Instagram story viewer> @marcushelly> Posts

Shelly Marcus

@marcushelly

1.3K

followers

899

following

סופרת ומנחת סדנאות כתיבה.

POSTS STORIES REELS TAGGED

תסגרו ערב.
תפתחו מחברת.
כי יש לי משהו חדש בשבילכם 🎉

ב-9.11 אנחנו יוצאים מהשורות,
במפגש כתיבה חד פעמי
ואני כבר עם הידיים בתוך התרגילים,
לשה ומערבבת ומכינה לנו
ערב מאוד מיוחד!

אז קבלו את:

״לצאת מהשורות״ ערב כתיבה יוצרת ללא גבולות.
שעתיים וחצי של משחק עם מילים,
תרגילים מפתיעים ורעיונות שתגלו תוך כדי כתיבה.

ניקח רעיון קטן ונראה כמה רחוק אפשר ללכת איתו,
נצחק, נסתבך קצת עם הדמויות שלנו,
ונגיע גם למקומות עמוקים.

נכתוב לבד, בזוגות ובשלשות. כן, מדובר בכתיבה (:

ובסוף, לאמיצות ולאמיצים, תהיה גם אפשרות להקריא.

ניפגש בקומה השנייה הפרטית של בית תבורי,
עם אוכל מפנק של התבורי'ס!
ואנשים שבאו לפתוח מחברת ולראות מה יקרה.
בווייב פרדס חנה, אבל שיקי, לא היפי.

תתלבשו. תביאו חבר או חברה, או תבואו לבד.
אפשר להגיע עם ניסיון ואפשר בפעם הראשונה.
תצאו עם דפים מלאים ועם סיפור שימשיך ללחוש לכם גם בדרך הביתה,
עד שתשבו לכתוב אותו.
אם לא מתאים לכם, תישארו בבית. יש שידורים חוזרים של הפשוטע (:

אבל אם כן- ההרשמה נפתחה.
יום שני, 9.11.2026 | 19:00- 21:30
בית תבורי, פרדס חנה

תביאו מחברת ועט שלא נגמר באמצע כתיבה. כל השאר עליי.
פרטים והרשמה בביו ובסטורי by @marcushelly

3

0

17 hours ago

מחברת מסע | עמוד 16 - התיבה שלי

המבול בדרך
יש לך מקום בתיבה ל 7 דברים,
מה את לוקחת?

השבוע אנחנו קוראות בפרשת נח ובדיוק גשם!
חשוון, חודש המים, נכנס לתפקידו,
ואחרי כל האש, החגיגות וההתחלות של תשרי,
מגיע הזמן שבו האדמה מבקשת לשתות.
כמה יפה התזמון הזה, שבו אנחנו קוראות על המבול
ובו בזמן הסטינג מסתנכרן.

אני חושבת על נח, שקיבל הוראות מדויקות מאלוהים לבנות תיבה
ולהכניס אליה את משפחתו, את בעלי החיים ואת המזון שיזדקקו לו
והכל נקבע מראש, עד למידות התיבה עצמה.
אני מנסה לדמיין את הרגע שבו נסגרה הדלת,
הגשם התחיל לרדת והמים החלו לעלות,
כשבתוך התיבה נשמרו החיים שמהם יתחיל העולם מחדש.

ואולי גם אנחנו בונות לעצמנו לפעמים תיבות קטנות לאורך החיים.
אנחנו אוספות לתוכן זיכרונות, אהבות, אמונות,
הרגלים, פחדים, חלומות וגם גרסאות ישנות של עצמנו.
חלקם מלווים אותנו כבר שנים,
חלקם הפכו להיות מי שאנחנו,
וחלקם תופסים מקום יקר בתיבה למרות שכבר מזמן הגיע הזמן להניח להם.

חשוון מזמין אותנו להתכנס פנימה,
להקשיב לגשם ולבדוק מה אנחנו מבקשות לשמר בתוכנו
לקראת העונה החדשה.
כי אחרי שהמים ירדו, נח יצא מן התיבה אל עולם שהשתנה לחלוטין,
וגם הוא עצמו כבר היה אדם אחר,
אדם שעבר מבול.

אנחנו כמובן נעשה מזה תרגיל כתיבה | שבעה מקומות בתיבה

דמייני שהמבול מגיע מחר.
לרשותך תיבה קטנה ובה שבעה מקומות בלבד,
ובכל מקום תוכלי להושיב חלק אחד מעצמך
שתרצי לקחת איתך אל העולם החדש.

אלה יכולים להיות זיכרון ילדות,
תכונה שאת אוהבת בעצמך,
אהבה גדולה,
חלום שעוד לא הגשמת,
יכולת שרכשת,
אמונה שמחזיקה אותך
או אפילו גרסה של עצמך שאת מתגעגעת אליה.

כתבי את רשימת שבעת הנוסעים שלך,
ותני לכל אחד מהם כמה שורות שיסבירו למה בחרת לקחת דווקא אותו.
אחר כך תארי את הרגע שבו את סוגרת את דלת התיבה,
מביטה בפעם האחרונה במה שנשאר בחוץ
ושומעת את הטיפות הראשונות מכות בגג.

וכשהגשם ייפסק, פתחי את הדלת
וכתבי את המשפט הראשון שלך בעולם החדש.

תני לכתיבה להוביל (:

להתראות בעמוד הבא של #מחברת_מסע by @marcushelly

1

0

3 days ago

16 ימים לסאווין! 🎃🧙🐈‍⬛ by @marcushelly

6

2

3 days ago

השגרה כבר כאן ומה עם המוטיבציה?
איך מוצאים מוטיבציה לכתוב
ומתמידים בה?!
הנה 8 טיפים שאפשר ליישם כבר מחר,
מה מחר? עכשיו!

#כתיבה_כדרך_חיים
#סדנאות_כתיבה
#תרגילי_כתיבה by @marcushelly

1

0

4 days ago

בשלישי בערב התפראנו. ב-א' כמובן. 🐺

באנו לכתוב את האישה הפראית.
להיזכר בה, להכיר בה, להחזיר אותה לחיינו.

אבל יצא שרוב הערב כתבנו דווקא על "הילדה הטובה".
כי כנראה יש שם עוד כמה דברים שצריך לפרק, לעבד,
ואולי גם איזו שיחת נפש טובה שאנחנו חייבות לה.

ולאט לאט, בין תרגיל כתיבה אחד לאחר,
בין המילים והשיתופים המרגשים של הנשים המהממות האלה,
מצאנו אותה.
אי שם בנבכי הנפש, את האישה הפראית.
כלומר, הכתיבה מצאה אותה בשבילנו.

דיברנו על לילית, הכרנו את רונת URUZ,
פתחנו קלפי טוטם וכל אחת קיבלה את החיה שלה.
וכמעט, כמעט יללנו לירח, אבל הוא היה ריק ולא מלא. (:

ועל השולחן חיכתה לנו מפה סתווית, מרק כתום ומרק בצל,
קיש פלפלים, סלטים ולחמי מחמצת.
לא שכחנו גם את היין המבעבע ואת תה הקינמון והנענע שמחמם את הלב.

להתכנס, לכתוב ולהיזכר.

אלה הדברים שקורים לנו במפגשי "בינינו - כתיבה נשית".

פעם בחודש, כמו פעימה סדירה.
בכל פעם נושא אחר, בכל פעם אנחנו פוגשות עוד משהו בעצמנו,
דרך הכתיבה ודרך הנשים שסביבנו.

הפעימה הבאה שלנו תתקיים בראש חודש כסלו, ה- 10/11,
ובה נתכנס, נכתוב וניזכר בכיס הלב שלנו.

אם את מרגישה שהפעמה קוראת לך להתכנס, לכתוב ולהיזכר-
בואי, יש לך מקום בינינו. ❤️
כאן הפרטים: https://shellymarcus.com/among-us-womens-writing-encounters/ by @marcushelly

1

0

4 days ago

אם הגעתם למצב שאתם מעדיפים לנקות את המקרר מאשר להתיישב לכתוב, הפוסט הזה בשבילכם. ✍️

מחר בניוזלטר שלי נדבר על איך מחזירים את המוטיבציה לכתוב, גם כשאין ממש חשק, ויהיה גם תרגיל כתיבה שיניע את העט.

ואם אתם צריכים עוד דחיפה קטנה כדי להתחיל, הכנתי לכם מתנה! 🎁
אתגר המשפט הראשון - 4 ימים שיגרמו לכם להתחיל לכתוב.
כי לפעמים כל מה שצריך כדי להחזיר את המוטיבציה הוא פשוט לכתוב את המשפט הראשון.

ובשישי מחכה לכם תרגיל כתיבה מעולה בקבוצת הוואטסאפ השקטה שלי, שיפעיל את הדמיון ויפתיע אתכם!

שלושה לינקים מחכים לכם בסטורי!

#כתיבה_כדרך_חיים
#סדנאות_כתיבה
#תרגילי_כתיבה by @marcushelly

5

0

5 days ago

והנה הגיע ה"אחרי החגים" הזה, ואיתו שני שערים חדשים (:
שער אדמה ושער מים.

בחשוון אני מתחילה לעבוד עם האדמה והמים בחיי.

קודם כל האדמה.
כי אחרי חגי תשרי, אחרי כל ההתחדשות וההתחלות,
הגיע הזמן לבדוק אותה מחדש.
מה השתנה בה? מה נזרע וכבר מתחיל ללבלב? מה חסר בה?
ומה עוד מבקש להיזרע השנה?

למעשה, רק עכשיו השנה באמת מתחילה
והאדמה שלנו מבקשת רגע של מקום, מבט מודע, תשומת לב.

אבל יש עוד סיבה שבגללה אני מתחילה דווקא באדמה -
אני רוצה להכין אותה לקלוט את המים.

ולמה דווקא מים בחשוון?

כי על פי המסורת, המבול התחיל בחשוון,
כי בז' בחשוון מתחילים לבקש על הגשמים,
וכי מזל עקרב, המזל של החודש (ושלי!) הוא מזל מים.

ומים, כמו שאנחנו יודעות, יכולים להביא איתם חיים, צמיחה ושפע,
אבל גם להציף, במיוחד אם האדמה לא מוכנה לקלוט אותם,
כשהכלי לא ערוך להכיל את כל מה שמגיע.

אז קודם נכין את האדמה.
נבדוק אותה, נטפל בה, נפנה מקום למה שאנחנו רוצות שיצמח בה השנה.

ורק אחר כך נזמין את הגשם,
כדי שהגשם יוכל להגשים
ובדיוק במידה הנכונה לנו (:

אלה שני השערים שנעבור החודש בסדנת הכתיבה הרוחנית,
דרך כתיבה ודמיון מודרך.

מחר נפתח את שער האדמה, סביב הירח החדש,
ובעוד שבועיים נפתח את שער המים, בימי הלבנה המלאה.

אם גם את מרגישה שהגיע הזמן לבדוק את האדמה שלך,
להכין אותה לקלוט שפע של מים ולהפוך את חשוון לחודש משמעותי
של צמיחה והגשמה, אני מזמינה אותך להצטרף אלינו.

פרטים כאן: https://shellymarcus.com/spiritual-writing/ by @marcushelly

3

0

6 days ago

🎙️ 70 פרקים, מעל 30,000 האזנות בשנת 2025, ועונה חדשה שיוצאת לדרך ממש השבוע!

״הכותבת- סודות משולחן הכתיבה״, הפודקאסט שלי על כתיבה, ספרים, סיפורים וכל מה שביניהם, חוזר לעונה חדשה!

מה תמצאו בו? כלים מעשיים לכתיבה, טיפים, השראה, תרגילי כתיבה,
הצצה אל מאחורי הקלעים של תהליכי יצירה, שיחות עם סופרות, סופרים
ואנשי ספרות, ובעיקר המון אהבה למילים ולסיפורים.

והשבוע מתחילה עונה חדשה עם אורחות ואורחים מסקרנים,
נושאים מרתקים והמון תוכן לכל מי שכותב, רוצה לכתוב
או פשוט אוהב את עולם הכתיבה.

🎧 ״הכותבת״ - סודות משולחן הכתיבה" זמין להאזנה בספוטיפיי ובכל אפליקציות הפודקאסטים.

בואו להקשיב, לקבל השראה ולהתאהב בכתיבה מחדש. ❤️
לינק לפודקאסט בסטורי.

#פודקאסט_הכותבת by @marcushelly

1

0

7 days ago

מחברת מסע | עמוד 15

מחר, יום שבת, ב- 10.10 יש לנו חתיכת שער!
השמיים והמספרים מבקשים מאיתנו למצוא את היחס הנכון.

10 הוא מספר מעניין, הוא מסיים את רצף המספרים החד-ספרתיים ומחזיר אותנו אל 1
0+1=1 סוף שהוא גם התחלה.

והשנה יש כאן עוד 1:
2+0+2+6=10, וגם 10 חוזר ל 1.

כלומר, 10.10 פוגש אותנו בתוך שנה נומרולוגית של 1 התחלה בתוך התחלה.

אבל הרבה לפני הנומרולוגיה המודרנית, הפיתגוראים ראו ב 10 מספר של שלמות והרמוניה.
1+2+3+4=10.

ארבעת המספרים האלה יצרו אצלם את ה"טטרקטיס", צורה מקודשת של עשר נקודות, והם מצאו בתוכם גם את היחסים המתמטיים שיוצרים הרמוניה במוזיקה.

מבחינתם הרמוניה לא נוצרה כשכל הדברים היו דומים זה לזה.
להפך! הרמוניה הייתה הדרך שבה דברים שונים מצאו ביניהם יחס נכון.

ובדיוק ב 10.10 השנה נולד גם ירח חדש במאזניים.

המאזניים עצמם הם סמל עתיק של יחס:
שתי כפות, שני צדדים, והנקודה העדינה שבה הם מתאזנים.

והירח החדש עצמו הוא נקודת אפס.
לכמה רגעים הירח כמעט נעלם מעינינו, ומחזור חדש מתחיל בחושך.

וזה הסיפור של 10.10 השנה.
זה הסיפור של השער שנעבור בו מחר.

השער הזה מזמין אותנו להרמוניה כמו במוזיקה,
צלילים שונים שלא צריכים להפוך לאותו צליל כדי להישמע נכון יחד.
(ולא אמרתי מילה על הבחירות 🙂)

בואו נעשה מזה תרגיל כתיבה | הטטרקטיס שלי

קחו דף וכתבו עליו ארבע שורות בלבד:

בשורה הראשונה - מילה אחת שהיא המרכז שלכן עכשיו.
בשורה השנייה - שתי מילים שמושכות אתכן לשני כיוונים שונים.
בשורה השלישית - שלוש מילים שהייתן רוצות להכניס לחיים שלכן.
בשורה הרביעית - ארבע מילים שמספרות לאן אתן הולכות מכאן.

1 + 2 + 3 + 4.

עשר מילים.

עכשיו קראו אותן יחד.
אל תנסו מיד להבין או לפרש.
הסתכלו על המילים כאילו מישהי אחרת כתבה אותן עבורכן.

ואז תתחילו לכתוב במשך עשר דקות מהמילים:

"אם זאת המפה שלי עכשיו, היא מספרת לי ש..."

ותנו ליד ללכת.

כי לפעמים עשר מילים שנבחרו כמעט בלי לחשוב יודעות לספר לנו משהו שעשרה עמודים של מחשבות עוד לא הצליחו לומר.

וזה, בעצם, חלק גדול ממה שאנחנו עושות בכתיבה רוחנית.

אנחנו לא כותבות כדי לייצר טקסט יפה. אנחנו משתמשות במילים כדי להקשיב. לסמלים, לדימויים, למה שעולה בלי שתכננו אותו מראש ולראות מה היד יודעת לפני הראש.

ביום רביעי, 14.10, ניפגש שוב למפגש של כתיבה רוחנית.

אם התרגיל הזה פתח לכן משהו, בואו להמשיך איתי עוד קצת פנימה. פרטים על כתיבה רוחנית כאן:
https://shellymarcus.com/spiritual-writing/

להתראות בעמוד הבא של #מחברת_מסע by @marcushelly

3

0

10 days ago

סיפור חדש בדף,
לינק בסטורי.

#כתיבה_כדרך_חיים
#סיפורים_קצרים by @marcushelly

3

0

13 days ago

מחברת מסע | עמוד 14 - אוקטובר

אוקטובר הולך להיות חודש מטורף אנרגטית. מה מחכה לנו שם?

אחרי החגים חוזרים לשגרה, ובינתיים השמיים ממשיכים לזוז:
הסתיו נכנס, כוכבי לכת מחליפים כיוון, מטאורים חוצים את הלילה,
הירח מתרוקן ומתמלא, ובסוף החודש מחכה לנו אחד הלילות העתיקים והמסתוריים של השנה.

כמה תאריכים ששווה לסמן:

3.10 | ונוס מתחילה נסיגה בעקרב
ונוס של אהבה, יחסים, ערך ותשוקה חוזרת אל העומק.
זמן להסתכל על מה שאנחנו רוצות באמת
ועל מה שקורה מתחת לפני השטח ביחסים שלנו.

4.10 | שבתאי במיטבו בשמי הלילה
הכוכב שמזוהה עם זמן, גבולות ובגרות נמצא בנקודה נהדרת לצפייה.
וגם תזכורת יפה שלכל דבר יש קצב וזמן הבשלה משלו.

8-9.10 | הדרקונידים
מטר מטאורים שמגיע מכיוון קבוצת הכוכבים דרקון.
אש שחוצה חושך, דרקונים מעל הראש וסיבה מצוינת לצאת החוצה ולהרים מבט.

10.10 | ירח חדש במאזניים ויום שער!
ירח של התחלה, איזון ויחסים.
הזדמנות לכוון מחדש את המשקל הפנימי שלנו.

21-22.10 | האוריונידים
והנה הפרט האהוב עליי החודש!
פסי האור שנראה בשמיים הם חלקיקים שהשאיר אחריו כוכב השביט האלי. משהו עבר כאן לפני שנים, המשיך בדרכו ועדיין משאיר אחריו אור...

23-24.10 | נכנסות לעקרב- היוש!
השמש נכנסת לעקרב ולמחרת מרקורי מתחיל שם נסיגה.
יומיים שמזמינים אותנו לרדת קומה, אל הסודות, התשוקות,
המילים שנשארו בפנים וכל מה שמבקש שינוי.

26.10 | ירח מלא
רגע לפני סוף החודש, הירח מתמלא ומאיר את מה שהבשיל בדרך.

31.10 | סאווין
החג הקלטי העתיק שמסמן את הכניסה אל החלק החשוך של השנה.
קציר אחרון, אש, זיכרון האבות והאימהות והסף שבין העולמות.

אני ילדה של אוקטובר.

נולדתי ב־27 בחודש, ותמיד אהבתי את אוקטובר.
את האור שמשתנה, הערבים שמבקשים שרוול,
הריח הראשון של הסתיו
והתחושה שהעולם מתחיל להתכנס פנימה.
(ולא, זה לא סותר את השנאה היוקדת שלי לחורף,
שאפשר לדלג עליו ישר לקיץ)

אוקטובר תמיד מרגיש לי כמו חודש של סף.
בין עונה לעונה, בין מה שהבשיל למה שעוד מתהווה,
בין הדרך שכבר עשינו לזו שמתחילה עכשיו.

אז תרגיל הכתיבה של עמוד 14 הוא: מפת אוקטובר שלי

כתבי בראש הדף:
״באוקטובר הזה אני עוברת דרך...״

ציירי מסלול וסמני עליו ארבע תחנות:
🍁 משהו שאת אוספת מהתקופה שעברה,
🍁 משהו שמשתנה עכשיו,
🍁 משהו שאת רוצה לפגוש לעומק
🍁 משהו שאת לוקחת איתך הלאה.

עברי ביניהן בכתיבה,
תני לכל תחנה מקום, צבע, ריח, גוף וזיכרון,
ותני למילים לצייר את הדרך ביניהן.

בסוף תישאר לך על הדף מפת אוקטובר שלך.

מאחלת לכולנו אוקטובר מלא השראה וחיבור. by @marcushelly

0

0

17 days ago

מחברת מסע | עמוד 13 - חג הפרא

מתי בפעם האחרונה אכלת בידיים, הלכת יחפה,
נכנסת למים עם הבגדים, טיפסת על משהו, נשכבת על האדמה,
צעקת רק כדי לשמוע את הקול שלך חוזר אלייך?

מתי בפעם האחרונה עשית משהו כי הגוף שלך אמר כן!
לפני שהראש הספיק לפתוח ישיבה בנושא?

יש בנו פרא.

היא מריחה גשם לפני שהוא יורד,
היא יודעת מתי להתקרב ומתי להתרחק,
היא רעבה, היא שבעה, היא נמשכת, היא נסוגה.
היא רוצה שמש על העור ואדמה מתחת לכפות הרגליים
ורוח שתבלגן לה את השיער.
היא היתה כאן לפני היומן, לפני המשימות, לפני הנימוסים,
לפני שלמדנו איך 'אישה בגילנו' אמורה להתנהג.

ואז מגיע סוכות.

איזה חג משונה, כשחושבים על זה...
קחי ענפים, קחי אתרוג, צאי מהבית.
שבי בחוץ.
תני לרוח להיכנס לך לצלחת.
הרימי לולב והדס וערבה ואתרוג ונענעי אותם לכל הרוחות
מזרח, מערב, צפון, דרום, למעלה, למטה.
תריחי, תיגעי, תאכלי, תישני תחת עלים,
תסתכלי לשמיים.

אמאלה מה זה החג המכושף הזה?

אחרי כל הסליחה והתשובה של אלול וראש השנה וכיפור,
פתאום הגוף מקבל את רשות הדיבור.
וסוכות אומר: צאי החוצה...

כי אנחנו יצורות של אדמה.
הגוף שלנו מכיר עונות, הוא יודע הבשלה ונשירה,
התכווצות ופריחה, בצורת וגשם.
הוא יודע דברים הרבה לפני שאנחנו מצליחות לתת להם שם.

פרא הוא מה שחי בנו לפני שלימדו אותנו איך צריך לחיות.

ושימו לב שהטבע אינו 'מתנהג יפה'...
הגפן מטפסת לאן שמתחשק לה,
שורשים מרימים מדרכות,
עשבים מבקיעים בטון,
פרי מבשיל, נופל, נרקב, הופך שוב לאדמה.
שום עץ לא עוצר באמצע הסתיו ואומר: רגע, זה מוגזם,
אולי אשאיר כמה עלים כדי שלא יחשבו שאני דרמטית.

הטבע הולך עד הסוף
וגם בנו יש מקום כזה.

מקום שיודע מה הוא רוצה,
שיודע ממה נמאס לו,
שיודע לאן הוא נמשך.
מקום שלא צריך נימוק, אישור או טבלת יתרונות וחסרונות.
מקום חי, עתיק, חכם, עם קצת בוץ מתחת לציפורניים.

וסוכות פותח למקום הזה דלת.

אז השבוע תני לו לצאת.

לכי יחפה, געי בעץ, אכלי פרי מעל הכיור ותני למיץ לנזול.
(בעצם ותרי על הכיור!)
שבי בחוץ אחרי שכולם נכנסו, הריחי עלה, לכי בדרך שאת לא מכירה.
הרימי את הראש לשמיים, עשי דבר קטן אחד שאין לו שום תכלית חוץ מזה שהוא גורם לך להרגיש חיה.

ואז פתחי מחברת, כי אנחנו עושות מזה תרגיל כתיבה (:

תרגיל כתיבה | שחררי את הפרא- נמצא בלינק בסטורי.
כתיבה מהנה! by @marcushelly

9

2

24 days ago