Instagram story viewer> @liadesh> Posts

liadesh

@liadesh

112

posts

1K

followers

677

following

POSTS STORIES REELS TAGGED

Download All

היה לי אח והוא איננו עוד. מעכשיו תמיד כשישאלו אותי כמה אחים יש לי אגיד שאנחנו ארבעה שלושה על הקרקע ואחד מלאך. אמיתי אהוב שליכן אני יודעת אף פעם לא אמרנו אחד לשני אני אוהב אותך וכאלה זה קיטצ מוגזם בשבילנו האחים. וגם כי לא רציתי שזה יעלה לך את האגו. אבל עכשיו? מה אכפת לייי שיעלה! אתה הכי חתיך והכי מצחיק והכי טוב שיש בהכל. ואני אוהבת אותך אהוב שלי שתדע. אתה האח הקטן והמציק שלי והקוץ בתחת לפעמים אבל אני אוהבת אותךךךך ואני לא יודעת מה עושים עכשיו? איך ממשיכים? איך קמים? כי כרגע כל מה שאני מרגישה זה בור שחור וכואב ששורף לי מבפנים. אחרי החתונה של אוראל וחן הבטחת שבבו היום אתה תנחה גם את החתונה שליי ומי יעשה את זה עכשיו?!? היינו אמורים לרקוד בחתונה שלך ושל אילה ולא לבכות עכשיו בהלוויה שלך. אני יודעת בלב שלם שאתה שם למעלה ממש קרוב לקב״ה ולסבא וסבא וסבתא ואתה צוחק עלינו ממש. ואתה צועק לנו יאללה קומוווו אי אפשר עוד עם העצב הזה. תשתו איזה שוט של ערק ותעלו את המצב רוח. אז אני מתחייבת לפניך אחי הקטן שאני אדאג שיהיה גם צחוק וכיף בתוך הכאב העצום שנכנס לחיים שלנו. אני מבטיחה לבצע את המשימה שלך לחבר את כולנו, המשפחה והחברים. אני אוהבת אותך המון מלאך שלי תשמור עלינו ועל אילה ועל כולם מלמעלה. ובבקשה תלחש לקב״ה שנמאס כבר מהשכול והלוואי הלוואי שאנחנו נהיה המשפחה השכולה האחרונה ואתה ההרוג האחרון במלחמה הארורה הזאת. אני לא רוצה מבטים מרחמים. אני רוצה שתפיצו אהבה ותעשו טוב בשמו ולעילוי נשמתו. ועכשיו אחי הקטן עכשיו אתה רשאי לנוח, אז תנוח. אוהבת!אחותך הגדולה❤️ by @liadesh

489

0

2 years ago

זמן משפחתי נצרך בחסות הספונסרים🪬❤️ההרכב אמנם חסר כל אחד מסיבותיו (הסיבה של אמיתי לא מתקבלת אבל זה כבר לפוסט אחר..), כבר שנתיים+ שאני סופרת את מעגל השנה מחג לחג אך לצערי זה נספר בחוסר שהחג מביא איתו, בכיסא הריק שנותר, ברצון להתמלא בשמחה של החג אבל הקושי קיים וזה כמעט בלתי אפשרי.. ובמיוחד כשאמיתי אהב כל כך את החגים, כל אחד וייחודו וגם לשבועות היה ייחוד משלו.. לימוד תורה שכה אהב ואווירה משפחתית ושמחה של חג.. שילוב מושלם. הוא היה מתכונן ומכין את הבית לאווירה של החג ושל הייחודיות שלו, היה מדביק את כל דרי הבית באווירה הכיפית הזו שיש ללחג להציע.. והשנה? עוד חג מתקרב והגרון נחנק, ואין כוח להתמודד וצריך אוויר. וההורים שלי הנדירים שמבינים בלי שאדבר בכלל זימנו אותי ביומן לחופשה משפחתית ביוון מי שיכל הצטרף. חופשה מדוייקת, זמן משפחתי נצרך, שמש וים בשפע. בול מה שהייתי צריכה בתוך השגרה החדשה שאני מתרגלת אליה. אז תודה עליהם. תודה על משפחה. גם אם בהרכב חסר. וכן, כל חופשה טובה מסתיימת בשווארמה (לא אני הכתבתי את הכללים)😂❤️ by @liadesh

122

29

2 months ago

מסתבר..מסתבר, שגם אחרי שנתיים של ״פזמ״ בשכול כל ׳הותר לפרסום׳ מחזיר אותך אחורה לאותה נקודה שבא הקצינים הגיעו לסף הדלת..מסתבר, שעכשיו את מבינה כמה מעגלים נהרסים כשבן אדם אחד נופל..מסתבר שגם אחרי שעברו להם שני מעגלי שנה עדיין הגרון נחנק לקראת עוד חג שבפתח..מסתבר, שאנחנו חיים בעולם מטורלל שבו יורד גשם בערב ליל הסדר וגם טילים וכטבמים מאיראן, תימן וכו׳..מסתבר, שעוד יום מילואים לכאן או לשם כבר לא מרגיש שונה במיוחד ואפילו די רגיל כן, גם אם הוא בערב חג..מסתבר, שאז חשבת שאתם המשפחה האחרונה שתשב חסרה בחג ומאז הצטרפו עוד מאות משפחות..אז מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? אם גם הלילה נשב חסרים בלי שירי החג שלך, בלי האווירה המיוחדת שאתה מביא עם כל חג? נמתין לך שתמלא את הכיסא הריק ובמקום לחכות לאליהו נחכה לך שאולי תקפוץ לאחל חג שמח.אני מתגעגעת❤️‍🩹 by @liadesh

125

29

4 months ago

אזכרה שנתיים: כבר יותר מחודש וחצי שמתרוצצות לי מילים בראש לקראת המעמד הזה, תוהה לעצמי על מה אדבר הפעם.. האם על החוסר שלך בעולמי? או על הגעגוע שכואב בעצמות? או מה שקרה מאז שעזבת? כי מאז שעזבת הרבה השתנה כאן.. התרחבנו כמשפחה - אנחנו דודים למטרי הקטנה. עם כל האושר שהיא הביאה לעולמנו החוסר שלך ממשיך להיות מורגש.. זוכר איך היינו מתווכחים מי יהיה הדוד הכי טוב בעולם? שיצחיק, שירים, שישמח, שיעשה בייביסיטר, שיבשל… וזה זרק אותי לחשוב על המשפחה שלא תקים.. ושאני לא אגור לידכם שתוכל לבשל גם לילדים שלי.... החטופים חזרו שמעת? כן, גם את הדר גולדין ואת רני שלנו החזירו. וכביכול הסתיימה המלחמה.. אבל החיילים שלנו ממשיכים בכל הכוח. גם תקפנו באיראן אתה יודע? אנחנו בעיצומו של סבב שני שם. כמובן ששוב סבב מילואים שקטע את סיומו של התואר שלי. .... כמעט סיימתי שתדע.. תואר ראשון במשפטים. נותר עוד מבחן אחד שנדחה לאחרי המלחמה.. אבל התחלתי התמחות ועזבתי את הבית וזאת למרות שחזרתי עכשיו בגלל הממ״ד. ובאופק אחר, סביב שולחן השבת... אבישקי שכבר לא כל כך קטן.. שפיתח עמדה איתנה וממשיך אותך בדרכו בכל הכוח, קורא בתורה ועולה חזן בכל הזדמנות, היית ממש גאה בו אני יודעת. עברתי כל כך הרבה בשנתיים האחרונות ולא שיתפתי אותך.. שתדע לך שאחרי כל מפגש או פעילות עם האחים שלנו, אני ישר רוצה להתקשר אליך ולספר לך על האנשים המדהימים האלו שפגשתי ועל האחים המטורפים שלהם ואז נזכרת שגם אתה חלק מהרשימה הארוכה הזאת.. הרבה דברים השתנו כאן מאז, גדלתי בעוד שנה בעוד שאתה נותרת בן 20 - חמש שנים מפרידות בינינו עכשיו איזה עולם מוזר.. אבל יש עוד שמחות, יש חתונה בדרך!! רנצ׳ו הוציא טבעת ואין משמח מזה שהוא ודנה עומדים להקים בית בישראל. מאז שעזבת החושך גובר כאן - אבל אני לא נותנת לו לנצח. כי יש כאן גם טוב. יש משפחה. יש חברים. יש מדינה להילחם עליה. יש חיים. יש בחירה. מאז שעזבת הרבה השתנה כאן הנר שלך אמיתי עדיין בוער... by @liadesh

123

31

4 months ago

יוםהולדת+ רומא= פוסט☺️הילדה הנצחית שבי אוהבת לחגוג ימי הולדת.. לחבר מעגלים ולחגוג את החיים. גם כמעט שנה לתוך האבל היה לי חשוב לחגוג, העמדתי את אבוש על הטאבון וארגנתי ערב טעים ומלא בחברים מכל הסוגים, כי כמו שכבר למדתי על בשרי: ״החיים חזקים מהכל״! וזוּ לא קלישאה, זוּ בחירה להמשיך לחיות. ועם זאת השנה, יום הולדת 25 וכל מה שרציתי זה שהאדמה תפתח את פיה ושאני אעלם בתוכה.. כי חמש שנים מפרידות ביני לבין אוראלי ולא הגיוני שחמש שנים יפרידו ביני לבין אמיתי שלנצח דייקנו את כולם על ההפרש של השנתיים וחצי..ולא הגיוני שהשנה זה חמש ושנה הבאה זה יגדל ועוד שנה ועוד.. ונחנקתי. ומפה נולד הרעיון לטוס לסופ״ש קצר עם אימוש להיטען מחדש ולחזור בכוחות מחודשים לקראת הדברים הישנים והחדשים שבדרך. ועכשיו? עכשיו אני בהודיה גדולה. מוכירת תודה על ההורים שלי, האחים, המשפחה והחברים שלי. מוכירת תודה על היש ועל האין. ומודה באמת על החיים, כי זוּ בחירה יוםיומית לבחור לחיות. אז, יוםהולדת שמח לי 🎈מי ייתן והחלומות יתגשמו. ושנחגוג את החיים תמיד🫀🙏🏻 by @liadesh

104

34

6 months ago

פוסט ברלין: כמעט חודש אחרי המסע יושבת לכתוב עליו..וכן, זה היה מסע. יצאנו 15 אחים ואחיות שכולים למסע בארץ אחרת.. לנשום קצת אוויר. הלו״ז עצמו פחות רלוונטי (ולמי שממש אכפת אז מלא שואה, ואנדרטאות, קצת עיר וקצת כפר, הרבה אורות של כריסמס ושופינג מוצלח במיוחד) אבל העיקר - הם האנשים. אני, הכי קטנה בטיול עשור מתחת לכולם ועדיין מצאתי חברי נפש אולי כי אני לפעמים בוגרת מדי לגילי (ככה זה כשאת גדלה עם אמא קצינה🫡) או כי כולנו חולקים סיפור אחד, על האח שאבד.. שנפל, שנרצח, שהלך לו..כולנו חולקים את שברון הלב הזה ולא משנה כמה זמן עבר אם הרבה או קצת הכל כל כך דומה. דבר אחד שהתברר לי במסע הזה הוא שאני מפחדת לשכוח. לשכוח לגמרי את אמיתי, כי החיים שלי ממשיכים ומתקדמים והמון דברים חדשים ומרגשים בדרך ודברים מושלמים שכבר קרו (מטרי הקטנה למשל🥰 וכן, אני דודה שרופה כמובן) והוא לא כאן לחלוק את זה איתי… (ימים שלמים רבנו על מי יהיה הדוד.ה הכי טוב.ה - תחרות בריאה בין אחים כמובן). אני מפחדת לשכוח את הקול שלו, את הריח שלו, את הריבים והצחוקים איתו, את החיבוק החזק הזה, את זה שהוא היה מרים אותי גבוה לשמיים… אני באמת מפחדת לשכוח אותו את מי שהוא היה עבורי, חבר, איש סוד, עוגן, אח קטן..אני מפחדת לחוות ולחגוג כשהוא לא נמצא כאן איתי. אני כל כך רוצה להתקשר אליו או לשבת איתו לשיחה מלב אל לב ב02:00 בלילה באוטו ולספר לו הכלללל כל מה שקרה וקורה ושגם יענה ויתן לי מפניני החוכמה שלו. ומנגד, המפגש הזה עם האחים והאחיות שלמרות האובדן הצליחו להתחתן, להקים משפחה ולהביא ילדים שמכירים את האח כאילו הוא כאן איתם נתן לי תקווה. תקווה להתחלות החדשות שבפתח, תקווה לשמחות גדולות בעזרת ה׳, תקווה לזה שהחיים באמת ממשיכים.. בלעדיו, בחוסר עצום אבל ממשיכים. אז לחברים החדשים שלי למסע הכה מייגע בשכול תודה על התקווה, תודה על החיבוק, תודה על זה שלקחתם אותי כאחות קטנה ודאגתם לי שיהיה לי טוב. תודה עליכם🤍@ourbrothersil by @liadesh

91

29

7 months ago

חופשה בחסות הספונסרים🫀😄 by @liadesh

108

20

9 months ago

שיעור בביקורת עצמית ומנגד שיעור בהתמדה:המבקרת הכי גדולה שלי היא אני בעצמי..גם כי לרוב ממש לא מעניין אותי מה הסביבה שלי חושבת עלי בין אם בגלל שכחלק מתהליך ההתבגרות שלי גידלתי ביטחון עצמי ובין זה שבמהלך השנים הבנתי שזה ממש לא משנה מה הסביבה חושבת עלי, מה שמשנה באמת זה מה אני חושבת עלי והאם נוח לי לחיות בעור של עצמי..ולכן אני זאת ששמה לעצמי רגליים (או ברכיים אם מדברים על הגלישה) והבנתי את זה לעומק בחודשים האחרונים שהגעתי לעמותת הגל שלי דרך עמותת האחים שלנו (שתומכת ועוזרת לאחים שכולים) והתאהבתי מחדש בגלישה. משהו שעשיתי ממזמן בתקופת התיכון וזנחתי מכל מיני סיבות וכשהייתה הזדמנות לחזור קפצתי עליה. בכל שבוע בימי שישי היינו נפגשים חבורה של אחים לדבר, לשתף ובעיקר לגלוש, זה העיקר אבל לא באמת. משהו במסע הטיפולי במים עשה פלאים. מאז שסיימנו עברו כבר שבועיים ולקח לי המון זמן להוציא את המילים על הדף.. מאז אני גם משתדלת אחת לשבוע להגיע לחוף ולגלוש או לנסות לגלוש במקרה שלי;) וזה מחזיר אותי להתחלה כי מהגלישה קיבלתי שני שיעורים עצומים. מצד אחד, שיעור בביקורת עצמית בעיקר ההבנה שאני צריכה להירגע ושזה בסדר לא תמיד להצליח ולא לתת לאי הצלחה להוריד אותי למטה (או לגרום לי להתערבל שוב ושוב במים) ומצד שני, שיעור ענק בהתמדה שלמרות הקושי, החום, השפשופים בברכיים, כאבי הכתפיים מהחתירה אני ממשיכה! בשביל רגע מיזערי אחד מתוך מאות שבו אני באמת מצליחה לעמוד על הגלשן ולהמשיך עם הגל - תחושת הסיפוק היא ענקית.אנחנו חיים בשביל רגעים קטנים כאלו. מי כמוני יודעת… בשנה ומשהו האחרונות אני חווה בעיקר עצב, כעס וחוסר עצום בלב. אבל משהו ברגע המיזערי והקטן הזה מגמד את הכל.. הלוואי ואתמיד. הלוואי ואצליח. הלוואי. ותודה למי שפתח לי את הדלת ונתן לי את ההזדמנות לחזור לגל🌊 by @liadesh

110

27

a year ago

⁨ ⁨ כשאמיתי נפל, משהו בי נשבר, לא ידעתי להכיל את זה, את האבל, הצער, הכאב את הגעגוע הזה ששורף. אני עדיין לא יודעת.. אבל אני לומדת לאט לאט, צעד צעד. יש עמותה בשם ״האחים שלנו״ שמורכבת ופועלת למען אחים ואחיות שכולים.. כמוני, שעוזרת לי להבין שאני לא לבד. שלצערי יש עוד כמוני ועם כל הכאב להיכנס למשפחת השכול נכנסתי למשפחה הכי מחבקת שיש. לצערי מאז ה-07.10 הצטרפו למשפחה כ-5,000 אחים ואחיות. וכדי לנסות ולתת מענה לכולם העמותה יצאה לגיוס המונים. אני מזמינה אתכם לעזור לי להוכיר תודה לעמותה שעזרה ועדיין עוזרת לי להתגבר, שהחזירה לי את החיוך לפנים גם אם בפנים הלב עדיין שבור, העמותה והאנשים שלה שעזרו לי להבין שאני לא לבד…בכדי לעזור לכמה שיותר אחים ואחיות שכולים אנחנו צריכים אתכם. מזמינה אתכם לקחת חלק ולתרום לקמפיין קישור לתרומות בביו🙏🏻מעריכה מהלבליעד🤍‪‪@ourbrothersil‬‬⁩⁩ by @liadesh

220

18

a year ago

יום הזיכרון תשפ״ה🕯️🇮🇱 by @liadesh

172

42

a year ago

365 ימים של געגוע ולעוד חיים שלמים❤️‍🩹 by @liadesh

154

31

a year ago

ט׳ שבט יום שישי בדיוק לפני שנהכמו היום רק שאז באופן מפתיע היה שמשי. אבא נסע לאסוף אותך מהבסיס ואני, שאוהבת לחגוג כבר תכננתי לאיזו עגלת קפה נלך ולא ציפיתי שתבוא איתנו. הרי יצאת בשישי וחזרת מקוצרת ויום שישי היה ידוע כיום שבו אתה עם החברים או אילה, מנסה להקדיש קצת זמן לכולם ולהוציא את המיטב. אבל באת לחגוג איתי. והיה הכי קסום ומצחיק שאפשר. והיום? היום קצת עצוב לי ומחניק לי בגרון. ולא מעכלת איך זה שגדלתי בשנה והמרווח בינינו מתרחב כי אתה תישאר לנצח בן 20 ואני כבר בת 24. היום? היום אני בעיקר מתגעגעתאבל גם אסירת תודה על המשפחה והחברים המדהימים שמקיפים ותומכים בתקופה הזאת ובכלל ועל ההורים הנדירים שלנו שעוזרים לי להגשים את כל החלומות🙏🏻אני עדיין מחכה לך שתבוא להרים אותי ולצחוק איתי ועלי. ולהגיד לי שהזדקנתי בשנה. אוהבת אותך אחי הקטן❤️‍🩹 by @liadesh

482

18

a year ago