל הפיס לאות העברית במרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל, 2023-2025.

חשיבותה ההיסטורית של אות דרוגולין בהתפתחות האות העברית היא משמעותית. זוהי אות ספר שעוצבה לדפוס בלט על מודל האות המרובעת של המאה ה-19, תקופה ידועה לשמצה באות הדפוס העברית, אך צויירה במקצועיות ובאופן המותאם לקריאה ממושכת ולעבודה בגדלים קטנים במיוחד. למעשה, אות דרוגולין הניחה את היסודות הצורניים לאות פרנק-ריהל שעיצב רפאל פרנק כעשור לאחר מכן.

הגרסה החדשה שואפת להיצמד ככל הניתן לצורות המקוריות ולהגיע לאותו מרקם טיפוגרפי ייחודי שאיבד מאופיו בגרסאות הרבות שיצאו בהתגלגלות הטכנולוגית של המאה ה-20. השימושיות הגבוהה של האות המקורית מקבלת לראשונה תרגום דיגיטלי מהימן המציע ארבעה גדלים אופטיים המיועדים למגוון שימושים תוך כדי שמירה על אופי האות במופעים שונים: מיקרו, טקסט, תת־כותרת וכותרת.

כחלק מהצרכים של פונט דיגיטלי היום, עיצבנו במקביל לסט האותיות העבריות מספר סטים של ספרות וסימני פיסוק, ניקוד מלא וסט סימנים נרחב הכולל מספר צורות חלופיות לחלק מהאותיות בכדי לאפשר שינויים קלים בגוון הקול של האות. הלטינית, שלא נכללה בעיצוב האות המקורית, מבוססת על מספר מודלים סריפיים מאותה תקופה, ומותאמת לאופיה הצורני של העברית.

#טיפוגרפיה #טיפוגרפיהעברית #פונטים #typography #typedesign by @rag_studio

⁨ ראג-דרוגולין עכשיו באתר

גרסה דיגיטלית חדשה ונאמנה למקור של האות Hebraisch 4 (המוכרת בישראל כדרוגולין) שנוצקה בסוף המאה ה-19 ע״י בית היציקה האאג-דרוגולין בלייפציג, גרמניה. הפונט עוצב במסגרת ״שפה משותפת״ - חממת מפעל הפיס לאות העברית במרכז שנקר לחקר העיצוב בישראל, 2023-2025.

חשיבותה ההיסטורית של אות דרוגולין בהתפתחות האות העברית היא משמעותית. זוהי אות ספר שעוצבה לדפוס בלט על מודל האות המרובעת של המאה ה-19, תקופה ידועה לשמצה באות הדפוס העברית, אך צויירה במקצועיות ובאופן המותאם לקריאה ממושכת ולעבודה בגדלים קטנים במיוחד. למעשה, אות דרוגולין הניחה את היסודות הצורניים לאות פרנק-ריהל שעיצב רפאל פרנק כעשור לאחר מכן.

הגרסה החדשה שואפת להיצמד ככל הניתן לצורות המקוריות ולהגיע לאותו מרקם טיפוגרפי ייחודי שאיבד מאופיו בגרסאות הרבות שיצאו בהתגלגלות הטכנולוגית של המאה ה-20. השימושיות הגבוהה של האות המקורית מקבלת לראשונה תרגום דיגיטלי מהימן המציע ארבעה גדלים אופטיים המיועדים למגוון שימושים תוך כדי שמירה על אופי האות במופעים שונים: מיקרו, טקסט, תת־כותרת וכותרת.

כחלק מהצרכים של פונט דיגיטלי היום, עיצבנו במקביל לסט האותיות העבריות מספר סטים של ספרות וסימני פיסוק, ניקוד מלא וסט סימנים נרחב הכולל מספר צורות חלופיות לחלק מהאותיות בכדי לאפשר שינויים קלים בגוון הקול של האות. הלטינית, שלא נכללה בעיצוב האות המקורית, מבוססת על מספר מודלים סריפיים מאותה תקופה, ומותאמת לאופיה הצורני של העברית.

תודה מיכל @michalfania שהלכת איתנו יד ביד

‪@shenkar.design.archive‬⁩ by @rag_studio

עוד קצת מגוטליב שהוצאנו אתמול

אות כותרת ברוטליסטית החוקרת את המנעד שבין מבניות הנדסית לביטוי אנושי.

גוטליב מתבסס צורנית על על מספר טיפוסי אות שעוצבו למטרות רישומים טכניים כמו חיתוך CNC וחריטות שונות, אך משלב מספר מאפיינים הומניסטים/קליגרפים שמקנים לאות הזו אופי צורני ייחודי לצד יציבות ארכיטקטונית.

#טיפוגרפיה #טיפוגרפיהעברית #תקשח #פונטים #עיצובגרפיישראלי #תקשורתחזותית #typography #typedesign #font #visualcommunication by @rag_studio

גוטליב - פונט חדש

אות כותרת ברוטליסטית החוקרת את המנעד שבין מבניות הנדסית לביטוי אנושי.
גוטליב מתבסס צורנית על על מספר טיפוסי אות שעוצבו למטרות רישומים טכניים כמו חיתוך CNC וחריטות שונות, אך משלב מספר מאפיינים הומניסטים/קליגרפים שמקנים לאות הזו אופי צורני ייחודי לצד יציבות ארכיטקטונית.

המשקלים של גוטליב מתבססים על עוביי מקדח שונים ומתחקים אחר השיטות שבהן מקדחים אלו מכרסמים את החומר - בין אם מדובר על המקדח הבודד במשקל הדק או חיתוך היקף האות במשקלים הכבדים יותר שיוצר פינות מעוגלות ברדיוסים משתנים.

גוטליב מתרגם את אותו DNA טיפוגרפי גם לסט אותיות לטיניות גדולות ולסט סימנים מורחב המותאם לשימושים עכשוויים מגוונים. מספר אותיות חלופיות בעברית ובלטינית מאפשרות גישות דומות אך שונות באופי הצורני הכולל של המשפחה.

#טיפוגרפיהעברית #טיפוגרפיה #תקשח #typograph by @rag_studio