Instagram story viewer> @noamaiman> Posts

Noa F Maiman

@noamaiman

3.8K

followers

2053

following

Filmmaker, explorer and a mother
Mazal Tov director and script writer
Creator of Toolkit For Rape Recovery and Lemonade

POSTS STORIES REELS TAGGED

אחרי ההתחלה הנפלאה של מזל טוב (17,078 צופים עד כה!) אזלו לי הכוחות.
הייתי כל כך משוקעת כל כולי שלא נשארו לי רזרבות. משך שבוע ניסיתי לגייס כוחות להתחיל מחדש או להמשיך בקידום, להפיץ, לעורר שאלה - לאפשר מחשבה.

ובמקביל - הגדה עולה בלהבות. פשיטות מתנחלים על כפרים ערבים במסווה של ״טיול״, אלימות, מוות ועוד מחיר דמים.

לא ידעתי מאיפה אגרד את הכוח, אבל אז ראיתי את הדברים הנפלאים שמרלין וניג כתבה על ״מזל טוב״ בפורטפוליו.

זאת קלישאה ידועה שכשיולדים יצירה היא מקבלת, חיים משלה ומשמעויות נוספות, לפעמים גם כאלה שהיוצרת עצמה לא בהכרח ראתה, דמיינה או הצליחה לנסח בכזאת בהירות.

מרלין כתבה על מזל טוב כל כך יפה, עם כל כך הרבה חוכמה ודיוק וזיהתה שכבות וניואנסים שאני לא הייתי יכולה לנסח בעצמי..
אז תקראו מה מרלין כתבה, לינק למטה.

ואם עוד לא ראיתם את 13 הדקות המצחיקות עצובות האלה קחו לכן רגע, רצוי עם רמקולים נורמלים ומסך גדול, וכתבו לי אחר כך איך היה. גם לסרט לינק בביו או כאן.

תודה #פורטפוליו, תודה @מרלין וניג, התרגשתי ממש.

לינק לכתבה בפורטפוליו:
https://www.prtfl.co.il/archives/256984

לינק לסרט - ״מזל טוב״
https://youtu.be/VTpidbfNomY?si=7IuccPPwP6Ka_kZb

@prtfl.co.il by @noamaiman

10

2

3 months ago

by @noamaiman

8

3

3 months ago

by @noamaiman

15

1

3 months ago

אני מעלה תמונה שלי, כי אני לא יכולה לעלות תמונה של ש׳.
אבל אני יכולה להגיד לכם שאני פגשתי אותה.
בצילומי זום.
ונשארתי מלאת השתאות וחסרת מילים.

ש׳ היא מהנשים הראשונות בישראל שדיברו על הפגיעות הטקסיות שהן עברו.
פגיעות שפוגעות לה בלב ובגוף כל יום מחדש.
אבל ש׳ לא מוכנה לוותר. היא רוצה לשקם את החיים שלה.
היא יודעת שמגיעה לה לחיות חיים מלאים. היא מודעת שהיא לא יכולה לעשות את זה בלי העזרה שלנו.

ממש עוד רגע מסתיים הקמפיין וש׳ כל כך קרובה ללגייס את התמיכה שהיא זקוקה לה. בוא נעזור לה. רק עוד כמה שעות.
לינק לתמיכה בתגובה הראשונה, ואם אתם רוצים לשמוע את ש׳ מספרת את העדות שלה במילותיה שלה, מוזמנים גם לפודקסט שבתגובה השניה

עוזרים לש' לחזור לחיים
Noa Maiman by @noamaiman

39

3

2 months ago

הפעם מפגש כללי יותר על איפה היינו לפני שנה, איפה אנחנו עכשיו ואיפה אנחנו חולמות את עצמנו בעוד שנה.

כאן יכולות לצפות בתקציר המפגש: https://youtu.be/PJF_IdXyjkg?si=P9eKdvlhuHWN1nTv

ולפרטים והרשמה על לימונדה, מוזמנת לכאן: www.noamaiman.com/lemonade

*לימונדה היא שבט דיגיטלי לנשים שחיות עם טראומה מפגיעה מינית או אונס by @noamaiman

12

1

2 months ago

אתמול בגליק ותמר, ראיון הכי כיפי שאפשר לדמיין.

על ״מזל טוב״ שזמין לצפייה חינם לזמן מוגבל,

על לימונדה, שבט דיגיטלי לנשים שמתמודדות עם טראומה מפגיעה מינית או אונס

ועל חמש ומשהו שנים של חיים על הים.

לינקים לצפייה במזל טוב ולפרטים והרשמה ללימונדה בתגובה by @noamaiman

13

3

2 months ago

ולמי שלא מנוי הנה הכתבה המלאה - שבעה לילות -

על ׳מזל טוב׳, על ׳לימונדה׳, על החיים על הים והגעגוע לאבא.

תודה @anat_lev_adler על ההחזקה והשמירה על הלב הפתוח. כמה כיף ויוצא דופן להרגיש בטחון בראיון לעיתון.

עוד לא ראיתם את ״מזל טוב״ ובא לכם סאטירה קצרה ומעוררת מחשבה?
צפייה חופשית לזמן מוגבל כאן: www.noamaiman.com/mazaltov
רוצות לשמוע עוד או להצטרף ללימונדה? או להבין עוד על התמודדויות של נפגעות פגיעה מינית? www.noamaiman.com/traumarecovery by @noamaiman

36

3

3 months ago

חמש שנים אחרי שעברה לגור בסירה עם בעלה והילדים, נועה מימן לא מתכוונת לחזור למגורי קבע ביבשה. אבל גם באמצע האוקיינוס היא עדיין מנסה לרפא את טראומת התקיפה המינית והאונס שעברה, להתמודד עם מות אביה המיליארדר, יוסי מימן ז"ל וגם להסביר למה אין שום סיבה לפחד מהסרט החדש שלה, "מזל טוב", על זוג יהודי שמגלה שנולד לו תינוק ערבי

לינק לכתבה המלאה - בסטורי

קרדיט: ענת לב-אדלר | צילום: אביטל פיצ'י פלג, אוראל כהן, באדיבות נועה מימן | @anat_lev_adler | @noamaiman by @noamaiman

894

15

3 months ago

מחזקים את ש׳

כששושנה סטרוק התחילה לדבר על ההתעללות שעברה כמו רבים הרגשתי נקרעת בין רצון לחזק אותה ולתמוך בה, לבין רצון להעמיד פנים שמה ששמעתי הרגע, לא קרה מעולם ולהמשיך הלאה בענייני.
חשבתי להזמין אותה להשתתף בחינם בלימונדה (*שבט דיגיטלי לנשים שמתמודדות עם טראומה מפגיעה מינית או אונס) ומיד נבהלתי שלא ידעתי אז אם אדע להחזיק את זה. אם אוכל למצוא את הדרך לחזק ולתמוך גם בה.
לא הזמנתי אותה. עשיתי לייק, שיתפתי אבל המשכתי בחיי.
ואז היא מצאה את מותה.
ואני הרגשתי כל כך מעפנה שלא הושטתי יד. ואז החלטתי להתחיל להתנדב ולתמוך בנפגעות תקיפה מינית טקסית. באותה קבוצה קטנה של שורדות שהן חזקות יותר מהחיים עצמם, ושמתמודדות עם מציאות שכמעט ואין מי שמוכן להישיר אליה מבט.
ככה פגשתי את ש׳.
ש׳ מתמודדת עם הפגיעה שעברה בכל יום. היא עדין לא יכולה להחשף אבל היא חולמת על היום שבו היא תפסיק להסתתר. והיא פועלת להביא את היום הזה, והיא צריכה את עזרתנו.
אני מצרפת תמונה של דגים, כי לעומת דגים שהשתיקה היא פיצ׳ר, אצל ש׳ השתיקה היא שלב שהיא רוצה לצאת ממנו.
בתגובות, שלושה סרטונים שהיה לי הכבוד ליצור עבורה ואיתה, שמספרים, ממש על קצה קצה המזלג עם מה האישה הגיבורה הזאת מתמודדת.
כל תרומה, כל מילה, כל שיתוף מחזקים את ש׳ בדרכה. by @noamaiman

28

1

3 months ago

כששושנה סטרוק התחילה לדבר על ההתעללות שעברה כמו רבים הרגשתי נקרעת בין רצון לחזק אותה ולתמוך בה, לבין רצון להעמיד פנים שמה ששמעתי הרגע, לא קרה מעולם ולהמשיך הלאה בענייני.
חשבתי להזמין אותה להשתתף בחינם בלימונדה (*שבט דיגיטלי לנשים שמתמודדות עם טראומה מפגיעה מינית או אונס) ומיד נבהלתי שלא ידעתי אז אם אדע להחזיק את זה. אם אוכל למצוא את הדרך לחזק ולתמוך גם בה.
לא הזמנתי אותה. עשיתי לייק, שיתפתי אבל המשכתי בחיי.
ואז היא מצאה את מותה.
ואני הרגשתי כל כך מעפנה שלא הושטתי יד. ואז החלטתי להתחיל להתנדב ולתמוך בנפגעות תקיפה מינית טקסית. באותה קבוצה קטנה של שורדות שהן חזקות יותר מהחיים עצמם, ושמתמודדות עם מציאות שכמעט ואין מי שמוכן להישיר אליה מבט.
ככה פגשתי את ש׳.
ש׳ מתמודדת עם הפגיעה שעברה בכל יום. היא עדין לא יכולה להחשף אבל היא חולמת על היום שבו היא תפסיק להסתתר. והיא פועלת להביא את היום הזה, והיא צריכה את עזרתנו.
אני מצרפת תמונה של דגים, כי לעומת דגים שהשתיקה היא פיצ׳ר, אצל ש׳ השתיקה היא שלב שהיא רוצה לצאת ממנו.
בתגובות, שלושה סרטונים שהיה לי הכבוד ליצור עבורה ואיתה, שמספרים, ממש על קצה קצה המזלג עם מה האישה הגיבורה הזאת מתמודדת.
כל תרומה, כל מילה, כל שיתוף מחזקים את ש׳ בדרכה.
כאן יכולים לראות את הסרטונים
https://www.facebook.com/reel/959732427104564
https://www.facebook.com/reel/1374906697827336
https://www.facebook.com/reel/986085047602371 by @noamaiman

8

1

3 months ago

בגיל 16, כמעט לפני שלושים שנה, צללתי באילת צלילת ניסיון עם מדריך. הצלילה הייתה נוראית.
סיימתי אותה עם סדק בעור התוף, נשיכה מדג (את צלקת הפה החמוד של הדג דווקא חיבבתי) וחוסר רצון מובהק לרדת שוב אי פעם מתחת לגובה פני הים.

ובזמן האחרון קול פנימי, (כמו גם קול חיצוני מאוד מובהק, ספק מציק, של שני שייטים ישראלים שבמקרה חולקים את אותו שם בדיוק), קורא לי להתמודד עם הפחד הזה.

בנוסף התחלתי לשים לב שאחד הילדים שלי מראה סימנים של פיתוח חרדות, ונותן להן למנוע ממנו לעשות כל מיני דברים. ראיתי אותו והבנתי שהתיקון חייב להתחיל אצלי.

עדין התעלמתי מהקריאה, אבל כשחברה שהיא במקרה גם פסיכולוגית מומחית טראומה, גם מטפלת סומטית וגם מדריכת צלילה שאלה את קבוצת האמהות שלנו במעגן מי רוצה לצלול חשבתי שזאת הזדמנות מהסוג שצריך לקחת.

ויחד איתה ועם עוד חברה נפלאה עשינו סשן צלילה וירדנו לעומק עשרה מטרים. חוץ מהקסם האינסופי של המעמקים, התמלאתי תחושת מסוגלות וכוח. ובדיוק באותם ימים, אותו ילדון מדובר, החל גם הוא מתגבר ומתמודד עם דברים מפחידים.

השבועות האחרונים, מאז הוצאת ״מזל טוב״ לאור היו בסימן של התגברות על פחדים.

התחלתי לשנרקל למרחקים יותר ארוכים. אתמול פגשתי צב כשהעזתי לשחות קצת יותר רחוק מהרגיל שלי.

התחלתי לשים לב לתופעה מעניינת - גם הדגים מסתובבים קבוצות קבוצות - לפי סוגים.
משפחת דגים שחורים עם נקודות זהובות מתגודדת בחלק אחד של הריף, מ� by @noamaiman

6

1

3 months ago

אתמול נסענו לטייל באי שבו אנחנו נמצאים ובדרך חזרה מהשרותים עם הקטן שלי נכנסנו רגע לחנות המזכרות של שמורת הטבע.
המוכר היה נחמד מאוד ומהמבטא שלו זיהיתי שהוא שכן קרוב מאוד. הוא נשמע לי מצרי.
בני התפעל מצב קטן מגולף בעץ והמוכר הנחמד מיד הציע לתתן לו הנחה. מצאנו עוד צב קטן עבור האח שנשאר ברכב עם האבא והלכנו לשלם.
המוכר שאל את בני אם הוא מדבר ספרדית והבן שלי ענה ״אנגלית ועברית״. איך שאמר עברית הוא תפס את עצמו, רק בן שש וכבר יודע שעם עברית צריך עכשיו להזהר, וניסה לטשטש.
המוכר כנראה זיהה משהו או שפשוט לא שמע את המילה שבני ניסה לבלוע חזרה והקטן חזר ואמר, הפעם מהוסס יותר, ״אנגלית, עברית וקצת ספרדית״ מיד פתח המוכר בסדרת ברכות בעברית ״שלום, מה נשמע? מה שלומך?״ ואני חייכתי ואמרתי שהוא נשמע לי קרוב ושאלתי אם הוא מקהיר - הוא הנהן בשמחה ותיקן שהוא מאסואן.
התחלנו לדבר. הוא סיפר על קיצוניות במצרים ואני סיפרתי על ההקצנה בישראל.
הוא אמר שעכשיו כשהוא מגיע לבקר רוצים לדעת אם הוא שיעי או מוסלמי, ושהוא לא אוהב את האחים המוסלמים, ואני אמרתי שגם בישראל מעולם לא היה פילוג גדול כל כך וכמה שאני לא אוהבת את נוער הגבעות ואת שרי הממשלה מטעמם.
הוא המשיך וסיפר איך אבא שלו היה כהה עור, מצרי שחור ואמא שלו הייתה בהירה יותר ועם עיניים כחולות. ואז סיפר איך כשההורים היו רבים הוא האבא היה אומר על האמא שהיא ׳היהודיה מחוואר׳.
הסיפור הקטן הזה גרם לי לחשוב על מזל טוב (בסדר לא קשה לי לחשוב על מזל טוב בימים אלה) ועל איך לכל אחד יש את ״האחר״ שלו.
זה הזכיר לי את הסיפור של סבתא על גיסתה שהתחתנה עם אציל פולני שהלך אחריה באש המשרפות, אבל כשהם היו רבים היא עדין הייתה מעירה על הדם הפולני שלו.
סיפרתי לו על מזל טוב והשארתי לו פתק עם לינק.
אמרתי שיספר לי אחרי זה מה חשב.

בדרך החוצה מהחנות, אחרי שאני בירכתי אותו בערבית והוא בירך אותי בעברית שאלתי את הבן שלי אם הוא הסהס עם העברית כי חשב שלא צריך להגיד. הוא אישר ואני אמרתי לו שטוב שהוא זהיר אבל שרוב האנשים שאנחנו פוגשים הם אנשים שמחבבים אנשים אחרים.

מתי כבר נראה שכולנו רבים, ואוהבים, ועושים תינוקות, ואוהבים אותם, גם כשהם עושים עלינו צרכים, ושבסוף כולנו בעצם, די אותו דבר? התשובה היא כמובן, ב׳מזל טוב׳ שזמין כרגע לצפייה חופשית והלינק בתגובה.

בתמונות: ציפורים ורודות, עם ושמים שלא ממש אכפת להם מהגבולות שבני אדם שירטטו.
וגם ילד אחד שנולד בארץ מדבר אבל מגלה לראשונה אדמת טרשים דווקא רחוק מאוד משם ומכל שברי האדמה הוא מוצא לב.
ומזל טוב כמובן by @noamaiman

29

1

3 months ago