May_jac

שלוותה, את היית קרוסלה שאני לא אשכח בחים, כזאת שההגה שלה שבור לחלוטין. כזאת שהכרתי בה פיות וגם שדים. שלוותה רעשתי בך, אני הושתקתי ונלחמתי להשמיע קול, אני ניגנתי בפסנתר ושרתי, אני הכרתי חברות וחברים לחיים. צוות מדהים וכמה תפוחים כל כך רקובים. שלוותה אני לא אוציא אותך מהראש, היית שם בטעות ופגשתי את האיזון המתבקש, בתוך הסחרחרה אני מצאתי את האחיזה, בתוך הרעש הצעקות האלימות ההטרדות השפע והחוסרים מצאתי זהב של א.נשים וגם יצא לי לחבק ארזים ועצים וטבע. תודה על החוויה, אני למודה, אני מחושלת, ידיי כבר לא רכות אלא חתוכות מהאוויר היבש, לא אשכח את חדר הזעם בו כולם מוציאים את שעל ליבם, לא אשכח את האחיות שנתנו את נשמתן, את המנהל מחלקה שראה אותי לראושנה בגובה העיניים, את הרגע הראשון בו יצאתי וראיתי שמש ושמיים, את שלושת החברות הכי טובות שיצא לי להכיר. את חדר מספר ארבע שהיה פרוץ למכביר. את כןח העזר שנעזרה בי ואני בה, ואת בסופו של דבר, מציאת השלווה. תודה, תודה על החוויה .