Shiri Aladgem Kedem

חמש שנים בלי האבא הכי טוב בעולם.

מתוך הדברים שאמרתי באזכרה:

אבוש,
חמש שנים בלעדיך. אומרים שהזמן הוא התרופה הטובה ביותר. לא במקרה של געגוע. כי איך אפשר בכלל להתמודד עם הגעגוע לאבא הכי טוב בעולם? אני מתגעגעת לשיחות שלנו, הרציניות והסתמיות, אני מתגעגעת לבדיחות המשותפות שלנו על אמא, אני מתגעגעת לשבת איתך במרפסת ולראות איך אתה נפעם מהנוף, ש"פשוט יש בו הכל", כמו שהיית אומר. אני מתגעגעת לאהבה שלך, לדאגה שלך ואני מתגעגעת להרגשה הבטוחה שלי, שלא משנה מה יקרה, יש לי אותך, אז הכל יהיה בסדר.

הזמן לא מקל על הכאב והגעגוע, אבל ככל שהוא עובר אני לומדת לחיות בלעדיך. בהתחלה נלחמתי בזה בכל הכוח. לא רציתי להתרגל לחיות רק עם הזיכרון שלך, הרגשתי שאם אני מתרגלת, אני משלימה עם זה שהלכת, ורציתי להשאיר אותך כמה שיותר בחיים. אבל ככל שהזמן עובר, אין לי באמת ברירה, ואני לומדת לחיות בלעדיך. אבל אתה איתי. בכל שנייה. אתה איתי כשאני פוקחת עיניים בבוקר ואתה איתי כשאני עוצמת אותן בלילה. אתה איתי ביום עמוס ומתוח בעבודה, כשבסיומו אני נזכרת כמה היית אומר לי "שירולין, לעבוד קשה זה טוב" ואז עולה לי חיוך על הפנים. אתה איתי בכל רגע של התלבטות, כשאני צריכה לקבל החלטה, אני חושבת לעצמי מה אתה היית עושה, מה היית מייעץ לי. תודה שהיית כל כך משמעותי עבורי – לימדת, כיוונת, עזרת, שימשת דוגמה - וגם אחרי שנפרדנו, אתה ממשיך להיות כזה, רק בדרך אחרת.

אוהבת תמיד ומתגעגעת כל כך 💔💔💔