Instagram story viewer> @saralay7> Posts

Sara

@saralay7

489

followers

1804

following

:סוף סוף' סיפור אירוטי קצר'

POSTS STORIES REELS TAGGED

by @saralay7

17

3

4 years ago

מצאתי פתק קרוע על החול בחוף הים. ממש הלכתי וחזרתי לקחת את החתיכות: אולי הרוח דחפה אותי להתעקש ולאסוף אותן, כי כשהעיפה חלק, הפעולה הפכה אתגר. את הקרעים הלחים שהצלחתי להציל שמרתי בתוך מחברת עד שהתייבשו. אני לא בטוחה מה ציפיתי לגלות אבל רציתי כל כך לגלות משהו. אולי גילוי אהבה שהיה חייב להיות חרוט כדי להבין את עוצמתו, או ווידוי שהוחלט להיות מושמד מראש? האם הדף השלם נקרע על ידי מי שקיבל אותו, מאוכזב או טרוד מאותו גילוי לב? או על ידי הכותב, הכותבת, שבהו בגלים ונכנעו לחיי שקר על אף ההצלחה לכתוב אמת.
מתי אנחנו בכלל כותבים פתקים היום ועוד על דף, עם עט? ממענים חריטות ליבנו אל עבר אדם רחוק, כמו המכתב הפך גשר לרוחביות בתוך עולם דחוס, צר ועמוס פיתויים. משהו תמיד יהיה נצחי יותר באחיזה בדף הלבן והריק, במילים שסודרו בו. אפשר להבחין בסגנון הכתב, במעגליות החיים של מי שכתב אותו או בלופ הייאוש שחווה. אולי הסקרנות מגיעה מהרצון להיזכר איך מרגיש ווידוי אהבה; אם לא בעולמי אז בעולמם של אחרים. אולי המצאתי מבין שורות בודדות את מה שחלמתי שיגלו בפניי. האם מי שפיזר אותו על החול התחרט? כך או כך, עכשיו הוא כאן, כלוא באחת המחברות על המדף בספרייה שלי, מוגן מפני נמענו לעד. by @saralay7

14

3

a day ago

הפרות סדר בצפון 🐄 by @saralay7

44

4

21 days ago

ניצחון מו-חלט by @saralay7

10

1

21 days ago

אין יפה כמו הים בספטמבר by @saralay7

17

0

22 days ago

מאז שאני קוראת באיליאדה הכל נראה כמו יוון העתיקה; הנה זאוס מבשל ברקים.

חתימה טובה by @saralay7

17

0

a month ago

יום הולדת זה דבר מורכב לאנשים שחושבים יותר מדי כמוני לכן פתחתי את הבוקר בטיפול והפסיכולוגית הציעה לי לנסות לקבל השנה את איך שרואים אותי. השתדלתי מאוד לקבל את העובדה שאני תופסת מקום בחיים של אנשים וזה בסדר, זה נחמד אפילו. בדרך שמתי לב לכמה דברים יפים וזהו היום עבר. תודה על כל מי שלא וויתר עליי (זה מפתיע כל פעם מחדש) וגם על מי שנכנס לאחרונה. אתם יקרים לליבי (מסתבר שמאוד) by @saralay7

35

10

a month ago

גררתי את עצמי הבוקר אל עבר חדר התרגול. הקול הפנימי דרש מנוחה לגוף בצורה המוכרת לו: שכיבה במיטה אבל הפעם קול נגדי ביקש מנוחה בצורה החדשה לשנינו: מדיטציה.

מופתעת שבחרתי להקשיב לו יצאתי אל הרחוב נסחטת מהלחות של החודש המאתגר בשנה. הבנתי שאין שום דרך למגר את הזיעה ונתתי לה להישפך ממני מול המתרגלים החדשים וגם מול אלו שאיתי כבר בסשן השלישי. שום דבר בי לא היה נינוח ובתיאום שהצדיק את הבחירה לקום מהמיטה לכאן, ההנחייה היום הייתה להביט על האיברים בגוף לפי סדר שנבחר ולשים לב מה עולה: כאב, גירוד, עקצוץ או תחושה נעימה ואז כהרגלנו, לחזור לנשימה לבטן.

שלוש מכות על הגונג. מתחילים.

לא עברה שנייה ונקודה הציקה לי בכתף שמאל. התפשטה לגירוד רחב יותר והתפתחה למחשבה שהולך עליי עכביש מתחת לחולצה. נמנעת לפתוח עיניים החלטתי שהמוח משקר לי והבטתי פנימה אל הגירוד. גירד. חזרתי לבטן. העקצוץ התעקש להכניע אותי אז פקחתי חצי עין להביט האם העכביש שם (ועל הדרך גם לגרד לרגע גירוד קטן, להפסיד רק מעט) לא הלך עליי שום עכביש ונשארה בי תחושת אכזבה שנפלתי בטריק. מיד נזכרתי שהעיקרון המוביל במדיטציה הוא שגם הכישלון, האכזבה וכל הטעם המר שפיתחנו לחיים שווה לחלוטין לתחושת העילוי של האושר הכי גדול: הטריק הזה יותר מתקבל על הדעת.

ברקע התחילה נעימת חליל שגרמה לי להתמסר חזרה לבטן ולנשימה: תחושת השליטה חזרה. רק שהפעם המורה החליט לפי דעתי להשאיר את הדלת פתוחה כדי להקשות עלינו: בחוץ המקום התעורר, אנשים עלו במדרגות ודיברו והכינו קפה והקישו כוסות. היה נשמע שמתרחשת חגיגה שגרמה לי לרצות מצד אחד לקום ולהשתיק אותה ומצד שני להצטרף אליה כדי לצאת מהחדר. החליל התעקש להשאיר אותי שם, מחלל נעימה מורכבת שהפתיעה אותי והמחשבה על החוץ מצאה את מקומה חזרה בחלל הפנימי.
נזכרתי בנשימה - מזל שהיא שם. עולה ויורדת ואני איתה.

כאב חד בבטן הפתיע אותי והעביר בי גל חום כבד מכף הרגל עד לקודקוד הראש. התחלתי להזיע בשניות ותהיתי מה קורה לגוף הזה היום. למה הוא מקשה עליי. מה אני בדיוק צריכה לעשות כדי להקשיב לו? נזכרתי בהנחייה והבטתי באיברים, לא הצלחתי להבין על מה בדיוק מביטים באיבר? רק שמתי לב שהגירוד מהכתף עכשיו עבר לעורף ורגל ימין מעט נרדמה והחלילים החליטו להתאבד ברקע ואני שם נאבקת להביט על הקריסה העצמית בשוויון עד שיישמע שוב הגונג שיציל אותי.

בסיום המורה שאל איך היה לי, עניתי "בסדר גמור" ויצאתי אל הרחוב. הרוח נשבה חזק והלחות נרגעה. אגלי הזיעה התייבשו. פעם נעים, פעם לא נעים. by @saralay7

13

1

2 months ago

מה יש בטבע הזה שהוא כזה אלוהים by @saralay7

41

8

2 months ago

זה החיים וזה לאלתר❤️ by @saralay7

12

1

2 months ago

בין אחת לארבע בבוקר מצאתי את עצמי מעודדת עד כדי צרחות קפיצות והרמות ידיים כשבמקביל מנסה לעקוב אחרי הלחן והמילים של שירי העידוד בספרדית את נבחרת ארגנטינה. כששאלו אותי מה הקשר שלך לארגנטינה עניתי בפשטות:
אני אוהבת את הסופרים שלהם (וקטנטנות)

אוהדי ארגנטינה הרשימו אותי אתמול. רובם היו על סף התקף לב ובכי, והם המשיכו לעודד. (יש להם גם תנועה נהדרת עם הידיים שמזכירה חצי נפנוף על מנגל חצי ניעור מעין רעה) הם שרו חזק יותר כשהנבחרת ספגה שני גולים (מדהימים יש לציין) זה הזכיר לי קצת את האווירה שריגשה אותי במשחקים של הפועל תל אביב.

מה שיפה בספורט, כך מתבהר לי לאחרונה, זאת האפשרות ליציבות שהוא מעניק. זה לא רק ניצחון מול הפסד, זאת האפשרות שתמיד קיימת לשינוי. גם כשהכל נראה סופי ומרגיש כמו כישלון, יש פתח להצלחה. עם עבודה קשה, טכניקה ותושייה אפשר להשיג ניצחון. אולי זאת העובדה שהתחלתי להתאמן ולדחוף את עצמי לקצה בשנה האחרונה, אולי זאת העובדה שישראל בין מלחמות וכל רגע שלא קשור למוות אקראי הופך אוטומטית לחוויה מעצימה של חיים: ארגנטינה סימלה עבורי אתמול את האפשרות לחיות בתוך התושייה הזאת. והדבר הכי משוגע: היא גם יכלה להפסיד לקבוצה שאף אחד לא סגור על איפה היא נמצאת במפה.

Vamos 🇦🇷🇦🇷🇦🇷 by @saralay7

29

4

3 months ago

שיר השבוע שלי by @saralay7

13

10

4 months ago