Instagram story viewer> @danawinter.sport> Posts

דנה וינטר

@danawinter.sport

598

followers

313

following

פסיכולוגית של הספורט 🎓
מלווה ספורטאים, ילדים ונוער עם ADHD ו ASD להעלאת מסוגלות אישית ופריצת גבולות.
מנחת קבוצות לכישורים חברתיים דרך תנועה 🤹 ספורט

POSTS STORIES REELS TAGGED

אין לי ארץ אחרת ❤️🇮🇱

#standwithisrael by @danawinter.sport

13

2

3 years ago

מכורה לדופמין by @danawinter.sport

1

0

9 days ago

נגמרו החגים... by @danawinter.sport

1

0

13 days ago

לפעמים אנחנו מרגישים צורך לתקן,
לעשות משהו או לייעץ מה שיגרום לצד השני להרגיש טוב יותר (סימפתיה) אבל ברב המקרים הצד השני רוצה שרק יקשיבו לו, שיהיו נוכחים איתו ברגע (אמפתיה).

במיוחד בימים אלה של 7/10 תקשיבו, תחבקו, תהיו. by @danawinter.sport

1

0

14 days ago

איך אני אוהבת את המשחק הזה!
מה אומרים? מה כדאי? by @danawinter.sport

2

0

17 days ago

ובמילים מהעולם שלי 😉
פסיכולוגיה של הספורט, כמובן

יו, פרויד, תפתח ת'אוזניים, שמע מה קורה
הארוס בתת מודע צועק לי לא לעצור
עוד משקל, עוד עלייה, יאללה קדימה תני בראש
בראש שלי בת עשרים, מסרבת לפרוש!

צועק לי עוד, זה לא מספיק, לטרוף ת'עולם בלי גבולות
שורף ת'דופק על המסלול, מתעלם מכל האותות
הסופר אגו מלמעלה נכנס לי ישר למצפון
זורק חוקים וביקורת, מנסה לייצר פה כיוון.

וביניהם הגוף שלי עומד,
אומר לי יו תעצרי!
כי הגוף והנפש זה וואן פיס, אין פה שניים
מקשיבים לגוף, זזים נכון מבפנים! by @danawinter.sport

3

0

18 days ago

איפה זה תופס אותך? הדבר הזה שלא משנה התוצאה, קשה לוותר עליו? by @danawinter.sport

3

0

22 days ago

חיפשת אותי? by @danawinter.sport

5

2

25 days ago

חלק מהתגובות אמרו "כל הכבוד לה שהיא לא הפסיקה וניצחה", חלק מהתגובות אמרו "שזה מגעיל בשביל המתחרים האחרים"
ואני שואלת איפה עובר הגבול בין שאיפה למצוינות לבין תחרותיות לא בריאה?

התשובה היא ערכים ואתיקה בספורט.
האם בהתנהלות שלי בתחרות אני פוגע באחרים?
אומנם אין פגיעה פיזית או חוסר הוגנות
אבל יש פגיעה בריאותית!
כן, חשוב לא לוותר, להתמיד גם כשקשה, לעבור את "הקיר" אבל האם בכל מחיר?
בעיני, לא!
לא עבורי
ולא עבור שאר המתמודדים by @danawinter.sport

0

0

a month ago

הוא חזר !!

תודה Milman Boris ❤️ by @danawinter.sport

1

0

a month ago

אתמול הייתה תחרות שיוט גלשני רוח, ובה השתתף תום ראובני שלנו.

בחצי הגמר הוא ניצח והבטיח את מקומו בגמר אליפות העולם, ואז השופטים ביטלו את השיוט והוא נאלץ לשוט שוב. בשיוט החוזר הוא סיים במקום השלישי, ולא עלה לגמר.

זה מתסכל. ואם לנו מהצד זה מתסכל, אני מדמיינת שלו זה הרגיש הרבה יותר.

ואז נכנסים לתגובות...
"כי אנחנו ישראלים" "אנטישמים" ( אלה עוד התגובות הרגועות)

אני מלמדת ילדים מיומנויות חברתיות, ואחד הדברים הראשונים שאנחנו עובדים עליהם זה בדיוק זה:
🔹 עצור - שמתי לב שעלה בי משהו חזק.
🔹 שאל -מה באמת קרה כאן? מה אני יודע ומה אני משלים לבד?
🔹 חשוב - יש עוד הסבר אפשרי חוץ מזה שקפץ לי ראשון?
🔹 ורק אז להגיב.

הפער בין מה קרה למה שאני מספר לעצמי שקרה, הוא המקום שבו נולדים רוב הריבים בכיתה, בקבוצה ובבית. ילד שנדחף במסדרון ובטוח שעשו לו את זה בכוונה יגיב אחרת לגמרי מילד ששואל קודם. ואנחנו, המבוגרים, לא באמת שונים...

בספורט תחרותי יש פסילות והחלטות שיפוט שמתהפכות. זה קורה לטובים בעולם, בכל ענף ובכל מדינה. לפעמים זה מוצדק, לפעמים לא, ולפעמים פשוט לא נדע. אבל לא כל דבר שקורה לספורטאים שלנו זה נגדנו.

הילדים שלנו קוראים אותנו. הם לומדים איך מתמודדים עם עוול (אמיתי או מדומה) מהדרך שבה אנחנו מגיבים.

אז רגע לפני שכותבים (בכל זמן ונושא) עצרו, שאלו, וחשבו.

בתמונה, רגע של עצירה בשקיעה של קיסריה
חג שמח by @danawinter.sport

2

0

a month ago

מה? כבר הגיעה?
טוב..נו...אז הנה הברכה שלי 🥰

שנה של הקשבה אמיתית.
שנזכור לא רק לחכות בתור כדי לדבר, אלא באמת להקשיב למה שעובר על האחר, לתת מקום לקול שלו ולהרגיש מובנים.

שנה של מבט בעיניים.
שנצליח להרים את הראש מהמסכים, להסתכל זה לזו בעיניים, ולמצוא שם חום, נוכחות וביטחון.

שנה של מרחב ורגישות.
לחיוך שמסתיר משהו, לכתף שמבקשת תמיכה, ולשפת הגוף שזקוקה לחיבוק או למרחב.

שנה של ויסות וסבלנות.
שנדע לעצור לרגע כשעולה סערה, לנשום עמוק, לבחור את המילים שלנו בחכמה ולנהל קונפליקטים מתוך כבוד והבנה הדדית.

שנה של שייכות ושיתוף.
שנרגיש חלק מקבוצה תומכת, שנדע גם להושיט יד לעזרה וגם לדעת לקבל אותה כשצריך.

מי יתן והשנה הזו תהיה מרחב שבו כל אחד ואחת מאיתנו מרגישים שרואים אותנו, שומעים אותנו ושומרים עלינו.

שנה טובה, מעצימה ומכילה ❤️

וואלה מגיעה לנו שנה כזוו, ללא ספק!! by @danawinter.sport

2

0

a month ago