Instagram story viewer> @noy_halperin> Tagged
3.9K
followers
1487
following
POSTS STORIES REELS TAGGED
⁨	טינטנקל’ה⁩
27
צביקה המסתורי
14
כל מיני תמונות שצילמתי במצלמה שלי… חלק ישנות… חלק חדשות.הן חשובות מספיק כדי שיהיו כאן באינסטגרם!!!!!!!!!!!!!!
23
Dump Austria 🇦🇹 
אנחנו נופים וחיות- ניסיתי לאזן שייצא תמונה של נוף תמונה שלנו אבל בסוף לא הצלחתי- אדם ניצח
13
השבוע נפרדתי סופית מאוון הנסן בטקס פרסי התאטרון של תל אביב.

זו קצת קלישאה אבל ההצגה הזאת היתה הרבה יותר מהצגה בשבילי. היא היתה הר האוורסט האישי שלי. היא דרשה ממני כוחות ועוצמות שלא הייתי בטוח שקיימים בי. תסמונת המתחזה הלכה איתי יד ביד לכל אורך הדרך. אבל למזלי היו סביבי אנשים שתמיד האמינו בי, תמכו בי והרימו אותי כשהייתי צריך. הגשמתי חלום ענק והגיע הזמן לצאת ולהגשים חלומות חדשים. 

תודה ענקית להנהלת תיאטרון הקאמרי על העזרה הנדיבה בהכנה לתפקיד ועל התמיכה והאמונה לכל אורך הדרך. תודה ליוצרים שכל שחקן רק חולם לעבוד איתם. תודה לקאסט שחקנים שגרמו לי להרגיש אהוב וראוי גם כשלא הרגשתי ככה בעצמי. ולבסוף תודה לכל מי שהגיע לראות אותנו. תודה שחיכיתם בכניסת האמנים, תודה ששיתפתם בסיפורים שלכם, תודה על ההודעות ברשתות החברתיות, על הסטורים ועל המתנות שהכנתם. 

הגיע הזמן להגיד ביי אוון הנסן. 
לחיי תפקידים משמעותיים והצגות משמעותיות כמו אוון 💙

שלכם, אני
114
כשהתקבלתי ל”היי אוון הנסן” הייתי בהלם מוחלט. ההצגה הראשונה שלי בקאמרי, ועוד בתחילת הדרך שלי. הרגשתי בר מזל מהרגע הראשון.

לקום כל בוקר ולעבוד על יצירה כל כך חשובה ומשמעותית מילא לי את הלב. זכיתי להיות חלק מקאסט שהוא כבר מזמן משפחה, ולעבוד עם יוצרים מדהימים, מדויקים ומעוררי השראה, כאלה שגורמים לך לרצות לתת עוד, לעבוד קשה יותר ולהפוך לגרסה הכי טובה של עצמך.

לראות ולשמוע שוב ושוב איך ההצגה הזאת נגעה בכל כך הרבה אנשים זו זכות שלא מובנת מאליה. זה מזכיר לי למה בחרתי במקצוע הזה מלכתחילה.

“היי אוון הנסן” הייתה בשבילי הרבה יותר מהצגה. היא הייתה בית.

תודה לכל מי שהיה חלק מהמסע הזה – על הבמה, מאחורי הקלעים ובקהל.

תודה על כל רגע.

ביי אוון הנסן 💙
58
⁨	היי אוון הנסן, 
הצגה שהכרתי בטעות, אבל נכנסה לי ללב.
ב22.8.25 יום שישי בצהריים, חזרתי הביתה אחרי יומים שישנתי מחוץ לבית. חמש דקות אחרי אני מקבלת שיחת טלפון מחברות והן מציעות לי לבוא איתן להצגה בקאמרי, שמעתי על ההצגה קודם ולא היה לי דחוף ללכת אלייה, כי ממבט ראשון היא לא הייתה נראת כל כך מזמינה, בהתחלה ששאלתי את אמא שלי אם אני יכולה ללכת היא אמרה לי לא, היא רצתה שאשאר בבית לארוחת שישי ושאהיה קצת עם המשפחה. כן התבאסתי קצת, ואחרי חצי שעה היא נכנסה אליי לחדר להגיד לי שהיא מסכימה לי ללכת, היא קנתה לי כרטיס ואפילו לקחה אותי עד הקאמרי ובחזרה. 
נכנסתי להצגה והתרגשתי, בכיתי וצחקתי.
אני זוכרת שבאחד השירים הייתה אזעקה, אז זו אחלה חוויה להצגה ראשונה לא? 
יצאתי מההצגה בפעם הראשונה בסערת רגשות, בוכה צוחקת ולא מבינה מה קורה.
מאז ראיתי את ההצגה עוד 15 פעמים. 
ההצגה נכנסה לי ללב כל כך חזק, כל דמות לימדה אותי משהו אחר, משהו חשוב שאקח איתי הלאה.
אוון הנסן לימד אותי - שלא תמיד חייבים להעמיד פנים כדי שיאהבו אותנו, ובסוף האמת היא הדרך היחידה להשתחרר. 
זואי מרפי לימדה אותי - שמותר לכעוס על מישהו שאנחנו אוהבים, שלכל אחד יש את הזכות לספר את הסיפור שלו. 
גרי מרפי לימד אותי - שלפעמים מרוב רצון לעשות טוב אנחנו מסרבים לראות את המציאות.
סינתיה מרפי לימדה אותי - שהאבל יכול לגרום לנו להאמין במה שאנחנו כל כך רוצים שיהיה נכון.
קונור מרפי לימד אותי - שאי אפשר לדעת מה עובר על אדם רק לפי איך שהוא נראה מבחוץ, שכל אדם ראוי שיראו אותו באמת גם אם הוא מתקשה להראות את עצמו, וכמה מסוכן להיות עם הכאב לבד. 
אלאנה לימדה אותי - שלפעמים התלהבות וכוונות טובות צריכות לבוא גם עם רגש. 
היידי הנסן לימדה אותי - שאפשר לאהוב מישהו מאוד ועדיין לטעות בדרך
ג׳רי לימד אותי - שחברות לא תמיד נראית כמו שמצפים, ושגם לפעמים הומור היא דרך להסתיר בדידות.
אז אם הייתי צריכה לסכם את ההצגה במשפט אחד הייתי אומרת שהיא מלמדת שאף פעם אי אפשר לדעת מה מישהו אחר עובר ושכנות, אמת והקשבה יכולים לשנות חיים. 
זה גם אולי אחד הדברים שהופכים את ההצגה הזו לכל כך מיוחדת, היא לא מציגה לנו גיבורים מושלמים, אלא אנשים אמיתיים, עם טעויות, פחדים ורצון להיות שייכים. 

אזזז… המסך אולי נסגר, אבל הסיפור הזה ימשיך לחיות בי בכל פעם שאזכור איך הוא גרם לי להרגיש.
תודה על כל דמעה, כל חיוך, כל צמרמורת וכל שיעורים שלימדתם אותי. 
אני אתגעגע❤️‍🩹⁩
@cameritheatre
19
⁨	⁨	⁨	היי קונור מרפי,
הערב אנחנו נפגשים על הבמה בפעם האחרונה.
כשרק נפגשנו, לא תיארתי לעצמי כמה משמעותי תהיה בחיי, ובחייהם של האנשים שישבו באולם. בזכותך הבנתי מחדש את כוחו העמוק של התיאטרון, ואת השליחות שלי כשחקן.
בזמן שאתה נשאר כאן, בין כותלי האולם, כשהבגדים שלך נתלים על הקולב עד שייארזו, אתה לא רואה את מה שקורה בחוץ. אתה לא רואה את כמות הנערים, הנערות וההורים שמחכים בדמעות מעבר לדלת. אלה שמודים, ולפעמים באומץ לב נחשפים ומספרים שהם מכירים אותך מקרוב. שהם היו קונור, או שהם עוברים בדיוק עכשיו תקופה שבה הכאב שסחבת על גבך הוא גם הכאב שלהם.
בסיומה של כל הצגה כזו אני מחבק, מחייך, מחזק, ולפעמים גם קצת נבוך מגודל המעמד – אבל תמיד חוזר הביתה ומודה על היום שבו דרכינו הצטלבו. תודה עליך, קונור.
תודה לעמית ‪‪‪@apte‬‬‬ , הבמאי המדהים, שנתן לי את ההזדמנות הראשונה שלי בתיאטרון הקאמרי. שליווה אותי באהבה, באמת צרופה ובצחוק, מההודעה הראשונה לפני שנה וחצי ועד לרגע העלייה לבמה הערב.
תודה לקאסט הנפלא הזה, שהפך למשפחה אמיתית, כזו שרק המחשבה על הגעגוע אליה בין ההצגות מכווצת את הלב.
תודה לכל המחלקות מאחורי הקלעים – האנשים שבזכותם ידעתי, בכל רגע נתון, שאני בידיים הכי טובות ובטוחות שיש.
ולתיאטרון הקאמרי @cameritheatre – תודה שהעזתם להעלות את הסיפור החשוב הזה, שפתחתם בפניי את שעריכם, ושגרמתם למקצוע הזה, שמסתיים בדרך כלל במחיאות כפיים, להרגיש כמו הדבר הכי חשוב ומשמעותי בעולם.
הצגה אחרונה. תודה לכולם.⁩⁩⁩
52
back to up