Instagram story viewer> @orimeir__> Tagged

Meir Meir Meir

@orimeir__

785

followers

667

following

POSTS STORIES REELS TAGGED

לא הייתה בי אמונה שאצליח להרכיב מערך בנושא אמונה, והנה התבדיתי וניצחה האמונה את החוסר, כפי שעשתה לא פעם בתקופה האחרונה.
אמנם
לא הגיעה המלחמה לקצה וכבר מלחמות אחרות נרקמות, גיצים מתיידדים עם רוחות, אך היה יום אחד בו האמונה התעלתה. המציאות הוכיחה את כוחה אל מול הספק.

על כן, הוחלט שזה יהיה הנושא.
פצחנו עם לאה גולדברג ודיברנו על השנה שעברה על מי שאינו מאמין, חלומות כבדי שתיקה וים המבקש אמונה.
המשכנו משם לטשרניחובסקי, שחקי שחקי, אאמין כי עוד אמצא לב.
דיברנו על המסכות הרבות שלובשת אמונה בתלבושות וחלליות ומשם לקו הדק הניצב בין חאליסי ממשחקי הכס ויהב מ'החיים הסודיים של בני 4'. רמז - שתיהן מאמינות בעצמן.
כתבנו את ה'אני מאמין', ההצהרות הנכונות לגבינו, האמת הכתובה שלה ניתן להאמין ולדעת שמדובר בנו, אנו. הכל אנחנו.
תהינו על הצורך שיאמינו לנו וכן על הצורך שיאמינו בנו. שאלנו בקול מי יאמין לדג ולפרח וללהבה ולך.
קראנו סיפור מקסיקני המתאר אמונה כתלות וטווינו את החוט המקשר לאמונות טפלות ותפלות,
שהרי מי שמאמין כן מפחד.

כוחה של אמונה נגלה אלינו גם דרך אורן הקלוש של פיות, בזעקתו של פיטר פן השואל 'מאמינים אתם?' ומחייה את טינקרבל הגוועת. הארנו את ימינו החשוכים באלומות אור, כחיות שסופות, בעור ספוג סופות. הצלחנו ונכשלנו.

כזו היא אמונה, מסתבר.
ניגשתי בציניות חלודה ופחדתי כל כך לגעת בנושא עם מטען כזה. קלישאות באות לפתחי ואני מנסה להדוף, אבל לראות תחייה? ככה? כנגד כל הסיכויים?
מי היה מאמין.

33

8

Headless buddha statue.
Thank you Ori (:
Done at @sora._.gallery

42

22

לפני שנה וחצי השתתפתי בקליפ של אח שלי @bisley91
אחת החוויות המצחיקות והכיפיות
עם האנשים הכי שווים במדינה.
מאז למדתי המון, והשתניתי, אבל החוויה הזו תמיד איתי.
ועכשיו כולם בלי יוצא מן הכלל הולכים ליוטיוב
כותבים ''ז'דיד ביסלי''
נותנים לייק
ומשתפים.

81

10

וּבִכְאֵבִים גְּדוֹלִים
אֲנִי יוֹדֵעַ עכשיו שֶיֵּש
שְנֵי מִינֵי זְמַן:
הַזְּמַן הַמִּסְתּוֹבֵב הַחוֹזֵר
וְהַזְּמַן הַזּוֹרֵם וְהוֹלֵךְ.

עם מילותיו של יהודה עמיחי פתחנו את מפגש החודש של מועדון העפרונות השבורים, בנושא "זמן".
בתכלס תכלס, פתחנו עם 'מפילים את הפצצה' של השבק, במטרה להעמיד במבחן את ההצהרה:
האם אכן שום דבר לא יעצור את הזמן?

די מהר מצאנו את עצמנו על סומארוי, אי נורבגי שתושביו החליטו לעצור את השעון. תהינו האם יש משמעות למחוגים במקום בו השמש זורחת במאי ושוקעת רק ביולי?
משם חזרנו לאזור הזמן שלנו, ההווה - אם יש בכלל אחד כזה. כתבנו על העכשיו האינדיבידואלי ואז גם על כל הזמן שבעולם. היו שמצאו את עצמם במתח שבין אף פעם לתמיד, או בין בינתיים לאחר כך, היו שהשתהו בנצח וגם בבו זמנית. כל אחד בקצב שלו, על פי השעון הפנימי.

ואז חזרנו בזמן, באגרופים קפוצים וכוונה מזוקקת. ביקרנו רגעים ישנים, רגעים שמצריכים ביקור נוסף, במסע בזמן של מילים ודמיון.

בבחירת הנושא היססתי. כל כך הרבה בתוך דבר אחד, האם אצליח להחזיק? איך לגשת? כרונולוגיה או אסטרולוגיה, נבואות או היסטוריה? ואם נשמיט תחילית ונוסיף סימן קריאה - האם אנחנו באזור זמן אחר?
לפרקים שקלתי להחליף נושא, אבל לבסוף הייתי חייבת ללכת בעקבות הזמן. הייתי חייבת לנסות להבין איך זה שהוא פשוט עובר? ימים ועונות, הקפות מסביב לשמש, גרגרי חול במורד הזכוכית.
איך ייתכן שעברו כבר שנתיים?

למשך 3 שעות הקדשנו זמן לזמן ומצאנו את עצמנו
באזור המאוד עשיר, לפרקים מפחיד, אך בהחלט מרתק שבין הזמן המסתובב החוזר והזמן הזורם והולך.

את המסע אל העתיד, כל אחד יעשה בבית שלו.
בזמנו.
אפילו חילקתי מעטפות.

52

23

קול קורא לחלומות בתוך מציאות מסויטת.
עם המשאלה הזו יצאתי לדרך בהתכנסות האחרונה של מועדון העפרונות השבורים. בתור חולמת סדרתית בהקיץ הדוגלת בשימוש בקסם של ממלכת הדמיון כאמצעי הישרדותי, קיוויתי לזמן קצת ממנו לתוך המפגש בשבת, ואכן כך היה.
על פי טבעם החלומי והעשיר, יש כל כך הרבה מה לומר על חלומות שנאבקתי בעצמי לצמצם ולנקות את המערך ועדיין נותרתי עם ההרגשה המציקה שלא נאמר מספיק.
פצחנו בסצנת הפתיחה, סצנת החלום מתוך 'תותי בר' של ברגמן, אותה ניתחנו יחד. ארון קבורה נע כעריסת תינוק, שעון עם עיניים, אך ללא זרועות, פנים אנושיות דחוסות המאבדות מאנושיותן... הרבה לפרוק.
המשכנו לדיון בחלומות מקראיים ויצירות שנעשו בהשראת חזיונות הלילה, מ'חלומות' של קוראסווה ועד הטבלה המחזורית וגוגל.
כמה מתאפשר כשהעיניים נעצמות ונוצר הדבק הזה, החומר המיוחד הזה שנתפס בין העפעפיים ומעניק חיים לרעיונות?
אך מה לגבי חלומות שלא ניתן להתעורר מהם?
שיתוקי שינה מבעיתים, תרדמות, חלומות חום?
גם עליהם דיברנו. האזנו ל'חלום' של ענבל פרלמוטר בעיניים עצומות, התעוררנו או לא, לתרגיל כתיבה המבקר חלומות ישנים שהותירו חותם פיזי.
נכנסנו להזיה בצורת תהלוכת הזיות בסרט האנימה 'פפריקה' ודנו בטרור חלומות, כאשר לא ניתן להבדיל בין זהות של חלום אחד לחלום אחר. כתבנו על הגרסאות החלומיות של עצמנו ונוכחנו לגלות שהן תמיד במרחק כמה מילים מאיתנו.

מודה לכל האמיצים שהצטרפו למסע ושברו עיפרון. במקום לטבול בים בצהרי שבת קיציים, היו גם כאלה שהחליטו לשחות פרפר במרק הקוסמי שהוא המח, כפי שאמרה אגי משעול.
ובמילותיו של פרננדו פסואה?
"אני לא כלום, חוץ מזה מצויים בתוכי כל חלומות העולם."
הלוואי שנדע לעשות טוב עם הכח הזה.

24

4

שום דבר לא מרגש'תי...
חוץ ממוזיקה ולהתלבש יפה אין לי כאן שום דבר לחפש. 🥋🐦‍🔥

ג'דיד.
בקרוב אצלכם.💎❤️

26

9

שום דבר לא מרגש'תי...
חוץ ממוזיקה ולהתלבש יפה אין לי כאן שום דבר לחפש. 🥋🐦‍🔥

ז'דיד.
בקרוב אצלכם.💎❤️

180

50

בוסה נובה באוזניות, קובה סלק בקופסאות

164

34

114

35

152

21

שני שליש שנה באיחור קל

145

32

אנשים טובים

185

41