Instagram story viewer> @liat_achiron> Posts

ליאת אחירון

@liat_achiron

3.5K

followers

376

following

אמא, אשה, בת אדם, שחקנית, זמרת, יוצרת.
לשמירה מוקדמת של השיר ״אומרים״ אצלכם בפלטפורמות לחצו👇🏻

POSTS STORIES REELS TAGGED

הכח בידיי (פוסט 2 על דה וויס)

כשהפוסט שכתבתי לפני כמה חודשים, על הרצון שלי לצמוח אמנותית (ועל האתגרים שכרוכים בזה) יצא מהקשרו,
הילדים שלי הגיבו קשה.
הם אלו שקבלו לפרצוף את כל ״קולאז העוני״, שהרשת התמלאה בו, ואת ההדף, מהסביבה, והם היו מופתעים, וכועסים.
כמובן.

שבועים לקח לי להצליח לשכנע את הבן הגדול לדבר אתי, וכשסוף סוף הצלחתי, הבנתי לגמרי את ההרגשה שלו.
ידעתי גם שעבורו זה ישכח יחסית מהר, אבל עבורי זה מסוכן.

כי בתחום בו הצלחה מושכת הצלחה
וכשלון הוא אות קלון,
יש דברים שהם בלתי נשכחים.
ובלתי מחיקים.
.
אני זוכרת שהבטחתי לו בסוף השיחה:
אני אגדל מזה, אתה תראה.
אני אצמח מזה וכולנו נרוויח מהארוע הזה שיצא מפרופורציה.
ולעצמי אמרתי:
״את חייבת״ …
״אין לך ברירה עכשיו.
זה כל כך נורא,
שאת חייבת להצליח ממש בגדול.
ולהראות לילדים שגם כשיש אתגרים לא מוותרים על הגשמה.

בגלל זה גם אמרתי ״כן״
לההצעה להשתתף בדה וויס, שהגיעה כמה ימים אחרי הפוסט.

מובן שבהתחלה סרבתי
(זה הרכיש כמו ההיפך ממה שנכון לעשות)
אבל המלהקת לחצה וידעתי שהחשיפה
נחוצה לי.
כדי לגדול .
כמו שהבטחתי לעצמי ולילד.

לקחתי בחשבון שזה יכול להיות גם רע
אבל לא באמת האמנתי שזה יהיה כזה רע😆

ייכלו למשל… לא להסתובב,
אבל אז להתפעל שזו אני.
יואווו ליאת!!!!
או ש… נועה ועדן יכלו להגיד: יואו גדלנו עלייך!!! איזו מהממת!!!
אנחנו מכירות את כל השירים של קטנטנות בעל פה!( לא ידעתי אח הן מכירות אותי או לא אבל היה סיכוי כלשהו שכן )

אבל הן לא אמרו כלום.
הן לא זיהו אותי לדעתי.

יכולתי למשל להיות ממש במיטבי,
אבל לא ממש הרגשתי ככה.

וכך זה התרחש,
וכך שודר.
בינוניות בלתי מפוארת,
שיצאה ממני,
בתוך ההזדמנות.

ואיך זה מסתדר עם ההחלטה להצליח?
ואיך זה מסתדר עם הרצון האימהי שלי
להראות לילדים שאני מצליחה להגשים את החלומות שלי?
ושהחשיפה המבאסת שחבטה בכולנו,
היא רק מנוף, לממש את היצירה ולהביא אותה לעולם ?

אז זהו שזה כאילו לא
אבל אני
מחליטה שזה מסתדר.

כי הבטחתי.
ולכן אקיים.

ככה.
עם הכשלון,
והבינוניות הרגעית.

ככה,
עם כל מה שזה.

ועם כל מה שאני.
אשה בת 52,
100 אחוז טבעית,
בלי קול ״ענק״
בלי עשרות אלפי עוקבים.

ככה.
ככה בדיוק.
בלי אישור של אף אחד.

ככה בדיוק,
אני אמשיך,
ואצור,
ואראה לילדים שלי
שגם עם האמת גלויה,
אפשר להצליח.

כי הכח לברוא מציאות
נמצא בידיי!

——————

ביום שישי הקרוב
23.10 יוצא שיר ראשון חדש
שמו ״אומרים״.

רוצים להוסיף אותו מראש לרשימה שלכם?
קישור בתגובה ובסטורי

תודה🙏

נקודת אור - אלה פאוסט צלמת

The Voice ישראל by @liat_achiron

128

17

16 hours ago

by @liat_achiron

189

16

a day ago

⁨ ⁨ מחשבות על דה וויס /
יום אחרי הבליינד אודישנז.
פוסט 1

היה את הרגע הזה,
שידעתי שאני לא במיטבי.
ואחריו,
את הרגע, שהבנתי שהם לא מסתובבים.
ואז,
את הרגע, שהם לא הסתובבו והכל נגמר.

הרגע האחרון ההוא,
הזכיר לי חלום שחלמתי לפני שנים,
בו אני במטוס
והוא עומד להתרסק.
תוך כדי נפילה חופשית, אני מבינה שאני הולכת למות.
בתוך החלום,
ברגעים האלה,
אחרי הפחד הגדול,
חוויתי תחושה של שחרור.
כאילו נהייתי רפוייה פתאום.
לא הגוף שלי,
אלה התודעה.
כאילו הפכתי כולי להתמסרות,
לקראת המוות.

כשהתעוררתי אז , לפני שנים, ידעתי שקיבלתי מסר, והוא, שאני מסוגלת לעשות את המעבר,
מחיים למוות, בלי פחד.

היום, יום ואחרי הבליינד אודישנז, דחקתי ממחשבותיי זכרונות ממה שעברתי אתמול,
אבל היא כל הזמן קפצה לי,
האשה הזאת בתוך האוברול החום,

עם כל האיפור, והשיער הנוקשה בתוך הספריי,
והקול העייף מהשבוע הקשוח שעברה, שקשור לחיים ולא לריאליטי.

האשה הזאת שכבר יודעת שהיא נטע זר, בתוך הסיפור הזה,
כי חוזקתה לא נמצאת במקום ההוא
ובכל זאת היא ניצבת, מתוך בחירה, אל מול כיתת היורים הזו,
בשביל משהו שאין לדעת אם ייטיב או יזיק.

אז היום כל היום,
כשהיא צצה,
עלה בי עצב עמוק עליה,
עליי,
ובושה.
והייתי חייבת ממש להזיז אותה הצידה, כדי להצליח לתפקד.

וממש עכשיו, לפני שנרדמתי
נזכרתי בעצמי על הבמה לקראת סוף השיר, מסתכלת אל הכסאות המופנים בגבם אליי,
ונזכרתי בחלום המטוס ההוא,
ברגע הזה,
שבו אני מבינה שאני עומדת למות,
כי הבושה הזו, מול המנטורים שנותרו בגבם אליי, באמת דמתה קצת למוות.

ואני נזכרת איך אספתי את עצמי מתוך המוות הזה
ומיד הודיתי.
הודיתי לשופטים.
ממש אמרתי: ״תודה לכם״,
והתכוונתי ,
תודה שלא הסתובבתם.

זה משפט לא מובן לכאורה, אבל היו לו שתי משמעוויות.
האחת:
״תודה שלא הסתובבתם וגאלתם אותי
מהמקום שאינו מקומי המדוייק״
והשנייה:
״תודה שנשלחתם אליי,
להראות לי,
איך אני מתה וגם נולדת, בו זמנית..

✨✨✨✨

תודה שקראתם.
ואם רוצים לשמור כבר מעכשיו,
את הסינגל ״אומרים״ שיוצא ביום שישי הקרוב,
זה יהיה כאילו הסתובבתם עם הכסא😘

קישור בסטורי❤️

תודה🙏⁩⁩ by @liat_achiron

125

41

a day ago

מסתכלת אחורה
כמה חודשים אחרי החווייה
סוף סוף אפשר לדבר עליה

מוצאת פה וידאו כזה

שם וידאו מהיום של הבליינד

ובפתקים
כמה פוסטים שנכתבו כי זו הייתה וואחאד חוויה

איזה כיף שאפשר סוף סוף לשחרר!

נטורה חווה אקולוגית / Natura Ecological farm
( החווה הכי שווה בארץ של אחותי העילוי)

The Voice ישראל
( התוכנית הזו עם הכסאות המסתובבים והזמרים המוכשרים) by @liat_achiron

92

6

2 days ago

by @liat_achiron

34

2

2 days ago

by @liat_achiron

376

100

3 days ago

אחד משירי האהבה היפים ביותר שפגשתי. by @liat_achiron

25

3

4 days ago

by @liat_achiron

15

2

6 days ago

ואם השלום בוער בכם , והייתם רוצים לצלם, לביים או להצטלם לקליפ כזה, כתבו ״שלום״ בתגובות. #שלום by @liat_achiron

71

19

7 days ago

אני שכבתי שם והיא עמדה מעליי

רק ערב קודם נפגשנו במקרה ליד רחבת הריקודים והיא הציעה לי לבוא אליה,
למות ולהיוולד.
זה היה אחרי שהחלפנו כמה מילים על החיים, על יצירה , ועל הקושי לשלב בינהם, שלפעמים מרגיש כמו מוות ותמיד יש בו הזדמנות לתקומה.

ההצעה שלה הייתה בשבילי אות מאלוהים
כי קיוויתי בלב שתציע,
וכך הייתה גם פתיחת הקלפים שהיא עשתה לי
שנייה לפני שניגשנו לסט.
מלאה מסרים מדויקים.

בימים נמוכים אני מקפידה להמשיך לרקוד וגם לפנות לאלוהים להכוונה.

אז אני שכבתי שם, יום אחרי שנפגשנו,
על ארגז לבן,
והיא עמדה מעליי הפוך וצילמה.

הכל היה ספונטני
בלי איפור ובלי לארגן בגדים,
ומול המצלמה, שהיא גם מוכרת וגם אוייבת, פעם שנייה החודש,
יצאו כל הצבעים שאני מכירה:

רוך
התרסה
כניעות
ריפוי
תפילה
ילדותיות
נשיות

ברגע ההוא בו עמדה מעליי
כשהגוף שלי נח והידיים זזות לכל הכוונים,
יצאה שוב מול הבזקי הפלאש,
האשה הכנועה והמפתה שבי,
והשוט של הביקורת העצמית אם לא יחשוף היום כי אין לי כוח ממליצים לא לחפוף אפילו עם מחליק כל כך
הרים את עצמו להצלפה.

״את משתפת פעולה עם פתיינות. את לוקחת חלק בקיבוע התדמית של האשה הקטנה״
השוט הצליף בי בלחש
הצלבה כואבת
ואני פלטתי לחלל החדר:
״סליחה אלוהים!״

ביקשתי סליחה מאלוהים תוך כדי תנועה
על הכשלון שלי במשימה
לחזק ולרפא ככל יכולתי.
לפחות כך אמר השופט.

הידיים שלי,
בלי מחשבה, עשו פתאום צורה של לב,
כמו פיוס, והרמתי אותו לעבר אלוהים
שהסתכל עליי עכשיו דרך העדשה של אלה.

בחדר נשמע פתאום ״קלאק״
ואלה המשיכה לצלם עוד שתיים שלוש תמונות.

פתאום עצרה ושאלה:

״יואו קלטת מה קרה?״

״מה קרה?״ לא הבנתי

״התאורה השתנתה״ אמרה
״ולא נגעתי בכלום!״
ההגדרות של התאורה שעומדת רחוק מאתנו השתנתה בלי שעשתה דבר
והאור שרף את כל התמונות פתאום.

אם לא הייתי יודעת שאלוהים יודע לדבר אתנו
בטח הייתי מופתעת.
אבל הייתי רק שמחה.

תודה אלהים על המסר ועל התקשורת.

שטפת אותי באור ברגע של הלקאה עצמית אלוהים.
אני יודעת היטב מה זה אומר.
שטפת את הלב שלי שהחזקתי בתוך האצבעות באור אלוהים.
ואני יודעת מה זה אומר.

תודה אלוהים
ממני האשה הגדולה שבתוכה הילדה הקטנה
שהתחננה כל לילה לפני השינה
שתתן לה סימן שיוכיח את מה שהיא הרגישה.
שאתה פשוט שם.

חלק ממני
חלק מכולנו
נמצא בתוך כל חלק שבנו שיכול לברוא יש מאין.
נמצא בתוך כל תפילה שלנו לריפוי לאהבה ולשלום.

תודה אלה פאוסט שהצעת לי מקום אצלך
לקבל אותות
ועל תמונות שהן מופתים. by @liat_achiron

32

3

11 days ago

by @liat_achiron

26

4

11 days ago

by @liat_achiron

72

9

22 days ago