Maayan Patan | מעיין פטאן

במשך שנים חיפשתי את התחושה של "בית". בתוך ילדות מורכבת, עברתי, הסתגלתי, ולמדתי ליצור לעצמי פינה נעימה בכל מקום שבו הייתי. אבל משהו בפנים תמיד חיפש את ההשתרשות האמיתית, את המקום הבטוח שאליו תמיד אפשר לחזור.

דרך הלימודים שלי נחשפתי לאלמנט האדמה, והבנתי עד כמה האדמה תמיד הייתה חלק ממני. זה החזיר אותי לזיכרונות – לרגעים של משברים שבהם פשוט יצאתי לטבע, לבד, מגיל צעיר. נזכרתי שבבית הספר היסודי נסענו פעם בשבוע לחווה חקלאית – עבדנו את האדמה, קטפנו ירקות. הייתי מתרגשת לחזור הביתה עם מה שהוצאתי מהאדמה בידיים שלי.

פעם מישהי מהעבודה הקודמת שלי, שמה לב שאני לובשת הרבה חום. היא אמרה שזה קשור לצורך שלי ביציבות – והיום אני מבינה כמה היא צדקה. הצבע החום מחזק את החיבור שלנו לאדמה וליציבות.

תמיד ניסיתי לחזק את האדמה שלי דרך תנועה, מגע, או אפילו שירה במקהלה. היום אני מבינה שהאדמה שבתוכנו זקוקה לטיפוח תמידי. כשאנחנו מתקרקעים, אנחנו מחזקים את המרכז שלנו ומייצרים לעצמנו עוגן.

איך האדמה שלכם מרגישה היום? מה עוזר לכם להרגיש מחוברים? שתפו אותי בתגובות 👇⁩