Instagram story viewer> @dashel_office> Posts

dashel||דָשְׁאֵל

@dashel_office

1.5K

followers

177

following

סופרת✍️ מנוהלת על ידי הקב״ה✨ הספר שלי זמין כעת לרכישה👊🏻📚

POSTS STORIES REELS TAGGED

⁨ ⁨ ״שיהיה לי ביטחון עצמי״ הוא סתם ספר שנולד מתוך רצון לעזור לאנשים ולתת להם אפשרות להיות עצמם. תמיד רציתי לעשות את זה ואף פעם לא היה לי אומץ. או מחשבה שאני טובה מספיק. אבל חלומות מגשימים בצעדים קטנים. והגיע הזמן שזה יקרה. כי אם לא עכשיו אז כנראה שלעולם לא. עותקים בודדים זמינים כעת לרכישה❤️.⁩⁩#ספר #ספרים #ספרים_זה_החיים #ביטחוןעצמי #ביטחון_עצמי by @dashel_office

3

0

a month ago

⁨ חג הגאולה. י״ב י״ג תמוז.
בתאריך י״ב הודיעו לרבי הריי״צ על שחרורו ובתאריך י״ג בתמוז הוא קיבל את התעודה בפועל. והימים האלו מצוייינים ונחגגים בכל שנה מחדש. והרי ידוע שעניין שקורה לרבי הוא עניין ששייך לחסידים ולכל עם ישראל. כי רבי הוא דמות ציבורית. ואני חושבת שהנקודה הזאת שהגאולה קרתה בצורה ממושכת של תהליך טבעי זאת המהות. כי כל היתרון של הגאולה זה שהיא חודרת לתוך הפרטים הקטנים. לתוך הטבע. לתוך הגשמיות. וזאת נקודה שלגמרי כדאי לקחת מהיום הזה לחיים שלנו. שלפעמים נדמה לנו שאנחנו יודעים מה נכון ומה טוב. או מה כדאי. אבל האמת היא שמה שקורה זה בהשגחה פרטית לגמרי. זאת גאולה. גם אם אנחנו לא מספיק מבינים או רואים. והתפקיד שלנו הוא להאמין בזה. ולדעת שיש סיבה שזה קורה בתהליך. ולא סתם, כי זאת המהות. שהגאולה תחדור לחיים שלנו. לרגעי היום יום. בין אם זה גאולות פרטיות או גאולה כללית. ועצם זה שאנחנו מאמינים בטוב גם כשהוא לא נגלה לעיננו זה מזרז את הארה שלו. וכמו שהרבי הריי״צ כתב במכתב לאנ״ש שנה לאחר מכן: ״”שחרורי מן הכלא לא היה ניצחון אישי שלי אלא ניצחון עבור כל יהודי. היה זה ניצחונה של היהדות.” זה הניצחון האמיתי. ניסים וגאולות מעל לטבע דווקא בתוך הטבע. שנזכה בקרוב ממש.#חבד #חסידות #גאולה #רבי by @dashel_office

3

0

4 months ago

יום שבו העולם שואל איה את. ודורש שתהיי נוכחת. כי לשם כך נבראת. סיכום שנה של קפיצה מעל לטבע. מעל למה שהייתי מסוגלת לדמיין ולאחל לעצמי. הגשמת חלומות רחוקים שחשבתי שכבר לא שייכים אלי. והם גרמו לי להבין לאן אני שואפת ומה אני רוצה להיות. אם זה לדעת לעצור כשלא טוב לי ולעזוב. גם כשיש כאלו שחושבים שזאת טעות. ולסמוך על הקב״ה בעינים עצומות. שהטוב הזה שאני מוותרת עליו כי הוא לא נכון לי כרגע זה הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות לעצמי ולאחרים. ולקבל טוב הרבה יותר גדול. כי הקב״ה כיוון את זה מראש. וייעד לי משהו הרבה יותר גדול מלכתחילה. והיכולת הזאת להשליך עליו את הדאגות והפחדים ולהיות עצמאית מדי אבל הכי כפופה לו בעולם. ולהתקדם. ולשרוד את המרוץ הבלתי פוסק הזה. ולהיות כמה שיותר בסדר. אולי אפילו מעבר. להצליח לתת מעצמי. מכל הלב. אם זאת אוזן קשבת. אם זאת מילה נכונה או חיוך לאדם הצריך. ואולי הייתי בטוחה שהלב שלי נשחק בשביל להיות שם בשביל מי מהם שהם לא אני. ולהצליח לאהוב באמת. אהבה נטולת אינטרסים. אמיתית. שאינה עטופה בציניות. ולהוקיר את זה. ולחנך. אחרים. אבל בעיקר בעיקר אותי. את הסבלנות שלא הייתה לי. את הדוגריות שהייתה צריכה מיתון. את עבודת המידות שהייתה ועודנה דורשת תיקון. והשנה הבאה תהיה עוד יותר מאושרת. מלאה בבריאות ובשמחה, כי למדתי על הצד הכואב שזה הכי הכי חשוב. יותר מכל דבר אחר. והצלחות. והתקדמות. והתעלות. ולהגיע לבית שלי. הפנימי. שיהיה בי בסיס יציב. עוגן. ושאהיה עם הרבה כוחות, אנרגיות ושמחת חיים. שאצליח להגשים את עצמי ואת הייעוד שלי בעולם על הצד הטוב ביותר. ושאעשה נחת רוח ליוצרי. by @dashel_office

3

2

4 months ago

אולי להיות חסרת הגדרות זאת הגדרה. ואולי לחפש את עצמי זאת סתם קלישאה נדושה. כי מה כבר אפשר למצוא. חוץ ממה שהכרתי רק עם עדכוני גרסה. הדעות שלי מתחלפות בקצב מהיר. אני משתנה יותר ממה שאני נוסטלגית. טוב לי עם הלבד שלי כשהוא לא באמת לבד. ואם אפשר לומר את האמת שקיעות לא מרגשות אותי יותר. יש לי בעיות עצבים. וזה יוצר לי בעיות. אני שונאת תמימות ושונאת את כל מה שנגדו. אין לי אידיאולוגיה לדבוק בה. אבל היא עמוסה במשמעות. ואולי הבין לבין הוא האמצע הכי חזק שיש. כי זו אמת שאין לה תחליף. שאין לה מגננות. והכי עוצמתי זה להיות נאמנה לעצמי באמת. by @dashel_office

3

0

4 months ago

קרובה מדי בשביל להיות רחוקה. שטנה חסרת היגיון וגבולות שאינם נחצים בגלל קיצוניים לשמם. אינני מפחדת לענות. רק לפחד. וישנן דמעות שמאיימות להרטיב אותי ביום קייצי שכזה. איך אמרתי לו בלב. אתה יכול לא לרצות בי. אבל תמיד אהיה ניצבת להיכן שהנשמה שלי תוביל. צריכה לציית לחוקים, וזו חוקיות של הקרבה. קודש הקודשים וכרתי ברית עם הכנות. עשה לך רב, אבל מה עם הרבנות. ואולי זו גאולה, שאינה זכאית לעולם שכזה. אז היא נופלת בין הכסאות. מתגלה לשאינם עושים ממנה שעשוע עצוב. by @dashel_office

3

2

4 months ago

נשימות עמוקות. עמוקות. מנסה לשמור על רצינות אבל הכל מצחיק פתאום. נו. באמת. הגזמת. והעינים שלה כמעט בכו. את לא יודעת אם היא מאוכזבת. פגועה. או גם וגם. ובכלל מה יותר גרוע. את אפילו לא משכנעת את עצמך. יש רעידות אדמה. אבל זה בכלל הדפיקות לב שלי. מואצת. מאולתרת. מהי משמעות החיים, פתאום שאלתי לקונית. כי מה תגידי שאין לך מילים. לפחות הייתי מכינה תרוץ יפה. מתפללת שהקסם האישי שלי יעבוד גם הפעם. אולי החיוך היפה שלי יציל אותי. אז…לגבי…ה…זה. וציפית שהיא תרים גבה. אבל היא זכרה טוב מדי. ולא הייתי מוכנה לזה. אז רק הסתכלתי לה בלבן של העיניים ורציתי שהיא תרגיש שאני מתנצלת באמת. by @dashel_office

3

2

4 months ago

שירים שכותבים את עצמם ותפקידים שאולי נועדו לנו למרות שהיינו קטני אמונה. האמת מסתחררת סביב עצמה. מסתתרת. בינות להררי מחשבות ואקורדים. מילים שלא ידעו להיוולד עד תום, פתאום מוצאות בי שלוות נפש. ואולי כל הפעמים האלו ריציתי את הצל של עצמי. הגשמתי חלומות שלא היו שלי מעולם. והר געש מאיים להתפרץ מתוכי. לשטוף ברגש חם את כל מה שהדחקתי כל כך הרבה זמן. אני אוהבת לשתוק כשאין לי למי להגיד. ואוהבת לחייך כשהכל ממש לא בסדר. עד שכבר אין לי מקום להכיל. ואין לי אוויר לנשום. ולא טוב לי הלבד שלי. כי הוא עמוס בצדדים הלא טובים שקיימים בי. ואז אני צורחת. עד שהכל עוצר בשבילי. ומתרוקן לאט לאט. וזה לא שאיבדתי את השמחה שלי. פשוט מצאתי אותה אמיתית. by @dashel_office

3

4

4 months ago

לא אשקוט כי נפשי דמתה לקאת מדבר דומע. אשרי האיש שאינו אנושי למראית עין. שאינו גווע. שרידת עבר ביקום שאינו מקביל למקובל. ושיניים טורפות כבר לא מחייכות אותו הדבר. מי חפץ בחיים. מי חפץ כשהוא חי. מי ישכיל לרצות השכלה והתרוממות לרוח ענווה ושפלה בינות ליערות איתן כערבה. אהבה נוגעת בימים. אוקיינוס של טביעות. מי סופר חניקות מהולות בדם. נצרי לשונך שאינה יודעת גבולות. ורואה בשמיים שערים. שפתך לא שינתה צורתה. ודעותיה הולידו סימנים. סורי מרעים. שאינם רואים בך גאולה. עשי טובתך קבע. ואין הוראות לטבע. שלך. בקשות מאלצות עובדות מובנות מאליהן, ומנוחה ממזמן רודפת אחרי השלווה. ויבוא יום. שגם הירח ידע להאיר לך...זריחה.

.
#כתיבה #כתיבהמהלב❤️ #כתיבהיוצרת by @dashel_office

105

20

a year ago

סתם לא ידעתי מה איתי אז הלכתי לדבר עם הים. ועם עצמי. אני מרגישה מרוקנת לאחרונה. כאילו חסר לי משהו מבפנים. אני לא יודעת אם זאת אני הדפוקה או שכולם עם מסכות על הפנים. מחכה לשגרה. כדי שלא יהיה לי זמן לחשוב. ובו זמנית זה גורם לי לחוסר אונים כי אני יודעת שבלופ הזה של הצורך לשרוד לא תמיד אפשר לנשום את הגלים. אני מרגישה תקועה. כי אני רוצה להצליח אבל לא מוכנה לשלם את המחיר. להשלים עם מה שלא טוב בי מספיק כדי לרכוב עליו בדרך לאנשהו. בדרך למישהו. לגעת בלבבות של אנשים. ביני לבין עצמי אני המרצה הכי טובה. אבל שתינו לא מוכנות להקשיב. שכחתי איך מדברים. איך מחייכים. איך זוכרים את מה שאסור לשכוח. איך ממשיכים הלאה, למרות שלא יודעים לאן. אומרים שהכל עובר עם הזמן. אבל מה עושים כשהוא עוצר.

.
#כתיבה #פריקה #ים #כתיבהמהלב❤️ by @dashel_office

75

19

a year ago

הופעות אלול, בכל הארץ. היה מטורף.
עם הזמרת המוכשרת @yarin_singer
והנגניות התותחיות @ella.gvili @hodaya_peretz_music

יש קסם בלספר את הסיפור שלך מאה פעמים ולתת לאנשים את ההרגשה שזאת הפעם הראשונה. עם אותו הניצוץ בעיניים. by @dashel_office

329

22

a year ago

לא אכפת לי שאכפת לי. גם אם אני לא אמורה. כביכול. הצהרתי בפומבי דעות שהחלפתי כל יומיים. על אנשים שלא הכרתי מספיק. על סיטואציות שלא עוררו בי רגש. אני לא יודעת אם זה הביטחון שלך שגרם לי להסכים או החוסר החלטיות שלי. מציאות זה רק עניין של זוויות. אין לי קסם רק כנות. אני לא יודעת מה אתה מחפש. אני יודעת מה מצאת. ולא מצאת אותי. לא דיברנו הרבה. אבל אני מכירה אותך יותר טוב ממך. לפעמים אני בוחרת בדברים שאני לא רוצה. כי אני יודעת מה אני צריכה. וזה לא תמיד מסתנכרן. נקרעת בין הצורך לוותר. לבין הצורך לשאוף. חסר לי קצת אוויר. זה לא בגלל העומס. אני עדיין מבולבלת קצת. עבר הרבה זמן מאז שהרשתי לעצמי. זה אף פעם לא נגמר טוב. זה אף פעם לא באמת נגמר. צלקת פה. שריטה שם. אני לא מושלמת. אני לא מחדשת. מחודשת. משתפרת עם הזמן. נשחקת. לומדת לרצות. את עצמי. בין היתר. אומרים שעשיתי טעויות. סך הכל זאת הייתה חוויה. אני לא מתחרטת על כלום. לא בדיוק זוכרת מה היה. אבל מספיק לראות את הברק בעיניים. כדי לדעת שגם אם זה לא היה טוב,
זה היה לטובה.

.
#כתיבה #פריקה #בחירה #כתיבהמהלב❤️ by @dashel_office

32

12

a year ago

נלחמת על חלום שלא מספיק רציתי להשיג. מתרצת את הצל שלי בדמעות ודם. בלי להוכיח שהוא אמת. עושה פוזות כאילו אני כבר שם. במקום ההוא שתמיד מרגיש כל כך פייק. וזה חודש אלול. אמרתי לבנות שזה הזמן להתקרב. וכבר תקופה אני מרגישה כל כך רחוקה. דוחפים לי מיקרופון לפה. לדבר אני יודעת. לפעמים. אבל אני לא אוהבת לשקר. גם לא לעצמי. אני בן אדם של רגש. למרות שיש בי אדישות. ואני מונעת מרצונות גם כשלפעמים אין בי חשק. בלילה ההוא מצאתי את עצמי אומרת תהילים ברחובות. שרק לא יהיה לי מה שאני לא רוצה להיות. השבוע נזכרתי בעבר. ביחס להווה. ואני לא אוהבת נוסטלגיה. רק להיות גאה עם סיבות. היו ימים שלא היה בי פחד. כי לא היה יכול להיות גרוע יותר מהמציאות שלא היה לי כוח לשנות. עמדתי על פסים. שרטתי איקסים. יצרתי רילסים. וחיכיתי לגשם. שיטשטש את הדמעות שלי. כמו התכלית שאיבדה כיוון. שרתי עם אנשים שלא הכרתי. שירים ישנים שאף אחד לא זוכר. תמיד חיפשתי בית לאנושיות שלי. והייתי בת יחידה של אלוקים. פחדתי להתרסק. הוא תמיד הציל אותי. מכל מה שהבאתי על עצמי. הוא עושה לי מלא ניסים. כאלו שאני לא יודעת להכיל וגם את אלו שלא תמיד רואים. אני נופלת כי לא תמיד אני שמה לב לאן אני הולכת. אבל יש מי שמסובב את העולם. ואותי. כדי שהמסע שלי יהיה מושלם. יותר ממה שאני יכולה לאחל לעצמי.

.
#כתיבה #פריקה by @dashel_office

40

22

a year ago