Liat Sela

לאחרונה בכל שנה אני בוחרת לסוע לים המלח, למקום קסום, זמן לעצמי , להתבוננות בזום אווט. וכמה שזה מוזר. וכמה שזה נכון.

***

די דיינו.

*אני טובה דיה*
*אני טוב דיו*

ככה נולדנו לא? קסומים, אור של אלוהים.
ואם נדמיין? שאור השמש בתוך כל אחד מאיתנו. שהניצוץ המשתקף במי הים, הקסום, עובר בנו, כל הזמן , כל נשימה . מחבר את כולנו לאותו האוקיינוס אלוקי.

***

נאמר פעם משפט חכם -
'התחילי כשהסוף בדעתך' - אם נתבונן בסוף הפיוט, מה הוא מספר לנו? מספר כי קיבלנו מאלוקים את *בית הבחירה*

ומה נבחר?
מה יתרחש אם נראה את הטוב של סוף הסיפור שלנו? איך נתנהל שנדע בוודאות שיש פלאים וניסים שיפעימו אותנו בדרך שלנו? איך נרגיש כשהמתנה תגיע? איך נרגיש אם נדע שאנחנו דבר כזה מופלא שאלוהים הציב בדרכים של אחרים? שבכל מפגש הם מקבלים משהו טוב מאיתנו, גם אם אנחנו לא שמים לב? ומה אם הוצבנו שנהיה לטובתנו? נאהב נאהב את עצמנו כמו שנאהב את התינוק או הכלב או החבר הכי טוב שלנו?
שנדע לקבל מים רכים לקנקן שלנו כדי למזוג גם לקנקן של האחר.
דיי דיינו

ומה אם נבחר להגיד תודה בבוקר, דבר ראשון, לחייך, ולהאמין בבטחון שלם שנקום ליום חדש ויפה למחרת?

בידיעה, אני ממוקמת בדיוק איפה שאני אמורה להיות בחיי.
בפליאה שבשאלה, אני טובה דיה איך שאני כרגע? בפליאה והתרגשות - אני טובה דיה איך שאני כרגע, אני וואו .
דיינו דיינו

ואם נבחר בחמלה? גם אם אני לא מצליחה עדיין לבחור בחמלה, גם אם עדיין אני לא מרגישה טובה דיה, גם אם לא טוב לי ברגע הזה שעוד מעט יתחלף לו ושוב יתחלף ושוב.
לחבק את עצמי, באהבה, כמו אמא אידיאלית שאוהבת במתיקות מתיקות, ולתת לעצמנו להתמסר לידיעה שעכשיו קשה. קשה. נבחר לזכור שלפעמים לוקח זמן עד שרואים את האור. עד שהזריחה מגיעה שוב. כי גם אם ב3 בבוקר החלטתי שאני רוצה אור, ייקח זמן עד שתגיע השעה 7.

כי הקשה הוא ברכה, כמו החושך. שבו מתרחשים השינויים, הניסים והפלאות, ממש כמו פרח שצץ לו אחרי לילה שלם.

ובינתיים נמשיך לבחור בחמלה בנחת.
דיינו

שנבחר לראות את כולם בבית, כולם בארץ ישראל היפה, קופצים רוקדים מביאים את האור היפה שלהם אלינו מידי פעם שמגיעה השעה. בגוף הפיזי או השמימי. כאן איתנו
דיינו

ואם נבחר בידיעה שהשם תמיד איתנו, כאן, רוצה את הכי טוב בשבילנו? וכל שלב, כל הליכה במדבר, כל רעב למשהו שעוד לא התרחש, כל מקום שנראה בהתחלה לא פורה, יש בו אולי פוטנציאל? הכל לטובתי?
דיינו דיינו

טרנקילו. פסח תשפה;