Instagram story viewer> @anati22> Posts

ענתי כהן דיקר🗝המפתח ללב ההורות

@anati22

1.1K

followers

890

following

✨ אמא של תבל וכוכב
🥘 מבשלת, קוראת אנשים וכותבת אמת
📚 סטודנטית להנחיית הורים וקבוצות (אדלר)
🗝️ נומרולוגיה קבלית | מגלה את הקוד הייחודי של ילדיכם

POSTS STORIES REELS TAGGED

Download All

הילדים שלנו יודעים לגעת
בדיוק במקומות שעוד כואבים לנו.

לפעמים אני מגיבה לבת שלי,
ולפעמים הילדה שבי
מגיבה דרכי.

וברגע שאני מזהה את זה,
קל לי יותר לתפוס את הרגע
לפני שהוא תופס אותי.

#אמהות #המפתח_ללב_ההורות #הילדהפנימי taken in Herzliya, Israel by @anati22

17

6

2 days ago

אני חושבת על כל הפעמים שאמרתי לעצמי: ״לא עכשיו״.

כשיהיה לי יותר זמן.
כשהבנות יגדלו.
כשהחיים יהיו קצת פחות עמוסים.
כשאהיה בטוחה שזה הדבר הנכון.

וככה, בלי לשים לב, השנים עוברות.

והכי כואב לי לחשוב על האישה שאהיה בעוד עשור.
על האפשרות שהיא תסתכל אחורה ותיזכר בכל הדברים שרצתה לעשות, בכל המקומות שרצתה להגיע אליהם,
בכל הפעמים שכמעט העזה.

ותשאל את עצמה למה היא חיכתה כל כך הרבה.

אני יודעת שלא כל חלום נועדנו להגשים.
ושלפעמים יש נסיבות אמיתיות שמחייבות אותנו לחכות.

אבל אני גם יודעת כמה קל להתרגל לחיים שלא באמת בחרנו.

ואני לא רוצה להגיע לסוף הדרך ולגלות שהייתי כל כך עסוקה בלהתמודד עם הפחד מהשינוי, שלא שמתי לב כמה פחדתי להישאר.

כי אולי הדבר הכי עצוב הוא לא חלום שלא התגשם,
אלא חיים שלמים שבהם אפילו לא ניסינו. taken in Israel ישראל by @anati22

50

21

5 days ago

אני אוהבת את החיים.
לקח לי קצת יותר זמן
ללמוד לאהוב את מי שחיה אותם.
אותי. taken in Herzliya, Israel by @anati22

26

15

23 days ago

יש ילדים שמרגישים את העולם קצת יותר חזק.
שמחה גדולה, אהבה גדולה, וגם תסכול שמגיע לפעמים כמו סערה.
עם כוכב אני לומדת שוב ושוב על רגישות גבוהה אצל ילדים, ויסות רגשי, קושי במעברים והתפרצויות רגשיות.
ובעיקר אני לומדת שוויסות לא תמיד מתחיל כשהילד מצליח להרגיע את עצמו. לפעמים הוא מתחיל דווקא בקשר, בנוכחות וביכולת שלנו להישאר שם איתו.
קוראים לזה ויסות משותף, Co-regulation.
אני קוראת לזה לפעמים פשוט להיות לה עוגן, עד שהיא מצליחה שוב להיות העוגן של עצמה.
וזה אולי אחד המפתחות הכי משמעותיים שהאימהות והלימודים שלי מלמדים אותי. 🔑
#ויסותרגשי #ילדיםרגישים #רגישותגבוהה #הדרכתהורים #קושיבמעברים taken in Herzliya, Israel by @anati22

51

16

a month ago

יש זיכרונות שמקבלים משמעות אחרת,
רק כשאנחנו פוגשים אותם שוב דרך הילדים שלנו. taken in Herzliya, Israel by @anati22

20

3

a month ago

השנה אני מתאמנת לאסוף יותר רגעים
שמעוררים בי את הורמוני האושר.
כי יום מוצלח נבנה מרגעים קטנים 🔑 taken in Herzliya, Israel by @anati22

22

13

a month ago

באמצע העלייה הבנתי שאני פשוט לא יכולה יותר.
התיישבתי בבום הריאות שלי בערו
הנשימה הייתה קטועה ולא רק בגלל האסטמה,
בגלל התיק שעל הגב שלחץ אותי למטה.
העיניים שלי חיפשו את סוף השביל, הפסגה הייתה קרובה.
קרובה ומעצבנת, ברמה של "עוד רגע ואני נוגעת בפסגה".

"בואי!" צעקו לי מלמעלה, "נשאר לך ממש קצת!"
איזה משפט מרגיזזזזזזז.
כמה הוא מנותק,
כי מי שאומר אותו לא סוחב את מה שיש לי על הגב.
בחיי שניסיתי לקחת עוד צעד והרגל פשוט סירבה להתרומם.

התיישבתי על הסלעים הענקיים,
הורדתי את התיק ופתחתי אותו בידיים רועדות.
לא הבנתי איך הוא נהיה כל כך כבד.
הרי לא הכנסתי פנימה סלעים,
כולה אספתי אבנים קטנות.

אספתי אותן אחת-אחת.
אחת כי היא הייתה יפה,
השנייה כי חשבתי שתקדם אותי,
השלישית כי מישהי שאני מעריכה אמרה שזה חובה,
אחרת כי כולן אספו
ואחת קטנה, כמעט שקופה ששמרתי "רק למקרה שאצטרך".

המשכתי לחפור פנימה,
מצאתי את "אני אעשה את זה בעצמי"
לידה חיכתה "לא נעים לי להגיד לא"
מתחתיה הסתתרה
"אני רק אסיים עוד משהו קטן אחד ואלך לישון"
ובתחתית, עמוק בפנים,
שכבה אחת שלא זכרתי בכלל מתי אספתי:
"אמא טובה אמורה להחזיק את כל זה, לבד!".

הרמתי אותה, היא בכלל לא הרגישה כמו אבן,
היא הרגישה כמו כל הפעמים שאמרתי "אני מסתדרת"
כשהרגשתי שפשוט בא לי לבכות.

כמו הלילות שבהם כבר לא נשאר ממני כלום
ובכל זאת סחטתי מעצמי עוד טיפה כדי לתת.
כמו כל ה"לא נורא" שלחשתי לעצמי,
על דברים שהיו לי פשוט כואבים מדי,
הנחתי אותה על האדמה.

א.נשים המשיכו לעבור על פניי,
אמא אחת עצרה, "את צריכה עזרה?"
באוטומט כמעט התפלק לי מהפה:
"לא, לא, הכול בסדר".
המילים כבר היו שם, אבל אז הסתכלתי על התיק,
על האבנים שפיזרתי מסביבי ואז בעיניים שלה.

ופתאום כבר לא היה לי כוח להעמיד פנים שיש לי כוח.
"כן," לחשתי.

היא התכופפה לעברי, הושיטה יד.
כל כך הרבה שנים פחדתי שהמילה הזאת תחשוף
כמה אני חלשה
ולא הבנתי שדווקא המילה הזאת
היא זו שתאפשר לי לנשום.

התחלתי לעבור על האבנים,
את החלומות, הסקרנות והיצירתיות חיבקתי קרוב
אבל על כל השאר שאלתי:
אני באמת רוצה לשאת אותך, או שפשוט התרגלתי למשקל שלך?

את התיק סגרתי והרמתי,
הפסגה לא התקרבה,
אבל הגב שלי הזדקף מעט, האוויר מצא לו נתיב כניסה.

ו...אני, אני עדיין אוספת אבנים קטנות.
כזאת אני.
אספנית.
רק שהיום אני יודעת שבכל רגע מותר לי לעצור,
להביט פנימה ולהשאיר משהו מאחור.

כי לקח לי לא מעט עליות ואוקיינוס של ירידות כדי להבין:
לא כל דבר ששווה לאסוף, שווה גם לסחוב. by @anati22

27

6

a month ago

את הדברים שהכי הייתי רוצה להכניס להן לתיק השנה,
אי אפשר לקנות בחנות.
אין מדף של ביטחון עצמי,
אין אריזה של היכולת לבחור את האנשים שנכונים להן,
ואי אפשר להזמין קול פנימי שילמד אותן להקשיב לעצמן,
גם כשהרעש בחוץ חזק.
ואין תא בתיק שיכול להכיל את הידיעה שלא משנה מה יקרה שם בחוץ, בבית תמיד יש להן לאן לחזור.

הדברים האלה נכנסים לאט לאט.
בשיחות, בחיבוקים, בגבולות, בבחירות, בטעויות
ובכל פעם שמנסות שוב.

הלוואי שהשנה הזאת תיתן להן מקום לגלות מי הן.
ואני אהיה כאן להזכיר להן שכל מה שהן באמת צריכות כבר נמצא בתוכן. 🔑

ומה הדבר האחד שהכי הייתם רוצים להכניס לתיק של הילדים שלכם השנה? taken in Herzliya, Israel by @anati22

53

15

2 months ago

כשתבל החליטה שקוסקוס וקובה צריכים להתחתן...

לתבל התחשק מרק קוסקוס, אבל גם הקובה שאני מכינה לא יצאה לה מהראש.
אז במקום לבחור היא החליטה שהולכים על שניהם.
ואני? במקום להגיד "אין דבר כזה", פשוט זרמתי עם הרעיון.
וככה מצאנו את עצמנו במטבח:
ממציאות מרק חדש, חותכות, מגלגלות, טועמות ומתווכחות מי אחראית על התבלינים.
בסוף יצא טעים בטירוף, אבל בעיקר יצא לנו עוד זיכרון קטן לשמור בלב. כי לפעמים השיעור הכי גדול בהורות הוא פשוט לשחרר את המתכון, ולזרום עם הקסם של הילדים שלנו.

מרק קוסקובה

לעוף:
1 ק"ג פילה עוף
2 כפות סויה
1 כף סילאן
קורט מלח
¼ כפית פלפל שחור

למרק:
2 בצלים
3 תפוחי אדמה
2 גזרים
2 קישואים
3 גבעולי סלרי
1 עגבנייה
(אופציונלי להוספה: דלעת, גרגירי חומוס וכרוב לבן)

לתיבול:
¼ כפית מלח
¼ כפית כורכום
¼ כפית פפריקה מתוקה
קורט פלפל שחור
1 כף רסק עגבניות
2 ליטר מים רותחים

וכמובן – קובה ❤️

אופן ההכנה:
חותכים את הירקות גס.
צורבים את פילה העוף (עם הסויה, הסילאן והתבלינים), מוסיפים את הירקות, התבלינים והרסק.
מוסיפים 2 ליטר מים רותחים ומבשלים שעה עד שהירקות מתרככים.
מוסיפים את הקובה, מבשלים עוד 15 דקות, מוזגים ומתענגים!

📌 תשמרו את הפוסט כדי לבשל אותו יחד בבית, ולספר לי בתגובות איזה שילוב משוגע הילדים שלכם המציאו!

#מרקקובה #מרקקוסקוס #מרק #מיסתבל #אמא by @anati22

26

15

2 months ago

יש צלילים שפשוט פוגשים אותי במקום הנכון,
הקראנץ' הזה מתחת לרגליים הוא אחד מהם.
אולי כי בטבע אני נזכרת שוב כמה מעט צריך כדי לחזור לעצמי.
אדמה מתחת לרגליים, אוויר, אור, תנועה
ומשם, איכשהו, המחשבות שלי תמיד חוזרות גם לאימהות.

מסקרן אותי - איזה צליל עושה לכם שקט בלב? by @anati22

10

1

2 months ago

תמיד קצת התבאסתי בשביל החברות שלי שנולדו ביולי ובאוגוסט.
החופש הגדול הגיע ויום ההולדת שלהן איכשהו עבר בלי החגיגה האמיתית עם כל החברות.
והנה, רצה בורא עולם והבת שלי נולדה באוגוסט, בתשעה באב.
מאז למדתי לחגוג לה אחרת.

עם החברים מהגן או מבית הספר אנחנו חוגגות עוד לפני שהשנה מסתיימת, אחר כך מגיע יום ההולדת העברי ומשם אנחנו ממשיכות לחגוג עד יום ההולדת הלועזי.

ככה יצא שאצלנו יום הולדת הוא כבר מזמן לא יום, הוא עונה שלמה.
יותר מחודשיים של חגיגות, עוגות, מתנות, התרגשות וכמות סרטונים שמספיקה לפחות לסדרה אחת בנטפליקס.

ואולי האמת היא שכשמדובר בפלא הבריאה האישי שלי ובנס הפרטי שלי הלב - מתחיל לחגוג הרבה לפני שהתאריך מגיע.
גם אצלכן הלב מתחיל לחגוג הרבה לפני יום ההולדת עצמו?

#מיסתבל #יוםהולדת7 #אמאובת #אמהותישראליות #החופש_הגדול by @anati22

18

7

2 months ago

היא עצמה עיניים, כיבתה את הנר וביקשה משאלה.
לא שאלתי מה היא ביקשה.
אני רק מקווה שזה לא עוד חודשיים של חגיגות...

#תבלחוגגת7 #יוםהולדת7 #משאלה #אמאובת #מיסתבל

ומה אתם ביקשתם בגיל 7? by @anati22

18

2

2 months ago