Instagram story viewer> @advaavramovich> Posts

Adva Avramovich

@advaavramovich

3.3K

followers

818

following

POSTS STORIES REELS TAGGED

לזכרה של ילדת הפלא נועם אברמוביץ׳ ששירתה כתצפיתנית בנחל עוז ונגדעו חייה ב7.10 הארור 💔
הילדה שחלמה להשפיע ולשנות עולמות
וממשיכה לעשות זאת גם לאחר לכתה מהעולם הפיזי
זו שפועמת וחיה באלפי לבבות ומאירה בדרכה היפה את העולם❤️

נכנסת לי כל כך עמוק ללב ילדה יפה ואני מבטיחה לך שלא תצאי❤️
אנחנו כאן נמשיך להדהד את חזון ליבך להפוך העולם הזה למקום טוב יותר❤️
שילחי נחמה וריפוי למשפחה המופלאה שלך שממשיכה להדהד את מסרייך ודרכך היפה והחשובה❤️

יהי זכרך ברוך מלאכית יפה
בליבנו לעולמים 🪽🤍🪽
@remember_noamavramovich by @advaavramovich

348

11

3 days ago

ייקח לי עוד רגע זמן להבין מה קרה כאן בשבעה/7.10 שהתרחש במדינה השבוע.

בינתיים אניח מילה אחת.
ת-ו-ד-ה.
לכל מי ש......שפשוט יכניס את התודה עמוק לליבו, כי לא אצליח להגיע לכל מי ש....
ת-ו-ד-ה.

הפיגומים שבניתם לנו השבוע בכל כך הרבה דרכים (פרחים/עציצים/מכתבים/עוגות/ציורים/אגרטלים/שיעורים/הרצאות/מערכי שיעור/ביקורים/מטבוחה/חצילים/פירות ועוד) הם אלו שעוזרים לנו להתהלך יום אחרי יום מחדש בעולם, כי כל כך הרבה אנשים הולכים עם נועם בלב ובכיסים.

ובינתיים. הפרפרית.
כן פרפרית קטנה איך הגעת אתמול. איך הגעת ככה יפה במלוא הדרך לתת חיבוק לכולנו. by @advaavramovich

400

6

6 days ago

אלי שרעבי יצר לעצמו מסגרת טיפולית מושלמת דרך הרצאות ומפגש עם קהל. פרק חדש לציון השבעה באוקטובר בהסכת “מתים עליהם” || להאזנה ביישומון כאן ובכל יישומוני ההסכתים by @advaavramovich

5k

78

9 days ago

⁨ “לפעמים אני רוצה להיכנס לים ולתת את הצרחה של החיים”: פרק מיוחד של מתים עליהם עם אלי שרעבי || להאזנה באתר וביישומון כאן ובכל יישומוני ההסכתים⁩ by @advaavramovich

4k

42

11 days ago

נועם שבת,
עַיִן בְּמַר בּוֹכָה וְלֵב שָׂמֵחַ.

כבר 3 שנים ילדונת אני מנסה להבין איך מתקיימת בתוכינו הסופה המשתוללת הזו- הלב גדוע ושוטט הדם עלייך וזה המתפקע מאהבה להולדת אחותך.

אבל היא מתקיימת. זהו סוד לב המסע הקיומי. הרבה אמיתות מתקיימות בעת ובעונה אחת; בכי ושמחה, כאב ואהבה, כלל הניגודים האפשריים.
האימון בו קשה ומפרך, אבל הכרחי ולא מתפשר.

רגע אחרי שנסע להדליק נר לזכרך ולזכר חברורתייך וחברייך בעוטף בו הדם זועק מהאדמה, נדליק לה נרות יומהולדת, נשמח בה ובנפלאותיה ונתפלל לחייה. ושתזכה, אמן ותזכה, ונזכה לשנה הבאה ממנה ולעוד שנים רבות ומתוקת מילדת הלב הזו.

כמה אהבת את התינוקת הזו שלך. אחותך הקטנה. היא היתה רק בת 11 כשנגזלת ממנה. by @advaavramovich

781

46

13 days ago

13:52, 6.10.2023 נשלחה אלי התמונה
"שניה שולחת תמונה לממיש".

בערב הן יצאו לאכול לחצי שעה קלה בין המשמרות למסורת ה - Tea Time הראשונה והאחרונה בה ינסו להבין ולהשתלב במסורת הזו של תצפי נחל עוז.
24 שעות אחרי את כבר אינך. by @advaavramovich

13k

188

14 days ago

נועם שבת,
בני הזוג של הילדים המתים.
התחלה חדשה, רגע ההודעה.

אני זוכרת שחיכיתי לרגע שילד תכול העיניים, יפה הלב, אהוב ליבך יצא מהבית כמה שיותר מהר כדי שאוכל להתמוטט לי בנחת. 3 משאיות סמיטריילר נכנסו בי זה עתה, רגע אחרי ששיתף שהתחיל לצאת עם בחורה חדשה. לרגע הזה חיכיתי המון זמן. אולי אפילו הייתי דרוכה לקראת היום בו יספר לי על אהבה חדשה, על חיים חדשים.

חיכיתי שיצא מהדלת כדי להתמוטט וכך קרה. במשך 4 ימים. על ההתמוטטות הוא לא ידע. מולו העמדתי פנים וחיבקתי ושמחתי ומתחתי חיוך רחב עבורו. ואולי גם עבורך. כמו שכמעט בכל יום אני מעמידה פנים. מפעילה פירוטכניקות הישרדותיות. קשה לראות עלי. מתאמצת ממש לחיות. לעיתים החיים ואני מסתנכרנים. זה קורה מעט מידי שאני מרגישה חיים, אבל כשאני מרגישה הם בוהקים וזה מרגיש כמו בראשית.

עבורו חייכתי רחב. מגיע לו למתוק הזה.
אז למה בכל זאת ככה? לא כי לא רציתי לו אהבה חדשה, (ממש בהתחלה אמרתי לו שאני מייחלת לו אהבה חדשה וחיים נפלאים) לא כי לא ייחלתי לו חיים טובים, לא כי אני לא מדמיינת אותו ואת משפחתו שתיוולד יום אחד ממשיכים להגיע לאזכרות שנים קדימה, לא כי כל יום אני מבקשת גם ממנו סליחה, לא כי אני לא אוהבת אותו. אוהבת עד כלות את ילד תכול העיניים יפה הלב שהנחת אצלו את הלב לשנתיים. התמוטטתי לאור ההוכחה הניצחת, שוב, כמו בכל יום, שמותך סופי מתמיד. הפעם היתה זו שורת מסמרים ארוכה בארון הקבורה. לא המסמרים היומיומיים בכל פעם כשאני רואה קצינה צעירה, מישהי שחוגגת 22, חתונות, לימודים, לידות, טיולים אחרי צבא, חגים של משפחות שלמות. יום הכיפורים בקיבוץ.

אהבה חדשה לבולו שלך היתה שורת מסמרים ארוכה ומכאיבה שמתת סופית. מסמרים ללב המסרב להאמין את שהראש יודע. זה בטח לא קשור אליו, זו הטרגדיה האיומה הזו. אוי אלוהים איזה שבר איך נתלשת ממנו. ברגע אחד, בלי שום אזהרה מוקדמת, באכזריות בלתי נתפסת נתלשת מהנער תכול העיניים ויפה הלב הזה שכל כך אהבת והוא רק בן 19.

**
הקשר שלנו התחיל כשנחת אצלינו בבית בתחילת י"ב בעת הכנת עוגת תפוזים מהמתכון של אמא שלו המקסימה. אני זוכרת את החיוך שנמרח לך על הפנים כשירדת במדרגות וראית אותי מרוצה ממנו, כאילו חיכית לסימן של הסכמה לא מדוברת בין שתינו – כפי שאמרת; "כל שחשוב לך בחיים שאנחנו נאהב את בן הזוג שלך והוא אותנו". לימים גיליתי שגם אמרת לו את המשפט הזה. את זה גיליתי אחרי מותך. by @advaavramovich

3k

48

20 days ago

ערב יום הכיפורים תשפ"ז

לא סליח.

6.10.23
11.10.23 by @advaavramovich

2k

39

a month ago

אז איך מפרסמים פסטיבל.

איך מפרסמים פסטיבל שבא להאיר ולזכור את החיים של התצפיתניות והסמבציות, הבנות היקרות והאהובות שלנו שנרצחו במוצב נחל עוז.
אפילו קשה לקלוט את רצף המילים הלא הגיוני והלא נורמלי הזה.

ובחרנו להמשיך ולהנציח את האהובות שלנו בדיוק כמו שהן היו בחיים הקצרים שלהן.
עם אוירה שמחה, הרבה מוסיקה, שירים ואוכל טוב.

פסטיבל טי טיים מספר 3 יוצא לדרך ויתקיים ביום שישי 23/10 בשעה 12:00 בהאנגר 11 בתל אביב.

נזכור שמח, נעשה שמח בדיוק כמו שהן היו.

מוזמנים כבר עכשו להיכנס לקישור בתגובה הראשונה, לרכוש כרטיסים ולשתף🙏🙏🙏 by @advaavramovich

99

3

a month ago

ראש השנה, תשפ"ז
נועם שבת,
שוב שנה.
חדשה.
על פי לוח השנה.

אני לא מרגישה אותה ילדונת, את השנה החדשה הכתובה בלוח השנה.
לא התסנכרנו עדיין, השנה ואני.

חבל, כי בבראשית מתחילה הבריאה. עוד הקפה יפיפייה מתחילה לה היום.
השנה זו שנה, ואני זו אני - נופלת מחוץ לזמן כמו שכתב גרוסמן.

כן כן, את זוכרת, איך חיים הקודמים שתינו התמקמנו בחגיגיות והתרגשות לקראת שנה חדשה. היינו פריקיות של כל הקלישאות. כל המנטרות וכל הגינונים; תשליך, תפילות, ברכות, הודיות, סיכום אחורה ועד התכוונות לקראת שנה חדשה וחגיגית. מאז שנעלמת הכל התאדה. כמו בלון הנשמט אל הקרקע. כל המילים והגינונים והטקסים והאמונות. הכל.

נותר ביפ אחד ארוך, אפל ושקט לקראת שנה חדשה. הוא לא מפריד בין זו המסתיימת לזו המתחדשת. הוא רק מרחיב את אלומת האור לעוד שנים רבות בלעדייך. מרחיב את ההבנה המצמיתה. והוא מסרב לקבל שנה חדשה בלעדייך.

לוח השנה התמקם על זה הנע בין 7.10 משנה אחת לשנייה, מאזכרה אחת לזו הבאה, לשכול יש שנה חדשה משלו.
שעון שכול.

והשעון הזה, טיק טוק, טיק טוק – מסמן לי כמו בכל שנה ובכל יום, להגיד לעצמי כמו מנטרה, בדיוק כמו שרייצ'ל גולדברג פולין הפליאה לתאר בספרה; "אני לא רוצה סתם חיים. אני רוצה חיים יפים. כן, אני. אני, אם הבת, המתה. אני רוצה חיים בעלי משמעות גם אם כרגע הם מצופים בכאב. גם אם בלבול הוא מה שמגדיר אותם. אני לא רוצה שהטרגדיה הזו תכער אותי, שתהפוך אותי למרירה, שברירית וסדוקה. לא. אני רוצה שיובילו אותי לבחור בחיים גם עם כל הזכוכיות שחותכות בבשרי".

ובכדי לעשות זאת, נדמה שבשנה שלוש אני יותר ויותר מבינה את העבודה הנדרשת, העבודה בה עלי לפתוח את מכסה הצנצנת. לזכור ולהזכיר שה-כל קיים שם בפנים – התקווה, והחיים והנפש המחפשת אחר אור השמש. הברכה והקללה, החיים והמוות, האור והצל, הצמרת והשורשים, התהומות והפסגות. הכל קיים, רק צריך לתת לפתח המכסה להיפתח ולהיסגר. לשחק איתו – פעם לפתוח, פעם לסגור. בעדינות. כל כך בעדינות, מה שהנפש מאפשרת, לעבוד בקצב קשוב ומאפשר.
לפתוח ולסגור, לפתוח ולסגור למצוא את המרווח המאפשר קיום.

היית מאמינה ילדונת שזה מה שאבקש לי לשנה חדשה?
למצוא את המרווח המאפשר קיום.

**
וכמנהגי החג החדשים,
הלכתי אלייך להביא לך פרחים לבנים,
הכנתי הזמנה לאזכרה ובחרתי שירים,
אחותך אפתה לך חלה – כזו בצורת אינסוף, שמה עליה דבש וביקשה
שיהיה לך מתוק.
אח"כ ברכתי את הילדים,
ושלחתי להם שירים.
וככה ציידנו אותם באהבה מכל הצדדים.
לשנה חדשה, לחיים טובים.

** by @advaavramovich

703

16

a month ago

את משה שפירא הכרתי לראשונה בקפריסין. ראיתי אותו קונה קילוגרמים של רחאת לקום ושאלתי בלב מי זה האיש הנדיב הזה.
בהמשך התארחתי אצלו בבית. בית כה מיוחד וייחודי שאין מספיק מילים לתארו. הוא שומר כשרות, אני לא, כך שרק הוא יכול לארח אותי ותכלס זה אחלה פטנט🤪
במפגש הוא סיפר על סבא שלו, חיים משה שפירא זכרו לברכה, שהיה ממקימי תנועת
המפד"ל ותיבל בעוד ועוד סיפורים מישיבות חרדיות, בתי כנסת וסיפורי סימטאות ירושלמים, העיר בה גדל.
לא סיפרתי לו על אורח החיים הקיבוצי שלי כי רציתי לגמוע עוד ועוד מסיפוריו המרתקים.
נועם שלנו נרצחה בבסיס נחל עוז בהיותה תצפיתנית גאה. שם היא רצתה לשרת ולתרום. ענר שלו ההירואי הציל 10 בני אדם במיגונית לפני שמסר את נשמתו לבורא. מרחק 10 דק' נסיעה הפריד בין השניים ביום ההוא, מרחק שהפך אינסופי ביום בו שטפו המחבלים את העוטף. הלוואי ועכשיו הם יחד בשמיים. ענר ונועם האמינו בכל ליבם במדינה הזו. לשניהם היה שיח עמוק ומרתק עם החברה הישראלית. נועם ברצותה להיות ראשת ממשלה, להוביל, להשפיע ולפעול למען האזרחים וענר דרכו של אומן המחבר בין קצוות האוכלוסייה.
הם לא הכירו, אנחנו לא הכרנו, עמק רחב שוליים מפריד בינינו, אבל עמק יפיפה ירוק ומחבר.
מאז שנועם נהרגה זכיתי להכיר את משה ושירה המופלאים לעומק ואני מרגישה שההבדלים ביננו מיצרים עומק בדרכי העבודה שלנו, ובעיקר שיש לנו מכנה משותף והמשימה שלנו תושלם כשנעשה זאת בעיקר מתוך הה� by @advaavramovich

807

16

a month ago

נועם שבת,
מופלאים.

"אי שם באזור גיל 20 עובר קו דק ובלתי נראה בין צרכי השכול; עד גיל 20 הם יעשו הכל (באופן לא מודע) לשכוח, על מנת לגדול ולצמוח, ומעל גיל 20 הם יעשו הכל למען זכרונה כדי לגדול ולצמוח.
אלו שטרם מלאו להם 20 עסוקים בבניית זהות והתפתחות שזה תפקידו של גיל ההתבגרות, וככל הנראה העיסוק בזיכרונה יתרחש בריבית פלוס עשור קדימה".

"רק בקשה קטנה לי אליכם; אל תיבהלו.
אל תיבהלו שתראו חיים בבית על אף שהחיים שלכם ישתנו לתמיד, אל תיבהלו שתראו אותם רוקדים ושמחים, אל תיבהלו שהם ירצו לנצח את המוות ויבחרו בהמשך לעסוק בעולמות מלאי משמעות, עומק, עוצמה והשפעה. אל תיבהלו שהם עסוקים לגמרי בחיי היומיום שלהם, אל תיבהלו שהם לא ירצו לקחת חלק בזיכרון, לא ירצו לדבר עליה, לא ירצו לספר עליה, לא ירצו לחיות אותה כפי שאתם חייבים לעשות כדי להמשיך.
בסיפור הזה מתערבב לו עניין הגיל והעניין האישיותי של כל אחד מהם. רק בקשה קטנה לי אליכם; אל תיבהלו". כך אמרו לנו 5 אנשי מקצוע שונים במעלה ההר.

אני זוכרת את היום שאמרתי בלב; "אם יש לכם עצות זהב כאלו ואתם מבקשים ממני בקשה קטנה-עצומה, קחו אותם, תגדלו אותם ותחזירו לי אותם ביום בו איבהל קצת פחות". זה כמובן לא קרה, כי לא אמרתי, ובעיקר כמעט 3 שנים אנחנו תופסים את הראש בשאלת היסוד, א-י-ך ל-מ-ע-ן ה-ש-ם ע-ו-ש-י-ם ז-א-ת.

בית ספר להורים ואחים שכולים טרם נפתח, ונשאלת השאלה היום יומית איך מגדלים מתבגרים בלי לחרב להם את החיי by @advaavramovich

262

8

a month ago