Instagram story viewer> @tamar_daniely> Tagged

Tamar Daniely

@tamar_daniely

983

followers

1278

following

Theatre Director
כרטיסים ל״שנה ללא קיץ״ | תיאטרון הבית ⬇️

POSTS STORIES REELS TAGGED

בין חתונות

173

32

פוסט איראן אופטימי באופן יחסי

156

32

טריילר העלמה והמוות - מחזה מתח סוחף על נקמה, צדק ופיוס

מחזה אריאל דורפמן | תרגום עידו ריקלין | בימוי אמיר י. וולף
מוסיקה איתמר גרוס

עיצוב תלבושות ותפאורה סבטלנה ברגר | עיצוב תאורה קרן גרנק | וידיאו ארט יערה ניראל | ע. במאי תמר דניאלי

בהשתתפות: אפרת בוימולד, יואב דונט, רון ביטרמן

חוזרים ב01.02 | כרטיסים באתר

צילום ועריכה: רדי רובנשטיין

73

5

“אני חושבת שצריך להפסיק להשתמש במילים. לאסור את השימוש בהן. יכול להיות שרק ככה נוכל להבטיח ששום דבר רע לא יקרה יותר. כי גם אם יקרה, איך נדע? אף אחד לא יוכל לספר לנו, ואני לא אצטרך להגיד לאף אחד איך אני מרגישה. צריך לשכוח את כל המילים. את כל המילים כולן. כי למרות כל המילים שבעולם, אף פעם אני לא אצליח להסביר איך זה מרגיש להיות אני עכשיו.”

לינק ללוח המופעים שלנו בביו

3

0

העלמה והמוות - מחזה מתח סוחף על נקמה, צדק ופיוס

נכתב על ידי המחזאי היהודי-צ'יליאני אריאל דורפמן.
המחזה זכה בפרס לורנס אוליביה למחזה החדש הטוב ביותר לשנת 1992.
המקום הוא בית נופש מבודד בצ'ילה.
השנה היא 1990, מיד לאחר נפילת המשטר הדיקטטורי במדינה.

בעלה של פאולינה מביא אתו אורח- רופא נדיב שסייע לו כשהרכב שלו נתקע.
פאולינה מזהה את קולו של האורח.
היא משוכנעת שזה האיש שחטף וחקר אותה לפני חמש עשרה שנה, כשהייתה מתנגדת משטר.

אבל אולי פאולינה טועה? הרי היא מעולם לא ראתה את פניו.
אולי היא מאשימה אדם ישר ונדיב בפשע נורא ? אולי כאבי העבר מערפלים את שיקול דעתה?

כך או כך, היא לא מתכוונת לתת לו ללכת. היא את הצדק שלה תשיג.

תרגום עידו ריקלין | בימוי אמיר י. וולף

מוסיקה איתמר גרוס | עיצוב תלבושות ותפאורה סבטלנה ברגר | עיצוב תאורה קרן גרנק | וידיאו ארט יערה ניראל | ע. במאי תמר דניאלי

בהשתתפות: אפרת בוימולד, יואב דונט, רון ביטרמן

צילום: מעיין קאופמן
עיצוב פוסטר: גיא יעקב ישראלי

31

1

שבוע טוב אנשים יפים!
אם חיפשתם תירוץ טוב לצאת מהבית, להתרגש, לצחוק ולראות אותי מזיע על במה – אז… מצאתם 😉
הנה ההצגות שאני מופיע בהן החודש 👇

1)שנה ללא קיץ
יצירה ובימוי: תמר דניאלי
✨ זוכת פרס קיפוד הזהב 2025 על התאורה (רותם אלרואי)

מי שעדיין לא ראה – זאת בהחלט ההזדמנות האחרונה 🙂
🎟️ כרטיסים:
פhttps://www.habait-theatre.org.il/he/931

2)האזרח זיפר – שומר הסף
מאת: ישי אראל
בימוי: אלון קטן זנד & שירה סומנר בראודה
✨ זוכת פרס ההצגה הטובה ביותר – פסטיבל “האזרח כאן” 2025
🎟️ כרטיסים:
https://nikonitai.smarticket.co.il/...

3)אחת מתוך שניים
מחזאית: נועה רבך
בימוי: דריה נובה

🎟️ כרטיסים:
https://hasimta.com/shows/...

ומי שמגיע ורוצה —
קוד הנחה בפרטי 😉

48

8

העלמה והמוות | מחזה מתח סוחף על נקמה, צדק ופיוס
אשר נכתב על ידי המחזאי היהודי-צ'יליאני אריאל דורפמן.

המחזה זכה בפרס לורנס אוליביה למחזה החדש הטוב ביותר לשנת 1992.

יוצרים:
מחזה אריאל דורפמן | תרגום עידו ריקלין
בימוי אמיר י. וולף | מוסיקה איתמר גרוס
עיצוב תלבושות ותפאורה סבטלנה ברגר
עיצוב תאורה קרן גרנק
וידיאו ארט יערה ניראל
ע. במאי תמר דניאלי
משתתפים: אפרת בוימולד, יואב דונט, רון ביטרמן

צילום: מעיין קאופמן

201

16

✨ ידידי תיאטרון באר שבע הגיעו אתמול לחגוג איתנו את עליית "פינק ליידי" ופרגנו ליוצרת מינדי ארליך.
🎭 בערב השתתפו יו"ר אגודת הידידים עליזה מנור ומנכ"ל התיאטרון שמוליק יפרח והמנהלת האמנותית איה קפלן, לצד עשרות חברי האגודה.
🏆 בטקס המסורתי הוענק פרס העובד המצטיין ע"ש בני שופן לורד דהן ממחלקת הטלמרקטינג.

צילום: דייגו מיטלברג

53

3

“It’s Time”
מופע אירובי על זמן, פרידה והתבגרות
איזה מחזה מופלא כתב @yarden_bar_el ❤️
ביימה ברגישות אין קץ @tamar_daniely ❤️

93

14

קרה דבר שאני אסירת תודה עליו,
רזידנסי 4 פעימות במצפה רמון שלקחתי בו חלק בכל שבוע שעבר וזה שלפניו .
4 וחצי ימים של חממת יוצרות ויוצרים, ספרינט של יצירה משותפת, לילה לבן שהחזאים כותבים בו ולאחריו 3 ימים שבהם מרימים 4 יצירות חדשות . ביום החמישי כבר מציגים.
מה אגיד לכם היתה לי חוויה עוצמתית בטירוף. אולי כי ממש אהבתי את מה שיצא ותמיד יש חשש בספרינטים כאלה, שלא נספיק, או מה יצא, או איך יהיה.
אז היה מטריף , ואת זה גם הקהל העיד, והרגשנו את זה בלב שלנו לאורך כל 4 הימים. הרגשנו שמשהו יפה נרקם. היה פשוט כיף ומותח קצוות, ועוצמתי ונהדר .
אני חושבת שהדבר שהכי נהנתי ממנו - זה שכולם היו פשוט פצצות כישרון וחיות עבודה . וזה עושה לי את זה מאוד מה אגיד.
כולם פתחו את הלב והיו מגויסים ליצירה . למענה . וכשיש כזאת התגייסות, אין זמן לאגו, אינטריגות, אין זמן לחשוב האם התפקיד מתאים לי , מזנקים לזה וזהו.
וזה מצמיח ומגדיל. והקסם קורה.
נזכרתי שכשאני יוצרת, אני לא צריכה כלום .
לא נגעתי בפלאפון 5 ימים וזה היה לא היה חסר לי .
היינו דלוקים
וכל זה עוד היה בסמוך לליקוי הירח שהתרחש בלילה האחרון . היה ניסי (נס) מהרבה בחינות .

תודה על הדלקה הזאת שמילאה לי את הלב לעוד הרבה זמן , תודה על קאסט מדהים של אמזונות - שני שטיינגט כרמל סלע, מאי צוריאלי, על במאית כה יצירתית מוכשרת ופאקינג יודעת מה היא עושה - תמר דניאלי ועל המחזאי ירדן בראל שהוא ג'ורדי של הלב שהתאהבתי במה שהוא כתב ככה מיד ! איזה כיף.

תודה על כל השחקניות והשחקנים הכה מוכשרים שחלקתי איתם את הרזידנסי המשוגע הזה, היה לי כיף לאללה להיות איתכם, היה מצחיק, מוטרף וחדור מטרה, והרגשתי שאנחנו כמו מדורה ססגונית שמלבה את עצמה .
תודה על כל הבימאיות (גירלז פאוור) שהטיבו לשרטט אנושיות רוטטת ולמחזאיות והמחזאים שכתבו ככה - חודר ונוגע .
והכי תודה למי שיזמו את החוויה המדהימה הזו -
אביגיל בריגר, שלומי פארין, יערה אקהויז, נועה שכטר , צוותא והחברה של פעימה -
אתם דרימרים והשראה בכל הנוגע ליזמות, הגשמה, הוצאה לפועל אבל הדבר הכי יפה בכם- שאתם אנשים של לב , וערך האנושיות והפשטות הוא כנר לרגליכם. זה ממגנט, זה יפיפה זה עוצמתי זה מושך
תודה עליכן.ם . ❤️❤️❤️❤️❤️❤️
תמשיכו ככה את כל הטוב והיופי

3

19

ארבע פעימות נולד מתוך הצורך במרחב.
מרחב ליצור, מרחב לטעות, מרחב להיפגש. מרחב שיש בו שקט, שלא מצופה ממני לעשות שום דבר, מלבד להיות אני.

אנרגיית היצירה בעיניי היא ממשפחת אנרגיית החיים והאהבה. היא פורחת באין, בשטות ובבלתי תכליתיות, ובעיקר - במשחק.

אנחנו חיים במציאות שלא מאפשרת מידת משחק יותר. הכל קשה וכבד ובצדק, הכל מרגיש בלתי אפשרי כבר. מרחב המשחק, השטות, נעלם מחיינו. אין לזה לגיטימציה. אז מה נותר? הכסף. וגם אז אנחנו נשענים על מנגנונים בודדים, נאלצים לחכות לאישור של גוף חיצוני לגבי העתיד שלנו. וזה - בכלל סיוט. לא פלא שלא קל ליצור.

ארבע פעימות נוצר משם. מהצורך בלהיזכר במשמעות של יצירה, של אמנות. ולו רק בשביל שביב התקווה שיחזור לחיים.
להפגש, במצפה רמון, רחוק מכל הפקקים, הקפה ב16 ש”ח, האימיילים, השגרה. במקום שבו אפשר לשמוע את המחשבות של עצמנו - חמישה ימים ביחד, בצורה אינטנסיבית.

השנה היה לי ברור שזה מרחב של לפגוש את עצמנו דרך התהליך היצירתי. מהי יצירה טובה אם לא תזה כנה וחשופה של אמן? ומה עם אחת שבה 5 אנשים עושים זאת ביחד?

אני קוראת לזה מחנה קיץ - ארוחות בוקר, תורנויות, שינה משותפת, מדורות. אבל באותה מידה זה מרחב מקצועי, חד ודורשני.

גם אני, בתור המפיקה, פגשתי את עצמי במדבר. 30 עיניים שיקפו לי מדי יום איזה אנרגיה אני בוחרת להביא למרחב. ובתור אחת מתבודדת בשנה האחרונה, זה לא היה פשוט. אבל מזל שיש לי את השותפים הכי נפלאים בעולם.

הקבוצה שהגיעה השנה מילאה את ליבי - 22 אנשים שבוחרים להתמסר ליצירה שששלומי ואני בראנו, והקסם קרה שוב, הוא היה אחר ומרגש ומצחיק עד דמעות - קתרזיס.

ארבע פעימות נוצר מהצורך באהבה. מהצורך בלהפגש בעיניים טובות, לספר סיפורים מהלב ולהתרגש מהם ביחד.

וזה שעל הדרך נוצרו ארבע הצגות מטורפות? בחיי, שזה רק בונוס.

תודה לכל מי שאיפשר את זה:
השותף באש ובמים @shlomi_farin
חברה שהיא במאית ומפיקה ובכלל נכס צאן ברזל @yaaraekhaus
המלכה של החיים @shecthernoa
שותפי אמת @peima.mitzpe
תומך המרחב האולטימטיבי @shaharkrausz
המוסיקאי הכי אלוף שאני מכירה @danyefet_bn
לבית התל אביבי שלנו @tzavta
חברה שהיא גם נסיכה @michalit_
וכל משתתפי ומשתתפות ארבע פעימות 2025
@inter.act.ing

47

35

‎אני אדם סנטימנטלי ותהליכי אז כתבתי מלא, אבל בקצרה - עברתי חוויה משנת חיים ואני מודה לכל הנפשות שהיו מעורבות (ושמתוייגות כמובן)

‎בשבוע שעבר הגעתי למצפה רמון לרזידנסי “4 פעימות״ של @inter.act.ing @shlomi_farin @avigailbryger מרכז פעימה וצוותא. לא הכרתי את המעורבים באופן אישי, ויצא שפגשתי לבבות פתוחים שבאו ליצור יחד תאטרון משמעותי באינטנסיביות מדברית, וקיבלתי שיקוף אמיתי של הדרך הארוכה שעברתי בשמונה שנים האחרונות.

‎בעצם המסע שלי כשחקנית התחיל בגיל 7 בחוג משחק בתאטרון חולון, שם קיבלתי תפקיד ראשי (כנראה היה פוטנציאל) בהצגה על ילדה שלא שותה חלב ובורחת לחיות עם חתולי הרחוב, גם הייתי צ’אפלין בעדלאידע, שרתי במקהלה במחזמר גריז, למדתי עוד שש שנים תאטרון תנועה בבית תמי ושיחקתי בהצגות כאלו ואחרות, וכמובן הייתי במגמת תאטרון ותמיד הייתה לי את האמונה שאלמד באחד מבתי הספר למשחק.

‎בגיל 22, אחרי ימי המיון של ניסן נתיב, שבסופם הציעו לי ללמוד בירושלים, נפתחו אצלי שערי החרדה, ובמשך כמה שנים הייתי עסוקה בלהחלים מהסערה שהתחוללה, בלנסות בכלל לתפקד, בלהכיר את עצמי מחדש ולזקק מה חשוב לי באמת. בגיל 28, אחרי חתונה, תואר ראשון וטיול של שנה בעולם הצלחתי לחזור לשחק. מצאתי לעצמי מסגרות לימודיות שנתנו לי כלים, הפגישו אותי עם עצמי החדשה, הכרתי חברות וחברים לחיים, למדתי את התעשייה בארץ ובעצם עיצבתי את האדם שאני היום. אבל תחושת ההתנצלות והחמצה על שלא למדתי בבית ספר תלת שנתי ליוותה אותי שנים, עד יום רביעי האחרון. תחושת FOMO חמורה ביותר, תחושת נחיתות, ביקורת עצמית ועוד מחשבות קשות שללא ספק מבטלות את כל העבודה הקשה (והכסף) שהשקעתי במקצוע.

‎ברזידנסי הזה נפגשתי עם שחקניות ושחקנים מהמוכשרים ביותר פה בארץ, והשתקפה לי אותה ילדה עם חלומות גדולים, שסוף סוף זכתה לבמה ולהערכה, לאוזן שרוצה לשמוע את מה שיש לה להגיד, ליוצרים שרוצים להעניק לה מקום. החוויה הזו אישרה לי סופית שהגעתי, פאקינג הגעתי לנקודת הזמן שבה אני מאמינה שאני ראויה - ראויה לבמות הכי גדולות, ראויה להפסיק להתנצל, ראויה להגשים את החלומות שלי!

‎את ההצגה ״איטס טיים״ כתב ירדן בר אל וביימה תמר דניאלי שהם צמד מנצח של חזון ומילים. שני כרמל ירדן ואני זכינו לקבל טקסט גאוני מלא ברגישות, נשיות, עומק וגם כאב ובעזרת תמר הצלחנו להרים בשלושה הצגה קצרה שנוגעת בסוגיות ברומו של עולם כמו “למה שותים קפה כשגדלים?” וגם בכאב של אובדן וזכרונות שעיצבו את תהליך ההתבגרות שלנו.

‎אני מודה ואוהבת כל אחד ואחת שלקחו חלק בתהליך הזה ובאו לצפות בנו בצוותא, אתם איתי לנצח

70

30