Instagram story viewer> @noaelbar> Posts

מלמדת יוגה בגישת טיפול הוליסטית | נעה אלבר פינקלשטיין

@noaelbar

331

posts

13.9K

followers

1501

following

אמא לגור . כותבת ספר .מורה ליוגה. משתפת מהמסע שלי בהומור ורגש
הקמתי מרכז חדש ליוגה ונשימה @pnimayogastudio מוזמנים להציץ פנימה ❤️

POSTS STORIES REELS TAGGED

Download All

מזל טוב כתבתי עליך שיר @tomeriko79 Happy valentine ❤️ by @noaelbar

54

12

5 months ago

⁨ ⁨ (מ)ספרים. תודה למי שהכי כיף שהיא מלווה אותי ‪‪@noaintuitive‬‬ 🙏⁩⁩ ולמי שלימד אותי לספור : @may_mey @roeeweiss by @noaelbar

36

26

7 months ago

הסתגלות . by @noaelbar

64

43

a year ago

intermediate series round 2 🫀 by @noaelbar

48

10

14 days ago

אני לא יכולה להכריח את עצמי לכתוב. כמו שאני לא יכולה להכריח את עצמי לתרגל.אבל בחיי שאני יודעת שאחרי זה יהיה לי טוב . אחת הבעיות בדברים האלה זה שיש תמיד מי ששולט . שלא תמיד רוצה בטובתנו. קול שהוא לא תמיד שלי. קול שמנוגד לרצון הפנימי של מה שבאמת הייתי רוצה לעשות.לפני שבוע עלה הקול הזה אחרי הרבה זמן שכבר לא, הקשבתי לו.זה היה כשהייתי באמצע תרגול אישי. הרגשתי שאני לא יכולה יותר. שאני עייפה. שאני עובדת קשה מדי. שלא יקרה כלום אם לא אסיים את התרגול.אז הקשבתי. וחזרתי הביתה ואני יכולה להישבע שזה היה אחד הימים הכי גרועים שהיו לי בחיים.לא כי הפסקתי לתרגל. פשוט כי הקשבתי לקול שהוא לא אני.לקול שמפחד להתקדם הלאה. שחושב שזו הייתה טעות גמורה לעבור לסדרה השניה ולמה לא נשארתי לתרגל את מה שאני כבר יודעת. יום למחרת הקול הזה המשיך לדבר בי. האמת שפחות האמנתי לו. חיכיתי שהוא יילך.למחרת אחרי יומיים נפגשתי לתרגל עם המורה שלי ושיתפתי אותו כמו תמיד במה שקרה. הוא שאל אותי. ״למה הקשבת? ״״למה להקשיב למשהו שאת יודעת שהוא לא האמת? ״וזה נכון. הרי אין שום סיבה בעולם או הצדקה שאמורה למנוע ממני. להמשיך ולהתפתח, ״אז למה בכל זאת? תשאלי את עצמך ״והאמת היא שהרבה פעמים בחיים שליהרגשתי שהם מתקדמים לי מהר מדיכשקפצתי 2 כיתות לא היה קול שחשב שזה לא טוב עבורי. אבל עכשיו יש.אולי אני לא רוצה שוב.״יש קולות. ברגע שתחצי דרכם הם ייעלמו.״הסדרה השניה באשטנגה יוגהעובדת על נקיון אנרגטי. פותחת בצורה עמוקה דרך הקשתות את הלב.ואולי הדבר המאתגר ביותר-מפגישה בצורה ישירה עם הילד הפנימי. מאז תרגלתי כל יום. והרגשתי שאני מתחילה לתקן. אני לא חוזרת אחורה פיזית אבל אני חוזרת אחורה למקומות שהקשבתי. שריציתי . שלא עשיתי את מה שבאמת רציתי לעשות. להיות בן אדם שרוצה להיות מודע יותר זה לא אדם שחף מטעויות. או אדם שחושב שלא טעה אף פעם. זה פשוט בן אדם שמזהה איפה הוא טעה. ולא חוזר על זה שוב. אין אדם שלא עושה טעות. אין אמא מושלמת , אין מורה ליוגה שנותן לכל תלמיד את התמיכות המדויקות במגע. יש פעמים בחיים שאני מרגישה יותר מהכל מוכנה ושלמהובדרך מגלה שאני לא מושלמת.אז מה🤍 by @noaelbar

131

39

20 days ago

Nāḍī Śodhana • Intermediate series by @noaelbar

78

25

a month ago

היום הכי ארוך בשנה.הוא גם יום היוגה. ונהוג לתרגל בו 108 ברכות לשמש.לפני עשרים ואחד יום התחלתי להרגיש לא טוב.הרגשתי שאני בתקופה לחוצה. עמוסה.וחיפשתי נחמה.בתור מישהי שמתרגלת כל יום, אי אפשר באמת להימלט מהקושי.פוגשים אותו דבר ראשון על המזרן.בקושי להיכנס לפיתולים.במרפקים שלא רוצים להתכופף.בכבדות הבלתי נסבלת לפני קפיצה לעמידת ידיים.אתמול סיפרתי לקוסמטיקאית שלי, בדיעבד, איך הרגשתי. היא אמרה שראתה אותי לפני שבועיים בדרך לים, ושלא היה לה מושג. נראיתי לה רגיל. אני מבינה אותה.זה אחד הדברים המתעתעים ביוגה.התרגול מבחוץ לא בהכרח מספר מה קורה בפנים.לא תמיד אפשר לדעת מה מתרחש בתוך הגוף,בתוך הלב, בתוך התודעה.אחד השינויים הגדולים שעשיתי דרך היוגה הוא שהפסקתי להסתתר כשקשה.להפך.הקפדתי להמשיך להיות נוכחת.ולכן אולי זה נשמע מוזר שאני מספרת על קושי.הרי לא הפסקתי לרגע להיות אמא.ללמד.ללמוד.לטפל.לנהל עסק.לעשות את כל המוטל עליי.ולפעמים אפילו הרגשתי שאני עושה יותר.אני מכירה את הקושי הזה מהתקופה שאחרי הלידה.אז לא הצלחתי להיות נוכחת כי לא הסכמתי להראות שקשה לי.אבל דווקא בזכות זה למדתי שקושי תמיד בא לבשר לי משהו.והיום, יום אחרי היום הכי ארוך בשנה,אני חושבת שאני מבינה מה הייתה הבשורה.הראשונה: שגם לתקופות הארוכות ביותר יש סוף.אין דבר שלא חולף.השנייה: שגם כשהאור נמשך עוד ועוד,בסוף הוא מתחיל להתקצר.גם אם זה קורה לאט ובכל יום יורדת רק דקה אחת.והשלישית, ואולי החשובה מכולן:היוגה היא אחד הכלים המטורפים ביותר להתמודדות עם קושי. לא כי היא מציעה פתרון. אלא כי היא אומרת את האמת שכולם מפחדים להגיד.אין דרך לברוח מקושי.אולי עכשיו אני מבינה למה יום היוגה מצוין ביום הארוך ביותר בשנה.ולמה דווקא ביום הזה מתרגלים את אחד התרגולים הפיזיים המאתגרים ביותר ומברכים, לכל הרוחות, 108 פעמים את השמש.לא כי אנחנו צריכים להוכיח משהו.כשהמורה שלי הסביר לי בפעם הראשונה איך מבצעים את התרגול הזה באופן מסורתי, שמעתי את הדבר הכי קשה בעולם.אבל המשפט מיד אחרי שהוא אמר היה:“אני חושב שאת תצלחי את זה.”והיום אני חושבת שאם אצטרך לבחור דבר אחד לדעת בחיים האלו אז את הידיעה שגם אם אפגוש קושי .שגם אם יהיה לי לא קל.יש לי את הכלים והיכולת לעבור דרכו.כשנפגוש קושי נזכיר לעצמנו שאנחנו מסוגלים.מסוגלים להמשיך.מסוגלים להתמודד עם הרבה יותר ממה שנדמה לנו.מסוגלים לקושי! וזוכרים להגיד תודה גם ביום הכי ארוך בשנה. by @noaelbar

102

46

a month ago

⁨ ⁨ ⁨ אותו תרגול, כל אחת בדרך שלה🧘‍♀️⁩⁩⁩ by @noaelbar

78

22

a month ago

⁨ ⁨ חופשה של 22 שעות.שעתיים וחצי נסיעה מהבית. עוד מעט שנתיים שלא נעדרתי לכל כך הרבה זמן.אבל הפעם זה מרגיש אחרת. אני אומרת לעצמי.היום התחיל אחרי שלושה תרגולים. חזרתי מיוזעת מהסטודיו.תומר כבר חיכה לי וציווה עליי להתחיל להתארגן.הלכתי לאיבוד.להתבלבל.אני כבר מכירה את הרגעים האלה וכל מה שאני צריכה זה שרגע יניחו לי לסדר את המחשבות שלי בשקט.ואת הארון. ארזתי על אוטומט 2 שמלות שחברה הביאה לי וידעתי שיש לי עזרה טלפונית של לא פחות ולא יותר מחברה סטייליסטית. היא מצילה אותי כל פעם מחדש.אחרי שדחפתי בגדים ונעלי עקב לתוך שקית.משהו בי בתת מודע סירב לקחת כלי רחצה. 2 עצירות בדרך .מוסיקה מגוונת. הגענו. מביטה שוב במראה האחורית. רק שנינו. השארנו לעצמנו דקות ספורות להתארגן .אחרי ששתיתי מנת אספרסו ושכבתי לרגע לעצום עיניים על הספה. עשיתי את זה- אני לא מאמינה. הרגשתי בהיי מטורף. ראיתי אנשים פיזרתי חיוכים. ואחרי 2 כוסות יין לבן וצייסר מרטיני כבר היה אפשר למצוא אותי שיכורה ברחבה .הופתעתי לגלות מרחוק-שגור כבר נרדם .לא האמנתי. אבל גם ידעתי. הגיע הזמן .ימים שלמים של הרגל. שהוא מחכה רק לי. הוכיחו לי שהוא מסוגל אחרת. מי שמכיר אותי יודע שאני מחפשת תובנות. ושאני מנסה לפרוץ שוב ושוב עוד את גבולות עצמי. זה משהו שקרה לי מאז התרגול ועוד יותר עם הגילוי המדהים כשנהפכים להורים. כל החוקים והכללים משתנים. תוך כדי נדידה למחשבות על העתיד, ידעתי שעשיתי חכם שלקחתי למחרת יום חופש.ביקשתי מתומר לסמס בקבוצה של הגן שגור לא יגיע היום. אני עושה לו יום כיף. לא כדי לרצות או לא כדי לפצות. אלא רק כדי להזכיר לעצמי שמותר לי להיות גם הנצמדת וגם המשחררת.מעברים קדימה. זה קשה. זה מצריך מאיתנו הרבה כוח ואחיזה טובה. רק כשאנחנו אוחזים חזק בקרקע אנחנו יכולים ללמוד להתנתק.ולעוף קדימה.בתרגול ובחיים. יש תקופות הכל משתנה במהירות.עכשיו אני צריכה למצוא סידור לכל דקה. וכשיהיה גדול אחליט אם לרשום אותו לצהרון או שאחכה לו בבית כבר ב13:00.זה מצחיק אבל זה באמת עוד מעט. ועד אז יש לי זמן ללמוד על עצמי. ועל טבעי האמיתי. ואם אני רגשנית זה כי אני בתהליכי סיום של פרויקט גדול של כתיבה. כששלחתי את הספר שלי למעצב הגרפי לקריאה הוא סיכם יפה ואמר: ״ממה שאני הבנתי זה שירים שהם כמו מכתבים שנכתבו לנשים אחרות״ ואני חייכתי והוספתי: נכון, בהתחלה הן נכתבו בגוף שני אבל אחרי שקראתי אותם שוב ושוב - הבנתי שהם נועדו עבורי . ❤️⁩⁩ by @noaelbar

79

42

2 months ago

פסח . חג של נקיון חיצוני ופנימי. ואנחנו נסענו לנקות את הראש באיזה אי חלומי . מסתבר שחופשה עם ילד זו חופשה פחות נקיה- יש יותר לכלוך ובלגן. אך יש יותר מה ללמוד על סדר פנימי ואיך ניתן להפוך אותו למאורגן. החופש הוא החופש גם להשתנות החופש להודות בדברים שלפעמים לא רוצים לראות- אז מכיוון שאני משתפת אותכם באמיתות הנה עשרת המכות- (ברוח החג) ראיתי איך אני משתנהראיתי איך אני לא מרכז התמונה ראיתי איך השמלה נשארת ישרה על הקולב לא אלבש אותה. לא עכשיו. ראיתי איך החצאית מתלכלכת מהאוכל של ילדי.איך החשק לאיפור הולך ופוחת. הוא כבר לא אני.והעגיל באוזן נפל כי נמשך על ידיו.לא אענוד אותו בינתיים. לא עכשיו.ראיתי איך אני עוברת בין חישוב ארוחות וזמנים של שינה.כשפעם הייתי רגילה בעיקר לדלג עליהן או לשתות על קיבה ריקה.ראיתי איך המח שלי- מחושב . אז לא אשתה את הקוקטייל ,. לא עכשיו. ועם כל זאת ראיתי רגעים שלא הייתי מציירת בדמיוני- רגעים של אושר. ריקודים. שמחה כזאת בלב- משהו על זמני. ראיתי את הנשמות שלנו- סוף סוף ביחד.בלי המירוץ שבחוץ.קיבלתי הזמנה לחיים שאנחנו חווים כל הזמן. בלי שום עיסוק או תירוץ.לפעמים כל מה שנדמה לנו זה שצריך לעצור. אבל האמת היא שצריך להמשיך.הרקע התחלף בצבעים יפים- חול לבן ומים טורקיז אבל יש לנו את עצמנו וזה הדבר היחיד שצריך.עצרנו- על מנת להתבונן.בחרנו להישאר עם מה שיש. במקום עם מה שאין. וכן- לנפוש כמשפחה זו הזמנה- לקחת את השקט ואת הכוונה לבחור בצורה מודעת להיות בשמחה נכון- יש את אותם האתגרים שחווים ביום יוםאבל אפשר לבחור לא להיות בהם. לא עכשיו. כלומר, לא היום.יש לנו את היכולת לקחת . להאריך את הסיבולת.בכל נשימה ונשיפה חופש זה לא דרך חיים זה פשוט תנופה . by @noaelbar

225

83

a year ago

אני רוצה להיות איתך בכל מקום 🪐✨ by @noaelbar

76

26

8 months ago

ביזנס או פלז׳ר.אחד מהדברים שקורים ברשת הוא ללמוד להפריד בין הביזנס לפלז׳ר. או במילים אחרות לשדר עסקים כרגיל.בסוף גם אם אני לא רוצה להכיר בזה. השיתופים פה הם ביזנס- האדם שאני ביוגה שמגיעים לתרגל איתו. הוא אותו האדם שאני בחיים. טסתי לחופשה הזו במטרה לחופשה משפחתית שמלווה בחתונה. ושמתי עוד מטרות של להמשיך לתרגל. להמשיך לאכול בריא. מצאתי מורה בינלאומי לאשטנגה וכבר ראיתי איך אני מגיעה אליו לשעתיים אינטנסיביות כל בוקר וחוזרת סחוטה, ראיתי את עצמי כותבת.ממשיכה את הספר עוברת על ההערות של העורכת שלי, מכינה חומרים חדשים למרות שאין לי צורך בהם. מתמלאת בהשראה.ואז נפגשתי עם החיים. לא מצאתי בכל אלו את הפלז׳ר שלי. הגעתי- ולא היה לי בכלל חשק לתרגל. הייתי עייפה וכבדה אחרי מסע של 24 שעות ואכילת גאנק במטוסים. הבאתי איתי ספר לחופשה ולא הספקתי לקרוא בו עמוד אחד. לא הגעתי לתרגל במקום שתכננתי. יתרה מכך אפילו לא בדקתי איך מגיעים אליו. במקום זה הגעתי לשיעור ממש גרוע- שגרם לי להתעשת ולהתחיל לתרגל לבד.ואז למצוא מורה מהממת לתרגל אצלה וכשהיינו צריכים לעבור שוב לתרגל לבד. הבן שלי היה חולה באמצע החופשה. והתאשפזנו בבית חולים. והתהפכה לי הבטן מהסיבות הלא נכונות. והפינה קולדה שכל כך חיכיתי לשתות הבהירה לי כבר ביום הראשון שאין לי צורך בה יותר. אלכוהול מרסק אותי. מה כן למדתי שלא תכננתי ללמוד? שהשריר הקשה ביותר לשחרר הוא שריר הציפייה. אבל אולי עכשיו הגיע הזמן. לשחרר מעצמי. מהיקום. ולהתמסר לרגע אחד. לשהות באי ובחוסר נוחות. גם מי שמתרגל המון זמן וחושב שלא יפגוש את הרגעים האלו יותר- הם מגיעים ובגדול. וככל שמתרגלים יותר- הם גם מאתגרים יותר. להמשיך לנשום כשאני לחוצה. ולסמוך על עצמי - בדיוק כמו עכשיו. זה לא הפוסט סוחט הדמעות שחשבתי שאשתף. אבל זה כן החיים. נקודת השיא הייתה הדרמה והיא חלפה. כמו בסרט טוב- הסצנה של הבכי מגיעה באמצע ואז בסוף יש שיר מרגש. הכל חולף. ואם יש סביבך את האנשים הנכונים- אולי זה הופך לקומדיה רומנטית. המזרח כמו שזכרתי אותו הוא תמיד יפה ומפגיש עם התום. והיתה סגירת מעגל - מהפעם האחרונה שהייתי שם. והחטוף האחרון שב לישראל- אז כן היה מרגש עד דמעות. ואולי זו לא שאלה של ביזנס או פלז׳ר. הוכחתי לעצמי שיש דבר אחד שחייב להמשיך כרגיל. זה המיינד היציב והתרגול. ואחרי טיסה קשוחה בהלוך. גור ואני חזרנו בביזנס- וזה היה ממש פלז׳ר. שיר מרגש- הסוף. ❤️ by @noaelbar

118

49

6 months ago