Instagram story viewer> @danielhuzayev> Tagged

525
followers
670
following
POSTS STORIES REELS TAGGED
⁨	אוטיזם.
מילה אחת שמגיעה עם כל כך הרבה הגדרות, דעות קדומות וסטיגמות. מילה שלפעמים גורמת לנו לחשוב שאנחנו כבר יודעים משהו על מי שעומד מולנו עוד לפני שבכלל הכרנו אותו. אבל אבחנה לא יכולה לספר לנו מי האדם. את מי הוא אוהב, ממה הוא מפחד, מה מצחיק אותו, מה מכאיב לו ואיך נראים החיים שלו עם האנשים הקרובים אליו ביותר.

פגשתי שמונה משפחות שבהן אחד מבני המשפחה נמצא על הרצף האוטיסטי. שמונה עולמות שונים, שמונה דרכים לאהוב, לדאוג, להתקרב ולפעמים גם לא לדעת איך. נכנסתי לכל מפגש בלי לדעת בדיוק מה יקרה בו. מי יבחר לדבר, מי יעדיף לשתוק ומה יתגלה דווקא ברגעים שבהם אף אחד לא מנסה להסביר דבר. פגשתי אחים שמכירים זה את זה בלי מילים, הורים שנושאים שאלות שאין עליהן תשובות ואנשים שרוצים שיראו אותם כפי שהם, מעבר לכל הגדרה. היו רגעים מצחיקים, מביכים, כואבים ומלאי רוך. היו דברים שנאמרו בפעם הראשונה ודברים שלא היה צורך לומר בכלל. 

אני מסתכלת על התמונות האלה וחושבת על כל מה שנשאר מחוץ לפריים. על מה שאפשר לראות במבט אחד ועל מה שאולי לעולם לא נצליח להבין מבחוץ. המרחק, הקרבה, האופן שבו אדם אחד מחזיק עולם שלם עבור אדם אחר.
לא פגשתי שמונה סיפורים על אוטיזם. פגשתי שמונה משפחות, עם כל המורכבות, האהבה והאנושיות שיש בכל משפחה. 

איזו זכות. תודה 🤍 

מתוך מיצב ״חומות שקופות״ שהוצג בכיכר ספרא, ירושלים 
ביוזמת מחלקת צמי״ד אגף חברה בעיריית ירושלים ותנועת תרבות
אוצרות ועיצוב מיכל הרכבי ועלי בן אריה
צילום, בימוי וסאונד קליה ג׳יזל ליטמן-כהן⁩
97
״חומות שקופות״ ניצבות בפעם השלישית והפעם מול בניין העירייה
אחרי שהוצגו בכנסת וברחבת תיאטרון ירושלים
הן עומדות מול מקבלי ההחלטות בלב המרחב הציבורי

מרגש אותי כל כך
לראות איך מפגשים אינטימיים בסטודיו הפכו ליצירה שעומדת בלב כיכר ציבורית

לפעמים
החומות שמפרידות בינינו הן לא אלה שאפשר לראות
ואני מאמינה בכוחה של האמנות ליצור סדק קטן בחומה הזאת

בחודש האחרון יצאתי למסע עם שמונה משפחות שבהן אחד מבני המשפחה נמצא על הקשת האוטיסטית. דיברנו על אהבה, על חולשות, על גאווה ושמחה, על פחדים, על דאגות ועל העתיד. פגשתי אהבה בכל כך הרבה צורות, אבל בעיקר פגשתי אנשים. לא אבחנות ולא הגדרות. אנשים עם עולמות שלמים בתוכם ומערכות יחסים שלא תמיד אפשר להבין מבחוץ.

בכל מפגש ניסיתי ליצור מרחב שבו אפשר פשוט להיות, בלי הצורך להסביר, להצטדק או להתאים את עצמך למבט של מישהו אחר. מתוך המפגשים האלה נולדו דיוקנאות, טקסטים אישיים והקלטות קוליות שבהן בני המשפחה מדברים זה אל זה, והקהל הופך לשותף לרגע בשיחה אינטימית שבין בני משפחה.

תודה לשמונה המשפחות שאפשרו לי להיכנס לעולמן. על האמון, על הפגיעות, על הכנות, על כל מה שבחרתם לשתף וגם על מה שנשאר בינינו. אני נושאת איתי הרבה יותר ממה שאפשר לראות בתצלומים.

תודה למחלקת צמי״ד אגף חברה בעיריית ירושלים ולתנועת תרבות שיזמו את הפרויקט.

אוצרות ועיצוב: מיכל הרכבי ועלי בן אריה
צילום, בימוי וסאונד: קליה ג׳יזל ליטמן-כהן
98
Lately🌞
24
היה קר וכיף
18
if we vibe, we vibe
35
back to up