Instagram story viewer> @adimerires> Posts

𝐀𝐝𝐢 𝐌𝐞𝐫𝐢𝐫𝐞𝐬

@adimerires

1.2K

followers

2113

following

Fashion & Jewelry Design Graduate
Bezalel Academy of Arts & Design
Teacher | Art Education

POSTS STORIES REELS TAGGED

Download All

🙏🏽🌴🪬🤍🍹✈️🦞 by @adimerires

103

24

2 months ago

על הניסים ועל הנפלאות 🕎🙏🏽❤️ by @adimerires

130

23

10 months ago

Black Friday by @adimerires

146

21

a year ago

My City forever 🇫🇷🥐🍷🥖 taken in Paris, France by @adimerires

187

39

a year ago

כשרק 24 שעות לפני
את קולטת שהחבר הכי טוב שלך בעולם הזה
שבעצם גדלנו כמו תאומים
מתחתן !!!!
עם אהבת חייו, שהיא כבר מזמן חלק בלתי נפרד ממני
ואני ? מנותקת מרוב התרגשות.

מחליטה שזה זמן טוב להתחיל לתפור,
לעשות ציפורניים וגם איפור
ואיכשהו הכל קרה

ואני עדיין לא מאמינה שפיזית נכחתי שם,
בחתונה שלכם.

כשממוצע הבכי עמד על פעם בעשר דקות
אבל לא הייתה לי דרך אחרת לתקשר את עוצמת הרגשות שהיו לי בלב
הוא עמד להתפוצץ !!!!!!!!

סהר ודניאל שלי
אין מילים לאהבה שלי אליכם
שכל החיים יהיו בדיוק כמו היום הזה ❤️❤️❤️ by @adimerires

128

15

2 years ago

‏MADE OF GOLD
……………………………………

מתוך פרוייקט אישי
בהנחיית עומרי גורן
שנה ג׳,סמסטר ב׳.

בשנה ג׳ אנחנו עושים קורס שנקרא פרויקט אישי, כשמו כן הוא.
פתאום מדובר בקורס שהוא לא תחת כותרת ואין לו שום מסגרת, אין נושא מוגדר שאנחנו צריכים לעבוד לפיו ועצם העובדה שהוא כולל בתוכו את המילה ״אישי״ יצרה אצלי בהלה, מה עכשיו אישי? כתבתי לעומרי שאני רוצה ליצור מתוך מקום של כיף ולא להתעסק בכלל במה שקורה בפנים ואיך אני הולכת לנתק רגש מהפרוייקט ולהתחיל לנוע? בין המילים הוספתי שהשנה האחרונה הייתה לי קשה מאוד, הכי קשה שהייתה לי עד עכשיו ופתאום התחלתי לכתוב עוד מילים ועוד מחשבות ועוד תהיות. הצלחתי רק לכתוב,אבל לא הצלחתי ליצור. אבל משבוע לשבוע צריך להתקדם ואיך זה שאני לא מצליחה להגיע לכלום? אולי אני בעצם לא קורצתי מהחומר הנכון? הכנסתי את עצמי לתהום שאיכשהו דווקא משם הצלחתי ליצור ובאופן הכי קלישאתי נזכרתי כמה היצירה היא הכלי המרפא שלי וכך יצרתי שני דגמים שמביאים לידי ביטוי את הדרך שעברתי איתם ועם עצמי בשנה האחרונה.
הקבלתי אותם לתהליך של חיפוש אחר זהב,כי חיפוש אחר זהב ומציאתו הוא תהליך שדורש מכורה הזהב לפעול בצורה שאפשר לקרוא לה עיוורת, מכיוון שהזהב לא נמצא על פני השטח,הוא דורש כניסה לעומק וגם אז הוא לא גלוי לעין.כורים אותו מהאדמה וצריכים להפריד אותו מהחול והסלעים שהוא נמצא בתוכם.מדובר בתהליך ארוך שדורש גם לא מעט רפטטיביות,הרגשתי שזה מה שאני עוברת עם עצמי.
לכן,יצרתי שני דגמים עם צללית שמדמה את המנהרות החשוכות והעמוקות אליהן נכנס הכורה, הדפסתי עם רשת משי בצבע שחור על הבד השחור בצורה חזרתית:תהיות,מחשבות,שירים,כתב יד לא כתב יד כל מה שהרגיש לי נכון כל מה שבישר שיש שם זהב,גם אם אני לא רואה אותו. הקושי במציאת הטקסט על הבד השחור מדמה את הקושי במציאת הזהב,כמו הקושי שלא הצלחתי למצוא בעצמי את מה שטוב.
אבל אם הגעתם עד לפה,אז תדעו שאת הפרויקט הגשתי לפני בערך שלושה חודשים אם לא יותר והתלבטתי אם בכלל לעלות אותו ועוד לכתוב עליו,כי זה הכי חשוף שיכול להיות. אבל בתהליך הזה של החיפוש ״במנהרות שלי״ נראה לי שהתחלתי למצוא קצת זהב. ואולי אין באמת דבר כזה ״קורצתי מהחומר הנכון״?וגם אם יש? האם משהו קורה בלי עבודה קשה?
ובמבט לאחור,אחזור שניה להתחלה, אני חושבת שזו הייתה השנה הכי מיוחדת שלי, כי היו בה כ״כ הרבה מכשולים שבכל פעם שהתמודדתי איתם הצלחתי למצוא מעט ״מהזהב שלי״. הדרך עוד ארוכה אבל לאט לאט אני מגלה שהוא קיים. לא סתם אבא שלי התעקש לקרוא לי עדי(תבדקו בספר נביאים)
ותודה למי ששרד עד הסוף זה לא מובן מאליו🙏🏽 by @adimerires

113

11

4 years ago

‏MADE OF GOLD
……………………………………

מתוך פרוייקט אישי
בהנחיית עומרי גורן
שנה ג׳,סמסטר ב׳.

בשנה ג׳ אנחנו עושים קורס שנקרא פרויקט אישי, כשמו כן הוא.
פתאום מדובר בקורס שהוא לא תחת כותרת ואין לו שום מסגרת, אין נושא מוגדר שאנחנו צריכים לעבוד לפיו ועצם העובדה שהוא כולל בתוכו את המילה ״אישי״ יצרה אצלי בהלה, מה עכשיו אישי? כתבתי לעומרי שאני רוצה ליצור מתוך מקום של כיף ולא להתעסק בכלל במה שקורה בפנים ואיך אני הולכת לנתק רגש מהפרוייקט ולהתחיל לנוע? בין המילים הוספתי שהשנה האחרונה הייתה לי קשה מאוד, הכי קשה שהייתה לי עד עכשיו ופתאום התחלתי לכתוב עוד מילים ועוד מחשבות ועוד תהיות. הצלחתי רק לכתוב,אבל לא הצלחתי ליצור. אבל משבוע לשבוע צריך להתקדם ואיך זה שאני לא מצליחה להגיע לכלום? אולי אני בעצם לא קורצתי מהחומר הנכון? הכנסתי את עצמי לתהום שאיכשהו דווקא משם הצלחתי ליצור ובאופן הכי קלישאתי נזכרתי כמה היצירה היא הכלי המרפא שלי וכך יצרתי שני דגמים שמביאים לידי ביטוי את הדרך שעברתי איתם ועם עצמי בשנה האחרונה.
הקבלתי אותם לתהליך של חיפוש אחר זהב,כי חיפוש אחר זהב ומציאתו הוא תהליך שדורש מכורה הזהב לפעול בצורה שאפשר לקרוא לה עיוורת, מכיוון שהזהב לא נמצא על פני השטח,הוא דורש כניסה לעומק וגם אז הוא לא גלוי לעין.כורים אותו מהאדמה וצריכים להפריד אותו מהחול והסלעים שהוא נמצא בתוכם.מדובר בתהליך ארוך שדורש גם לא מעט רפטטיביות,הרגשתי שזה מה שאני עוברת עם עצמי.
לכן,יצרתי שני דגמים עם צללית שמדמה את המנהרות החשוכות והעמוקות אליהן נכנס הכורה, הדפסתי עם רשת משי בצבע שחור על הבד השחור בצורה חזרתית:תהיות,מחשבות,שירים,כתב יד לא כתב יד כל מה שהרגיש לי נכון כל מה שבישר שיש שם זהב,גם אם אני לא רואה אותו. הקושי במציאת הטקסט על הבד השחור מדמה את הקושי במציאת הזהב,כמו הקושי שלא הצלחתי למצוא בעצמי את מה שטוב.
אבל אם הגעתם עד לפה,אז תדעו שאת הפרויקט הגשתי לפני בערך שלושה חודשים אם לא יותר והתלבטתי אם בכלל לעלות אותו ועוד לכתוב עליו,כי זה הכי חשוף שיכול להיות. אבל בתהליך הזה של החיפוש ״במנהרות שלי״ נראה לי שהתחלתי למצוא קצת זהב. ואולי אין באמת דבר כזה ״קורצתי מהחומר הנכון״?וגם אם יש? האם משהו קורה בלי עבודה קשה?
ובמבט לאחור,אחזור שניה להתחלה, אני חושבת שזו הייתה השנה הכי מיוחדת שלי, כי היו בה כ״כ הרבה מכשולים שבכל פעם שהתמודדתי איתם הצלחתי למצוא מעט ״מהזהב שלי״. הדרך עוד ארוכה אבל לאט לאט אני מגלה שהוא קיים. לא סתם אבא שלי התעקש לקרוא לי עדי(תבדקו בספר נביאים)
ותודה למי ששרד עד הסוף זה לא מובן מאליו🙏🏽 by @adimerires

72

6

4 years ago

‏MADE OF GOLD
……………………………………

מתוך פרוייקט אישי
בהנחיית עומרי גורן
שנה ג׳,סמסטר ב׳.

בשנה ג׳ אנחנו עושים קורס שנקרא פרויקט אישי, כשמו כן הוא.
פתאום מדובר בקורס שהוא לא תחת כותרת ואין לו שום מסגרת, אין נושא מוגדר שאנחנו צריכים לעבוד לפיו ועצם העובדה שהוא כולל בתוכו את המילה ״אישי״ יצרה אצלי בהלה, מה עכשיו אישי? כתבתי לעומרי שאני רוצה ליצור מתוך מקום של כיף ולא להתעסק בכלל במה שקורה בפנים ואיך אני הולכת לנתק רגש מהפרוייקט ולהתחיל לנוע? בין המילים הוספתי שהשנה האחרונה הייתה לי קשה מאוד, הכי קשה שהייתה לי עד עכשיו ופתאום התחלתי לכתוב עוד מילים ועוד מחשבות ועוד תהיות. הצלחתי רק לכתוב,אבל לא הצלחתי ליצור. אבל משבוע לשבוע צריך להתקדם ואיך זה שאני לא מצליחה להגיע לכלום? אולי אני בעצם לא קורצתי מהחומר הנכון? הכנסתי את עצמי לתהום שאיכשהו דווקא משם הצלחתי ליצור ובאופן הכי קלישאתי נזכרתי כמה היצירה היא הכלי המרפא שלי וכך יצרתי שני דגמים שמביאים לידי ביטוי את הדרך שעברתי איתם ועם עצמי בשנה האחרונה.
הקבלתי אותם לתהליך של חיפוש אחר זהב,כי חיפוש אחר זהב ומציאתו הוא תהליך שדורש מכורה הזהב לפעול בצורה שאפשר לקרוא לה עיוורת, מכיוון שהזהב לא נמצא על פני השטח,הוא דורש כניסה לעומק וגם אז הוא לא גלוי לעין.כורים אותו מהאדמה וצריכים להפריד אותו מהחול והסלעים שהוא נמצא בתוכם.מדובר בתהליך ארוך שדורש גם לא מעט רפטטיביות,הרגשתי שזה מה שאני עוברת עם עצמי.
לכן,יצרתי שני דגמים עם צללית שמדמה את המנהרות החשוכות והעמוקות אליהן נכנס הכורה, הדפסתי עם רשת משי בצבע שחור על הבד השחור בצורה חזרתית:תהיות,מחשבות,שירים,כתב יד,לא כתב יד כל מה שהרגיש לי נכון,כל מה שבישר שיש שם זהב. גם אם אני לא רואה אותו. הקושי במציאת הטקסט על הבד השחור מדמה את הקושי במציאת הזהב,כמו הקושי שלא הצלחתי למצוא בעצמי את מה שטוב.
אבל אם הגעתם עד לפה,אז תדעו שאת הפרויקט הגשתי לפני בערך שלושה חודשים אם לא יותר והתלבטתי אם בכלל לעלות אותו ועוד לכתוב עליו,כי זה הכי חשוף שיכול להיות. אבל בתהליך הזה של החיפוש ״במנהרות שלי״ נראה לי שהתחלתי למצוא קצת זהב. ואולי אין באמת דבר כזה ״קורצתי מהחומר הנכון״?וגם אם יש? האם משהו קורה בלי עבודה קשה?
ובמבט לאחור,אחזור שניה להתחלה, אני חושבת שזו הייתה השנה הכי מיוחדת שלי, כי היו בה כ״כ הרבה מכשולים שבכל פעם שהתמודדתי איתם הצלחתי למצוא מעט ״מהזהב שלי״. הדרך עוד ארוכה אבל לאט לאט אני מגלה שהוא קיים. לא סתם אבא שלי התעקש לקרוא לי עדי(תבדקו בספר נביאים)
ותודה למי ששרד עד הסוף זה לא מובן מאליו🙏🏽 by @adimerires

102

10

4 years ago

‎רקדנית בטן
………………………………..

‎מתוך קורס סופרהירו
‎שנה ג׳ סמסטר א׳
‎בהנחיית דורון אשכנזי ושירלי בר-אמוץ
‎וגם תודה מיוחדת לסופרת והמשוררת שרי שביט.

‎בבוקר יום שלישי אחד ישבנו בכיתה דורון, שירלי, החברים, החברות ואני
‎שם פגשנו את שרי לראשונה ומשם יצאנו לדרך חדשה

‎שרי הניחה על השולחן חפצים
‎חפצים מגוונים
‎החפצים היו שייכים לאימה שנפטרה

‎מתוך החפצים בחרתי בקבוקון לק
‎אחד כזה מרובע מזכוכית שקופה
‎שלא אפשרה לפספס את צבעו הירוק
‎היה לו גם פקק מתברג מרובע בצבע שחור

‎מהחפצים המגוונים פתאום יצאנו למסע ארוך
‎למדנו לספר סיפור ואפילו לכתוב אותו

‎חלק יצאו למסעות רחוקים וחלק נשארו קרובים
‎אבל בעיקר מסעות מגוונים
‎בדיוק כמו החפצים

‎הכל התחיל בבקבוקון מרובע המכיל לק ירוק ופקק מתברג בצבע שחור
‎למדתי לספר סיפור ואפילו לכתוב אותו

‎למדתי לקחת מעט מהמציאות לתוך הרבה דמיון

‎יצאתי למסע בעקבות בקבוקון מרובע המכיל לק ירוק עם פקק מתברג בצבע שחור

‎ישבנו בכיתה דורון, שירלי, החברים, החברות ואני
‎ושם לראשונה שרי גרמה לנו לצאת לדרך חדשה
‎על השולחן היא לא הניחה רק חפצים
‎היא גם חילקה לנו דפים שהיו כמעט ריקים

‎אז יצאתי למסע בעקבות בקבוקון מרובע המכיל לק ירוק עם פקק מתברג בצבע שחור
‎ובעזרת עיפרון על דף כמעט ריק כתבתי סיפור

‎בהתחלה קצת השתעשעתי
‎או לפחות כך חשבתי
‎כי על רקדנית בטן כתבתי

‎ככל שהתעמקתי בבקבוקון המרובע המכיל לק ירוק עם פקק מתברג בצבע שחור
‎יצרתי דמות שיש בה הרבה מציאות וקצת פחות דמיון

‎ישבנו בכיתה דורון, שירלי ואני עם מחברת ריקה
‎לאחר מכן גם דבורה הצטרפה
‎ובמשך תקופה ארוכה היו על השולחן כלי כתיבה, נייר מספרים והרבה בד
‎הייתה גם מכונת תפירה והיו גם חרוזים
‎וכך המחברת הריקה הפכה למלאה
‎והבדים התחילו לקבל צורה

‎עבדנו בכיתה החברים, החברות ואני
‎מהבוקר ועד הלילה
‎עם הרבה צחוק וגם דמעות
‎וכך עברנו את המסע

‎עברתי מסע בעקבות בקבוקון מרובע המכיל לק ירוק עם פקק מתברג בצבע שחור

‎צילום:
@shalevariel
‎דוגמנית:
@ayannakean
‎איפור:
@shaharkindler_hair_makeup
‎שיער:
@adimerires

@sarai_shavit
@jewelry.fashion.bezalel
@elinor_shahar_pm
@doron_ashkenazi_menswear by @adimerires

78

3

4 years ago

‎רקדנית בטן
………………………………..

‎מתוך קורס סופרהירו
‎שנה ג׳ סמסטר א׳
‎בהנחיית דורון אשכנזי ושירלי בר-אמוץ
‎וגם תודה מיוחדת לסופרת והמשוררת שרי שביט.

‎בבוקר יום שלישי אחד ישבנו בכיתה דורון, שירלי, החברים, החברות ואני
‎שם פגשנו את שרי לראשונה ומשם יצאנו לדרך חדשה

‎שרי הניחה על השולחן חפצים
‎חפצים מגוונים
‎החפצים היו שייכים לאימה שנפטרה

‎מתוך החפצים בחרתי בקבוקון לק
‎אחד כזה מרובע מזכוכית שקופה
‎שלא אפשרה לפספס את צבעו הירוק
‎היה לו גם פקק מתברג מרובע בצבע שחור

‎מהחפצים המגוונים פתאום יצאנו למסע ארוך
‎למדנו לספר סיפור ואפילו לכתוב אותו

‎חלק יצאו למסעות רחוקים וחלק נשארו קרובים
‎אבל בעיקר מסעות מגוונים
‎בדיוק כמו החפצים

‎הכל התחיל בבקבוקון מרובע המכיל לק ירוק ופקק מתברג בצבע שחור
‎למדתי לספר סיפור ואפילו לכתוב אותו

‎למדתי לקחת מעט מהמציאות לתוך הרבה דמיון

‎יצאתי למסע בעקבות בקבוקון מרובע המכיל לק ירוק עם פקק מתברג בצבע שחור

‎ישבנו בכיתה דורון, שירלי, החברים, החברות ואני
‎ושם לראשונה שרי גרמה לנו לצאת לדרך חדשה
‎על השולחן היא לא הניחה רק חפצים
‎היא גם חילקה לנו דפים שהיו כמעט ריקים

‎אז יצאתי למסע בעקבות בקבוקון מרובע המכיל לק ירוק עם פקק מתברג בצבע שחור
‎ובעזרת עיפרון על דף כמעט ריק כתבתי סיפור

‎בהתחלה קצת השתעשעתי
‎או לפחות כך חשבתי
‎כי על רקדנית בטן כתבתי

‎ככל שהתעמקתי בבקבוקון המרובע המכיל לק ירוק עם פקק מתברג בצבע שחור
‎יצרתי דמות שיש בה הרבה מציאות וקצת פחות דמיון

‎ישבנו בכיתה דורון, שירלי ואני עם מחברת ריקה
‎לאחר מכן גם דבורה הצטרפה
‎ובמשך תקופה ארוכה היו על השולחן כלי כתיבה, נייר מספרים והרבה בד
‎הייתה גם מכונת תפירה והיו גם חרוזים
‎וכך המחברת הריקה הפכה למלאה
‎והבדים התחילו לקבל צורה

‎עבדנו בכיתה החברים, החברות ואני
‎מהבוקר ועד הלילה
‎עם הרבה צחוק וגם דמעות
‎וכך עברנו את המסע

‎עברתי מסע בעקבות בקבוקון מרובע המכיל לק ירוק עם פקק מתברג בצבע שחור

‎צילום:
@shalevariel
‎דוגמנית:
@ayannakean
‎איפור:
@shaharkindler_hair_makeup
‎שיער:
@adimerires

@sarai_shavit
@jewelry.fashion.bezalel
@elinor_shahar_pm
@doron_ashkenazi_menswear by @adimerires

51

1

4 years ago

‎רקדנית בטן
………………………………..

‎מתוך קורס סופרהירו
‎שנה ג׳ סמסטר א׳
‎בהנחיית דורון אשכנזי ושירלי בר-אמוץ
‎וגם תודה מיוחדת לסופרת והמשוררת שרי שביט.

‎בבוקר יום שלישי אחד ישבנו בכיתה דורון, שירלי, החברים, החברות ואני
‎שם פגשנו את שרי לראשונה ומשם יצאנו לדרך חדשה

‎שרי הניחה על השולחן חפצים
‎חפצים מגוונים
‎החפצים היו שייכים לאימה שנפטרה

‎מתוך החפצים בחרתי בקבוקון לק
‎אחד כזה מרובע מזכוכית שקופה
‎שלא אפשרה לפספס את צבעו הירוק
‎היה לו גם פקק מתברג מרובע בצבע שחור

‎מהחפצים המגוונים פתאום יצאנו למסע ארוך
‎למדנו לספר סיפור ואפילו לכתוב אותו

‎חלק יצאו למסעות רחוקים וחלק נשארו קרובים
‎אבל בעיקר מסעות מגוונים
‎בדיוק כמו החפצים

‎הכל התחיל בבקבוקון מרובע המכיל לק ירוק ופקק מתברג בצבע שחור
‎למדתי לספר סיפור ואפילו לכתוב אותו

‎למדתי לקחת מעט מהמציאות לתוך הרבה דמיון

‎יצאתי למסע בעקבות בקבוקון מרובע המכיל לק ירוק עם פקק מתברג בצבע שחור

‎ישבנו בכיתה דורון, שירלי, החברים, החברות ואני
‎ושם לראשונה שרי גרמה לנו לצאת לדרך חדשה
‎על השולחן היא לא הניחה רק חפצים
‎היא גם חילקה לנו דפים שהיו כמעט ריקים

‎אז יצאתי למסע בעקבות בקבוקון מרובע המכיל לק ירוק עם פקק מתברג בצבע שחור
‎ובעזרת עיפרון על דף כמעט ריק כתבתי סיפור

‎בהתחלה קצת השתעשעתי
‎או לפחות כך חשבתי
‎כי על רקדנית בטן כתבתי

‎ככל שהתעמקתי בבקבוקון המרובע המכיל לק ירוק עם פקק מתברג בצבע שחור
‎יצרתי דמות שיש בה הרבה מציאות וקצת פחות דמיון

‎ישבנו בכיתה דורון, שירלי ואני עם מחברת ריקה
‎לאחר מכן גם דבורה הצטרפה
‎ובמשך תקופה ארוכה היו על השולחן כלי כתיבה, נייר מספרים והרבה בד
‎הייתה גם מכונת תפירה והיו גם חרוזים
‎וכך המחברת הריקה הפכה למלאה
‎והבדים התחילו לקבל צורה

‎עבדנו בכיתה החברים, החברות ואני
‎מהבוקר ועד הלילה
‎עם הרבה צחוק וגם דמעות
‎וכך עברנו את המסע

‎עברתי מסע בעקבות בקבוקון מרובע המכיל לק ירוק עם פקק מתברג בצבע שחור

‎צילום:
@shalevariel
‎דוגמנית:
@ayannakean
‎איפור:
@shaharkindler_hair_makeup
‎שיער:
@adimerires

@sarai_shavit
@jewelry.fashion.bezalel
@elinor_shahar_pm
@doron_ashkenazi_menswear by @adimerires

52

5

4 years ago

הטקס היום-יומי שלי
……………………………………
מתוך קורס סטוריטלינג
בהנחיית סיוון ויינשטיין ואירה גולדמן
שנה ג׳, סמסטר א׳.

שני דגמים שיצרתי מתוך פעולה יום-יומית
והיא המקלחת.
החלטתי לעסוק בנושא זה מכיוון שראיתי במקלחת כריטואל שמעבר לניקיון הגוף מדובר בפעולה חוזרת שבא אנו מורידים את הבגדים לחלוטין ומנקים את עצמנו מכל מה שקדם לרגע הזה ביום.

במהלך יצירת הדגמים חקרתי את הריטואל האישי שלי
ואת ההתנהגות הכפייתית שלי כלפי ניקיון הגוף.
חקרתי חומרים איתם אני משתמשת, המתכתבים עם הנושא כמו מגבות, סבונים, קרמים וכו׳
ובחרתי ליצור מחומר שהוא חלק בלתי נפרד מהמקלחת שלי שאם לא עשיתי בו שימוש אני לא ארגיש מספיק נקייה.
יצרתי את שני הדגמים מליפה סינטטית שבשונה מליפה טבעית היא רכה ונעימה, היוצרת קצף על הגוף כתוצאה משימוש בה עם מים וסבון.

יצרתי דגם אחד בעקבות מיפוי תנועות סיבון הגוף שלי במקלחת
ובדגם השני בחרתי להשתמש בצללית הקפוצ׳ון המוכרת ולנתק את הליפה מתפקידה ומהאזור ״הטבעי״ שלה- המקלחת.

צילום: דניאל אברג׳יל
דוגמנים: סופי וקדוץ׳ by @adimerires

61

6

5 years ago