Instagram story viewer> @miritkostika> Posts

Yoga Mirit

@miritkostika

722

followers

2047

following

" יוגה מסע לעצמך באמצעותך"✨🧘‍♀️

POSTS STORIES REELS TAGGED

לפני שנתיים נכנסתי לעולם היוגה.
לא חיפשתי מהפכה. רק רציתי לנשום קצת יותר.
מאז, החיים שלי ממשיכים להשתנות. לאט, בעדינות, בקצב שלהם.
הרגלים שכבר לא משרתים אותי נושרים.
הרגלים חדשים ומיטיבים נכנסים.
לא מתוך מאבק. לא מתוך כוח רצון. לא מתוך תחושת חוסר או ויתור.
אלא מתוך חיבור. מתוך הקשבה. מתוך מערכת יחסים אחרת עם עצמי.
היוגה לימדה אותי שהשינוי העמוק ביותר לא תמיד מגיע ממאמץ. לפעמים הוא מגיע דווקא כשאנחנו עוצרות, נושמות ומסכימות להיות נוכחות.
אם גם את מרגישה שמשהו מבקש להשתנות, אם את מחפשת מרחב לנשימה, לתנועה, לשיתוף ולחיבור —
אני מזמינה אותך באהבה למרחב הנשי שלי ברגבה. 🌿
קבוצות קטנות והרבה מקום פשוט להיות.
שיעור ניסיון ללא עלות. 💛 taken in מושב רגבה... by @miritkostika

36

2

4 months ago

*חוג כאב* 😆

לאחרונה אחותי, שמתמידה ביוגה (חשוב לציין!), התחילה לקרוא לזה “חוג כאב”.
3 דקות לתחילת האימון והופ! כל הכאבים צצים. ירך שמאל, קרסול ימין, שכמה שמאלית…
(ותגידו, מתי בכלל שמתם לב בפעם האחרונה לשכמה שלכם? ואיך בכלל אומרים שכם או שכמה ? תעשו גוגל תופתעו...)

הכאב היה שם גם קודם. פשוט ביוגה אנחנו *שמים לב*.
שמים לב לתחושות בגוף, למחשבות, לרגשות.
שמים לב, גם לכאב.

אנחנו מדמיינים שאנחנו נושמים לתוך הכאב. לפעמים מצליחים להרפות (יש בכולנו את היכולת הזו, באמת!) ולפעמים לא וזה בסדר.
אנחנו לא בורחים מהכאב, לא מנסים לשנות אותו. רק נוכחים איתו.
ואיכשהו, כמו ילד קטן שקיבל סוף סוף תשומת לב גם הוא נרגע.

כאב הוא חלק מהחיים.
ויש שתי דרכים להגיב אליו:
לברוח ממנו ולהיאבק – ולהפוך אותו לסבל,
או לעצור, להקשיב, ולהבין מה הוא מנסה לספר לנו.

ובנימה אופטימית זו…
מי בא להצטרף השנה לחוג כאב? 😉 taken in מושב רגבה... by @miritkostika

82

2

10 months ago

״שתה מים קרים, זה יעבור!״ 🥤

הבעל חזר עצבני מהעבודה- שתה מים קרים, זה יעבור.
לחברה טובה נשבר הלב- שתי מים קרים, זה יעבור.
נגמר החלב לקפה- מים קרים, זה יעבור.
הילד קיבל מכה בברך- הבנתם, מים קרים, ובכל מקרה עד החתונה זה יעבור. 😉

ואכן, הרבה דברים עוברים. החיים ממשיכים, ולפעמים אנחנו גם מצליחות לשחרר.
אבל יש דברים שכאבו לנו באמת. דברים שלא היה לנו מקום להרגיש, שלא ידענו איך להתמודד איתם, או שפשוט לא הייתה לנו ברירה אלא להמשיך הלאה.
והם לא תמיד עוברים רק כי הזמן עבר. לפעמים הם נשארים איתנו, בגוף, בתגובות האוטומטיות, בכיווץ קטן או בחוסר סבלנות. ואז, ביום קצת יותר אפלולי, הם צפים שוב.
כשאני חושבת על יוגה כמו על הרובוט הקטן שמנקה את הבריכה. 🤭
הוא לא מחכה שהמים יהפכו לעכורים. הוא עובד לאט, בעקביות, קצת בכל פעם.
אולי היוגה היא הרובוט של הבריכה הפנימית שלנו, או אפילו הדיאליזה של הנפש. היא עוזרת לנו לנקות את מה שהצטבר מתחת לפני השטח, דרך הנשימה, התנועה וההקשבה לגוף.
כי מה שלא ניקינו לא תמיד נעלם, ולפעמים הוא פשוט ממשיך להצטבר.

אנחנו לא מתרגלות כדי שלא יכאב לנו לעולם, אלא כדי ללמוד לפגוש את מה שעולה, לשחרר את מה שאפשר, ולאפשר למים שבתוכנו להישאר צלולים יותר. ❤️

אז חוץ ממים קרים 😉 מה עוזר לכם לנקות את הנפש? ❤️

#יוגה #השראה #התפתחות_אישית #יוגהישראל
יוגה לנשים, קבוצות קטנות ברגבה , חייגו: 0508674116. by @miritkostika

10

2

3 days ago

43 💫

טעינו. נתקשר אלייך כשתגדלי... 🫡

פורוורד 25 שנים אחורה.

יושבת בלשכת הגיוס, מקריאים שמות לעלות לאוטובוס, ואני חושבת לעצמי שזו טעות. שעוד רגע יגידו לי:
״עזבי, תחזרי הביתה. נתקשר כשתגדלי.״
אבל לא.
עליתי לאוטובוס ההוא.
ולאוטובוס לתואר הראשון.
ולאוטובוס שהוביל לחופה.
ולזה שהוביל לחדר לידה.
ואני?
עודני ילדה... 💁‍♀️
תנו לגדול בשקט, בחייאת.

אתמול מלאו לי 43.
זכיתי בשפע של ברכות, שהונחו כמו פנינים סביב צווארי. התרגשתי, פחדתי, שמחתי, וזרם של דמעות שטף אותי.
והבנתי משהו.
כדי לגדול אני צריכה לרצות בזה.
אני צריכה לאפשר לעצמי לגדול.
להחזיק ולקבל אהבה. לקבל את מתנות העולם.
כי כדי לגדול צריך לעבור את ירחי הלידה, את שלבי הגולם.
צריך להיות מוכנים גם לכאוב.
והיום, כשיש לי עוגנים חזקים, כלים שמאפשרים לי לנשום, להחזיק כאב, להסתכל פנימה ולקבל אהבה אני מרגישה מוגנת מספיק כדי לגדול.

אז אולי סוף סוף אפשר לעדכן את לשכת הגיוס:
אני בת 43.
אפשר לתת לי לעלות. 😉

תודה לכל מברכיי.
תבורכו מפי עליון 💫

יוגה לגוף ולנשמה❤️ by @miritkostika

26

8

11 days ago

by @miritkostika

12

0

16 days ago

שנטי שנטי 💫

פעם חשבתי שאנשים שמתרגלים יוגה הם כאלה של ״שנטי שנטי״ רגועים, שלווים ומנותקים רוב הזמן.
היום אני מבינה שזה פשוט לא נכון. וגם לא ממש מציאותי.

כולנו יוצאים מאיזון.

כולנו מתעצבנים, נלחצים, מתבלבלים, מתכווצים.
השאלה היא לא אם נצא מאיזון,
אלא באיזו תדירות אנחנו יוצאים ממנו, וכמה מהר אנחנו מצליחים לחזור.
ואולי זו אחת המתנות של היוגה
לא להישאר תמיד באיזון,
אלא לזהות כשאיבדנו אותו ולדעת את הדרך חזרה. 🧘🏻‍♀️

שנטי שנטי?
יותר כמו יוצאת מאיזון, חוזרת, יוצאת, חוזרת… 😜
ואתם שמים לב לזה אצלכם?

יוגה לנשים, קבוצות קטנות ברגבה.
🪷 0508674116. by @miritkostika

17

6

18 days ago

שלומית בונה סוכה.🌿

חג סוכות מזמין אותנו לצאת מהבית המוגר והיציב אל מבנה ארעי, פתוח כזה שלא באמת מגן עלינו מכל המתרחש בחוץ.
וזה יכול להיות מפחיד.
וזה דורש אמונה.
אמונה קודם כל בעצמי, במסוגלות שלי לנשום גם כשלא הכול בשליטה, גם כשהדברים לא מושלמים וגם כשהגוף לא תמיד יציב על הקרקע.

אולי זו אחת המתנות של סוכות: להיזכר שהבית האמיתי שלנו הוא לא המקום שאנו גרים בו אלא המקום שאנחנו לומדים לבנות בתוכנו.
יציבות היא לאו דווקא כשהכול סביב יציב אלא כשאנחנו לומדים למצוא מקום לנוח בתוכו גם כשהחיים משתנים.
חג סוכות שמח🌿❤️ by @miritkostika

24

6

22 days ago

I am.
#יוגה #יוגהישראל #השראה by @miritkostika

17

2

a month ago

ושתהיה שנה טובה יותר מקודמתה 🍏🍯

שנה חדשה.
באופן כמעט אוטומטי אנחנו נדרשים לחשבון נפש לבחון את השנה שחלפה ולחשוב מה אפשר לשפר כדי שהשנה הבאה תהיה טובה יותר.
ובכלל, הרשתות מפוצצות במורי התפתחות, כושר ויוגה שמלמדים אותנו איך לזמן מציאות, להחליף מחשבות, לשלוט בתודעה…
וכמובן כדאי שנתאמן יותר, נאכל יותר חלבון, נישן יותר, נהיה בריאים יותר, טובים יותר, שלווים יותר.

מודה, גם אני חטאתי. 😉

אבל אולי דווקא הרצון התמידי ל״יותר״ הוא סוג של אי־קבלה של מה שיש.
בבודהיזם, בתיאוריות פסיכולוגיות ואפילו ביהדות יש תורה שלמה שנקראת קבלה.
כי גם הרצון להיות ״טובים יותר״ יכול להפוך למלכודת.
טובים יותר ממי?
ולפי איזה מדד?
נכון, כדאי לישון יותר.
כדאי להתאמן.
כדאי לאכול טוב.
אבל לא חייבים!
סביר שנעבור גם את גיל המעבר ככה או ככה,
ועוד יותר סביר שתמיד יהיה מישהו שיעשה יותר מאיתנו.
אני כן בוחרת בהרגלים בריאים יותר כבר שנתיים.
אבל היום אני משתדלת לעשות את זה לא מתוך פחד, לא מתוך תחושת חסר ולא מתוך רצון בלתי פוסק להשתפר.
אלא ממקום פשוט יותר:
לבחון. להקשיב. לבדוק מה עושה לי טוב.
יוגה מחזירה אותי לרגע הנוכחי.
לרגש.
לתחושה שיש עכשיו.
לזמן מציאות זה מדהים.
לחיות את המציאות מדהים עוד יותר.
זו רק אני.
זו הדרך שמתאימה לי.
ואולי גם לכן, ואולי ממש לא.

אז השנה אני מאחלת לכל חבריי ולכל מכריי:
אל תבחרו יוגה.
אל תבחרו כושר.
אל תבחרו דיאטת חלבון.
גם לא בריאות, by @miritkostika

40

6

a month ago

אז ציירי לך שפם! 🥸
פוסט שרק נשים יבינו…

המתבגרת מגיעה אליי עם רצועות שעווה לעשות גבות/שפם.
אז אני מנפחת את בית החזה, מדביקה את הרצועה בשמחה ותולשת במהרה, בלי למצמץ. 😉
היא: אייייי! וזזה בלי הפסקה.
אני: "תפסיקי לזוז."
היא: "אבל זה כואב!"
אני: "תנשמי. תעמדי. אל תזוזי."
היא: "איך אפשר לא לזוז כשכואב?!"
אני: "שאלה שכל החיים אנחנו מנסות לענות עליה…" 😉

וזהו חברות, המסר ברור.
לעשות יוגה לפעמים יכול להרגיש כמו לעשות גבות או שפם. 🤭
יכול לכאוב.
יכול להיות לא נעים.
והאינסטינקט הוא לברוח, להתכווץ, לזוז.
אבל אנחנו נשארות.
נושמות.
מקשיבות.
לא כדי לסבול אלא כדי לפגוש את מה שקורה בתוכנו בלי לברוח ממנו.
ואולי בדרך אנחנו גם מסירות כמה "שערות" שהתיישבו לנו על הנפש. 😉
כי החיים לימדו אותנו לשאת כאב,
אבל לא תמיד לימדו אותנו לנשום לתוכו.
ואם את מרגישה שהגיע הזמן לקצת ניקוי פנימי,
אולי זו בדיוק העת להתחיל. 🧘‍♀️

יוגה לנשים קבוצות קטנות ברגבה,
לשיעור ניסיון חייגי 050-8674116.
מירית.
#יוגה #התפתחות_אישית #השראה by @miritkostika

17

0

a month ago

המחשבות שלך מטריפות אותך ? הרגשות מנהלים אותך? אולי הגיע הזמן לעצור ולהכיר את מי שנמצא מאחוריהם.

יוגה לנשים ברגבה, קבוצות קטנות.
לשיעור ניסיון חייגו 050-8674116🫶
#יוגה #התפתחות_אישית by @miritkostika

11

0

2 months ago

אני לא אהוד בנאי, אני לא גידי גוב אבל אני שר מהלב.
מ-ה-ל-ב!!!! 🙌

במהלך היוגה אני מבקשת מהבנות, בתוך האסאנה (התנוחה), לשים לב:

מה אפשר להרפות?
מה נעים?
ומה בכלל לא צריך לאמץ?

השבוע אחת מהן שמה לב שהיא מקופלת בתנוחה כמו בייגלה, ופתאום מכריזה בשמחה:

״נעים לי באוזניים!״ 😂

וצחקנו, אבל האמת?
היא בדיוק קלטה את העניין.

כי אנחנו כל כך מורגלות לשים לב למה שכואב.

למה שמציק.
למה שלא מסתדר.
למה שצריך לתקן.

אם כואב לי הגב אני מיד שם.
אם משהו לא נוח אני מיד שם.
אם משהו בחיים לא עובד לשם הולכת תשומת הלב.

אבל מה עם כל מה שלא כואב?

מה עם המקום בגוף שמרגיש טוב?
הנשימה שזורמת?
הכתפיים שהתרככו?
הרגליים שמחזיקות אותנו?
הדבר הקטן שכן נעים?

גם לשם אפשר להפנות תשומת לב.

אולי זו אחת המתנות הגדולות של היוגה:
לא רק ללמוד להקשיב לגוף כשהוא צועק
אלא להתחיל לשים לב גם כשהוא לוחש.

לשים לב למה שטוב.
למה שנעים.
למה שעובד.

כי כשאנחנו מתרגלות לחפש רק את מה שכואב,
אנחנו עלולות לפספס כמה דברים טובים כבר נמצאים שם. 🫶

יוגה לנשים ברגבה, קבוצות קטנות. by @miritkostika

15

2

2 months ago