Instagram story viewer> @danondana> Tagged
POSTS STORIES REELS TAGGED
במרץ, כשהתחיל התמרון בלבנון, לפני שלושה חודשים בדיוק, חיי שוב השתנו.
באותו רגע החיים שלי, עברו סוויטש שוב למצב של תמרון. 
בדיוק כמו ה7.10
ככה זה בכל תמרון.
רק שהפעם התמרון היה תמרון בלבנון תוך מתקפת איראן והכל התנהל בתת קרקע.

תמרון לא מדובר מספיק
לא מתוקשר
כל בתי החולים בישראל היו בתת קרקע והחלטתי לאזור אומץ ולפתוח ואהבת ברמבם.
לא היה לי כלום שם 
חוץ מאמונה שנצליח להרים את הסניף הזה ולדאוג ללוחמים שנוחתים מלבנון, ולהביא את הנסיון מבתי החולים האחרים בישראל - לרמבם בחיפה
וכך היה
הייתי ערה שעות לא שעות, ועדיין
לכל צורך של הלוחמים והמשפחות
כל צורך שעולה מהצבא/משרד הבטחון/רמ2/בית החולים

תוך יומיים דנה המדהימה שאיתי יד ביד בדרך הזו והיא אור גדול גייסה מתנדבים מיוחדים ככ שהצליחו להתקבע ברמבם ולעזור לי להרים את האירוע הזה. התייעצתי עם האנשים שמלווים אותי בניהם הילה האהובה שהיא אישה מאוד מיוחדת והיא עוגן גדול במסע הזה. היא פשוט שם לצידי ועוד ככ הרבה אנשים מיוחדים שהיו ועדיין, לצידי ואיתי, במסע הזה שנקרא ״ואהבת״.

הייתי שם כל יום כל היום עברתי מלוחם פצוע ללוחם פצוע, ממשפחה למשפחה, והכל בתת קרקע כשלפני רגע הם נחתו מלבנון.

קטועי רגליים ידיים לוחמים פצועי ראש, לוחמים שגופם השתתק, ועוד הרבה מקרים מורכבים מאוד.
משפחות המומות
ובאמת, זירות קשות לעיכול.

מפחיד אותי תמיד לשתף על מה שאני עוברת בעומקים ביומיום שלי, כי באמת אף אחד חוץ ממני לא יכול לדמיין.
אולי טיפה הלוחמים הפצועים שפוגשים אותי יודעים, והמשפחות וגם הם לא יודעים הכל.

היום,
זכיתי לצילומים מבחורה מדהימה שהיא עושה חקר על העשיה שלי והיא הגיעה לצלם אותי בזמן יום שגרתי.
והפעם, היא באה לצלם את שלב השיקום. זירה שמשדרת חוזק ועוצמה ללוחמים הפצועים על אף האתגרים האינסופיים בדרך. 
המשך בתגובה ראשונה
צילום: @yaheliho123
54
זיו פלג היה מ”מ בגדוד מילואים של יוצאי נח״ל, לאורך כל מלחמת חרבות ברזל הגדוד הוצב בגבול לבנון.
ב17/4/24 בזמן שהיה של הפלוגה במתנס בערב אל עראמשה, פגע טיל נ”ט במתנס פגיעה ישירה ונפצעו כ- 18 לוחמים, ביניהם נפל דור זימל זכרו לברכה, שהיה מפקדו וחברו של זיו.

זיו נפצע קשה ופינו אותי ישירות לבית החולים שם פגשתי אותו והעמותה ליוותה אותו מהרגע הראשון.
לזיו היתה מטרה אחת לאורך כל השיקום:
לעמוד בחופה על הרגליים. 
רותם הלביאה ליוותה אותו לאורך כל הדרך, חיבקה תמכה והיתה שם עבורו.
זיו ורותם נישאו לפני כשנה כמו שחלמו תוך כדי השיקום הקשה.

בשבוע האחרון הם ילדו את בנם הראשון אחרי הכאב הגדול של הפציעה והאובדן של דור זימ״ל ז״ל. 
היום היתה הברית של בנם והם בחרו לקרוא לו: ״עילי״

״בחרנו בשם עילי כי מהרגע הראשון הרגשנו שיש בו משהו מיוחד.
זה שם שמסמל עבורנו עלייה, צמיחה, כוח והתעלות, היכולת להמשיך קדימה, להתחזק ולהתרומם גם מתוך תקופות מאתגרות.

השנים האחרונות לימדו אותנו הרבה על החיים, על משפחה, על אהבה ועל הכוחות שאדם מגלה בתוכו ברגעים שלא תמיד בוחרים בהם. 
עילי הגיע אלינו כמו אור גדול, תקווה חדשה ותזכורת לכמה טוב עוד יכול לצמוח.

מעבר למשמעות של השם עצמו, בתנ״ך השם עילי מצויין בספר דברי הימים א׳, שהיה מגיבורי דוד המלך - דמות של אומץ, נאמנות ועוצמה. הרגשנו שזה שם שמחזיק בתוכו גם רוך וגם כוח, וגם חיבור עמוק לעם ולשורשים שלנו.

אנחנו מאחלים לעילי שיגדל להיות אדם טוב לב, רגיש ואהוב, גם חזק, ערכי ובטוח בעצמו.
שיידע תמיד להרים את עצמו ואת מי שסביבו, לבחור בטוב, לשמוח בדרך שלו, ולהמשיך לגדול ולהתעלות, בדיוק כמו המשמעות של השם שלו.״

זיו ורותם,
אתם זוג מיוחד, אתם בוחרים יום יום בחיים של טוב על אף הכאב והקושי שחוויתם. 
הפציעה והאירוע הזה הוא תמיד יהיה חלק מכם, אך אתם היום, הבאתם את האור הפרטי הגדול שלכם לכל העם.

מזל טוב אהובים, 
עם ישראל חי🇮🇱 שבת שלום❤️
22
back to up