7 months ago
3
10
Posted On: March 31st 2026, 08:35 am
הפער בין המאמץ המטורף שאנחנו משקיעות לבין ה"תגמול" שלנו ביומיום הוא מלא פעמים כואב.
ככה עובד מוח של קשב:
הוא מריץ משוואה של "כמה התאמצתי = איזה תגמול אני אקבל על המאמץ?"
וכשהתגמול הוא להכניס מכונת כביסה בפעם ה-90,000 או לפזר את הבגדים שככ התאמצתי לכבס לארון או לספוג פרצופים של בני הבית – המשוואה קורסת.
ואאולק - לא בא לי.
והעניין הוא שכמעט תמיד נחיה בפער הזה.
כמעט תמיד מוח הקשב לא יקבל את התגמול שהוא מצפה לו. ה"אאאהה מומנט" יגיע ממש לפעמים.
וגם אם הוא יגיע?
אחריו יהיה שוב מאמץ כרוני.
אז איך לא קורסים לתוך הדבר הזה?
הנה 5 כלים שעוזרים לי להמשיך ושומרים עלי ממש:
חציבת עוגנים:
מוח הקשב עיוור להצלחות קטנות. תעצרו ותחגגו את זה שהלבשתן אותם לזום בזמן. שהצלחת רגע להתפנות ולהיות איתם שהצלחת לשלוח את המכתב הזה לרואה חשבן ממש תחקקי את זה בגוף שלך כהצלחה, גם אם זה מרגיש "בקטנה". וזה מתחבר לכלי הבא:
שחרור הפרפקציוניזם:
הפרפקצינים מגיע מתוך מקום של חוסר ערך וזה נושא כאוב אצל מוחות קשב. הוא גם מה שמפריע לנו לחגוג את ההצלחות שלנו מהסעיך הקודם.. אבל, בלי ההצלחות האלו לא נוכל להמשיך כישלון ועוד כישלון לא בונים לי כוח. לכן ההצלחות הקטנות הן בסוף הדרך לריפוי של פצע הערך. הניסיון להיות לדוגמא "האמא המושלמת" הוא בור ללא תחתית ששואב אנרגיה ויש לו מחירים כבדים. תשחררי שם קצת חיימשלי. שטפת כלים? מעולה. תני לעצמך את זה. זה לא "בקטנה" אל תשווי את עצמך למוח אחר.
"אני העתידית":
אצל אנשים עם ADHD הקשר בן האני העכשיו לאני העתידי לא תמיד נמצא. בארקלי (אחד החוקרים הכי גדולים של קשב) אומר שאנשי קשב חיים או ב"עכשיו" או ב"לא עכשיו"
היכולת לדמיין את עצמי בעוד שלושה חודשים מסתכלת אחורה על התקופה הזו עוזר לי להבין איך אני רוצה להתנהל כבר היום.
אז קחי לעצמך עוד שלושה חודשים מהיום איך אני רוצה שזה יראה?
ועוד שלוש ימים?
ועוד שלוש שעות?
זה התגמול
פעולה מתוך ערכים:
במוח ADHD, אם לא נלמד "לחצוב" לעצמנו עוגנים של הצלחה בתוך הערכים שלנו, זה פשוט יהיה הרבה יותר קשה להמשיך. כי 99 אחוז מהפעמים התגמול האמיתי שלנו לא יגיע מבחוץ.
כשאני בוחרת להגיב לדוגמא, בנחת, אני לא עושה את זה בשבילם – אלא בשביל הערך שלי (חיבור). זה התגמול.
תזכורת ויזואלית:
זיכרון העבודה שלנו קצר. שימו תמונה שמזכירה לכן למה אתן מתאמצות. אני שמתי תמונה שלנו (זו שבפוסט) כדי להזכיר לעצמי בתוך הטירוף איזו זוגיות אני בונה ורוצה.
ככה עובד מוח של קשב:
הוא מריץ משוואה של "כמה התאמצתי = איזה תגמול אני אקבל על המאמץ?"
וכשהתגמול הוא להכניס מכונת כביסה בפעם ה-90,000 או לפזר את הבגדים שככ התאמצתי לכבס לארון או לספוג פרצופים של בני הבית – המשוואה קורסת.
ואאולק - לא בא לי.
והעניין הוא שכמעט תמיד נחיה בפער הזה.
כמעט תמיד מוח הקשב לא יקבל את התגמול שהוא מצפה לו. ה"אאאהה מומנט" יגיע ממש לפעמים.
וגם אם הוא יגיע?
אחריו יהיה שוב מאמץ כרוני.
אז איך לא קורסים לתוך הדבר הזה?
הנה 5 כלים שעוזרים לי להמשיך ושומרים עלי ממש:
חציבת עוגנים:
מוח הקשב עיוור להצלחות קטנות. תעצרו ותחגגו את זה שהלבשתן אותם לזום בזמן. שהצלחת רגע להתפנות ולהיות איתם שהצלחת לשלוח את המכתב הזה לרואה חשבן ממש תחקקי את זה בגוף שלך כהצלחה, גם אם זה מרגיש "בקטנה". וזה מתחבר לכלי הבא:
שחרור הפרפקציוניזם:
הפרפקצינים מגיע מתוך מקום של חוסר ערך וזה נושא כאוב אצל מוחות קשב. הוא גם מה שמפריע לנו לחגוג את ההצלחות שלנו מהסעיך הקודם.. אבל, בלי ההצלחות האלו לא נוכל להמשיך כישלון ועוד כישלון לא בונים לי כוח. לכן ההצלחות הקטנות הן בסוף הדרך לריפוי של פצע הערך. הניסיון להיות לדוגמא "האמא המושלמת" הוא בור ללא תחתית ששואב אנרגיה ויש לו מחירים כבדים. תשחררי שם קצת חיימשלי. שטפת כלים? מעולה. תני לעצמך את זה. זה לא "בקטנה" אל תשווי את עצמך למוח אחר.
"אני העתידית":
אצל אנשים עם ADHD הקשר בן האני העכשיו לאני העתידי לא תמיד נמצא. בארקלי (אחד החוקרים הכי גדולים של קשב) אומר שאנשי קשב חיים או ב"עכשיו" או ב"לא עכשיו"
היכולת לדמיין את עצמי בעוד שלושה חודשים מסתכלת אחורה על התקופה הזו עוזר לי להבין איך אני רוצה להתנהל כבר היום.
אז קחי לעצמך עוד שלושה חודשים מהיום איך אני רוצה שזה יראה?
ועוד שלוש ימים?
ועוד שלוש שעות?
זה התגמול
פעולה מתוך ערכים:
במוח ADHD, אם לא נלמד "לחצוב" לעצמנו עוגנים של הצלחה בתוך הערכים שלנו, זה פשוט יהיה הרבה יותר קשה להמשיך. כי 99 אחוז מהפעמים התגמול האמיתי שלנו לא יגיע מבחוץ.
כשאני בוחרת להגיב לדוגמא, בנחת, אני לא עושה את זה בשבילם – אלא בשביל הערך שלי (חיבור). זה התגמול.
תזכורת ויזואלית:
זיכרון העבודה שלנו קצר. שימו תמונה שמזכירה לכן למה אתן מתאמצות. אני שמתי תמונה שלנו (זו שבפוסט) כדי להזכיר לעצמי בתוך הטירוף איזו זוגיות אני בונה ורוצה.
Comments (10)
7 months agohadar_avramovich
ממ אהבתי את החיבור בין עולם האימון לעולם הקשב באופן כל כך בהיר ומדויק (גם אני מגיעה משניהם).
More posts
