Instagram story viewer> @timorbasson> Posts

טימור בסון | מאמנת רגשית ומנטלית התפתחות אישית ן נומרולוגיה

@timorbasson

1.3K

followers

226

following

A Life Worth Living 💫
מאמנת נשים שרוצות לחיות חיים יוצאי דופן ✨️
📍קליניקה במודיעין/זום
רק עד סוף החודש - הנחת אימון ראשון 🎁
דברי איתי 👇🏻

POSTS STORIES REELS TAGGED

Download All

זוכרת איך בתור ילדה התרגשת מכל דבר?
מדלגת, רוקדת, צוחקת מכל הלב,
הכל שימח אותך - ובקלות.
ואז.. החיים.
עם הזמן ואתגרי החיים, אנחנו מפתחות קהות.
לא כי החיים גרועים, הם בסדר.
אבל אנחנו פשוט על טייס אוטומטי
רצות ממקום למקום, כשהחיים הם למעשה רשימת משימות שצריך למלא
זה לא קורה ברגע, זה קורה לאט
קשה לנו יותר ויותר להתרגש, מדברים קטנים וגדולים

הבעיה היא שאנחנו לא שמות לב, עד שזה נהיה מאוחר מדי
וכשלא טוב לנו ואנחנו מתוסכלות אנחנו מוציאות את זה על אחרים
(מכירה את זה שאת מתפרצת בלי פרופורציות?)
ואז פתאום יום אחד את קולטת שאת לא באמת חיה, את פשוט מתקיימת,
לא מגשימה חלומות, לא בוחרת בך, עדיין חיה בריצוי אחרים.

בשנים האחרונות אחרי משבר גדול אני חוזרת להתרגש מהחיים שלי,
מהאנשים שמקיפים אותי, מהייעוד שבחרתי לי (שהוא גם המקצוע הכי טוב בעולם!)
אני מרגישה שזו העבודה הכי חשובה שעשיתי אי פעם,
ההקשבה אליי, הנוכחות, הבחירה לראות את הטוב (או לפחות ללמוד ממנו)

אז אני כאן להזכיר לך שזה לא מאוחר לעשות שינוי
ושזה אפשרי לחיות כמו שאת רוצה

ואם עבר יותר מדי זמן מאז שהתרגשת, צחקת, רקדת, אהבת או פשוט הרגשת נוכחת ברגע,
אולי הגיע הזמן לעצור ולשאול -
מתי בפעם האחרונה באמת התרגשתי לחיות?

ואם קראת עד לכאן,
אני מזמינה אותך להצטרף למסע שלי ולעקוב
יהיה מעניין ✨️ by @timorbasson

585

23

4 months ago

היה לי חשוב לבדוק איתך :)
מה שכחתי? by @timorbasson

31

18

3 days ago

"משמעות אינה יכולה להינתן אלא להימצא"
אני קוראת עכשיו את "האדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל, שמספר על החוויה שלו כאסיר בגטאות בתקופת השואה.
הספר מדבר על כך שאפשר לקחת מאדם הכל, את עצמאותו, חירותו, בגדיו, אבל אי אפשר לקחת לו אף פעם את חירות המחשבה, את הבחירה איך להגיב בתוך סיטואציה מסוימת, שהחוויה היא פנימית ולא תלוית מציאות חיצונית.

יש 3 החלטות שאת מחליטה בכל רגע נתון (לא בהכרח במודע) שאם תהיי מודעת אליהן ותלמדי לשנות אותן יכולות לשנות לך את כל חווית החיים -

1. פוקוס - כל מה שלא טוב תמיד זמין לנו, אבל באותה מידה בדיוק גם הדברים הטובים, אז מה הסיבה שאת בוחרת להתבונן במה שלא?
בחירה בחוסר במקום ביש מובילה לאומללות
לעומת זאת הכרת תודה ופוקוס על דברים טובים משמשים דלק עבורנו ויובילו להתרגשות.
אני מאמינה שבכל סיטואציה אפשר לראות גם אור, זה לא תמיד קל ומצריך תרגול.

2. המשמעות - מייצרת את החוויה עצמה, את מה שנזכור ממנה בסופו של דבר.
מה אני לוקחת מהסיטואציה? האם אני רואה בזה משהו נורא שקרה או שאני בוחרת ללמוד ולגדול מזה?
הרגש שנוצר ממנה, חיובי או שלילי, בהתאם למשמעות שנצמיד.

3. תגובה/התנהגות - התגובה תמיד תהיה פועל יוצא של הרגש והמשמעות.

אין לנו שליטה על מה שקורה לנו,
אבל יש לנו שליטה ובחירה על מה אנחנו עושות לגבי זה

אז פעם הבאה שמשהו מפעיל אותך
זה יכול להיות משהו קטן או גדול
תעצרי רגע ותשאלי
👓 על מה אני שמה את הפוקוס?
👓 א by @timorbasson

17

5

6 days ago

מהרגע שאנחנו נולדות
אומרים לנו איך להתנהג
מה נכון ומה לא
איך להתלבש
איך לחבק
איך להצחיק
איך למצוא חן
איך נכון לאהוב

אבל מי אמר שמשהו מזה היא האמת?

הסביבה משפיעה וקובעת יותר משנדמה לנו
לא תמיד עם כוונה, לפעמים אנחנו פשוט
מתבוננות ולומדות
לוקחות ומעתיקות אלינו
וזה בכלל לא שלנו
לא שייך לנו
זה אפילו לא שלהם
גם הם קיבלו את זה בירושה
אלו מחשבות שמסתובבות פה מאות שנים.

אבל עכשיו זה חלק מאיתנו
וזה קובע מתי נצחק ומתי נעלב ממישהו
איך נתייחס לסביבה
ואם נהיה בזבזניות, נדיבות או קמצניות.

בכנס הייתה לנו הרצאה של בחור מהמם בשם Jesse Itzler והוא שאל אותנו "אם אף אחד לא היה אומר לכם איך לעשות את העבודה שלכם, איך הייתם עושים אותה?"

וזה גרם לי לחשוב
אם הייתי נולדת לתוך ריק, ואקום
איך הייתי מתנהגת? הייתי חיה את אותם החיים?
באותו המסלול בדיוק?

כי כולם רוצים את הכי טוב עבורנו
ההורים, המשפחה והסביבה
כי זה מה שהם מכירים ויודעים
אבל מי אמר שזה הכי נכון לנו?
שאנחנו חייבות לקחת את זה אלינו?

ואולי אפשר גם אחרת?
ואולי יש דברים שאני אפילו לא מדמיינת שאני מסוגלת
כי אני שבויה במה שכבר קבעו עבורי
כמו שלשלאות שמכבידות.

כי העניין הוא..
שככל שנסיר מאיתנו את המשקולות האלה שמכבידות, שלקחנו עלינו מבלי להתכוון,
כי לא הייתה לנו בכלל אפשרות בחירה
פתאום יש מציאות חדשה שאפשרית עבורנו
שלא הייתה קיימת שם לפני by @timorbasson

58

5

13 days ago

אנחנו חיות פעמיים.
הפעם השנייה מתחילה כשאנחנו מבינות שאנחנו חיות רק פעם אחת.
יש לכולנו נטייה לדחות דברים. זה יחכה.
אני אתחיל מחרכך/ אחרי החגים/לימודים/ילדים/כשיהיה לי יותר כסף וכו

אבל האמת היא?
שאף אחד לא יודע מתי הסיבוב שלנו כאן יסתיים, זו האמת.
ואם ניתן לפחד לנהל אותנו כל הזמן, החיים פשוט יעברו לידנו.
ואנחנו אלופות בלספר לעצמנו סיפורים -
שזה זמני, זה יעבור, הזוגיות תשתפר, יהיה לי יותר נחמד בעבודה, אני אלמד אכשהו להציב גבולות, בהמשך אני אצליח להרוויח יותר כסף -
ככה אנחנו מתחמקות מהכאב.
ובינתיים?
אנחנו שמות את עצמנו על אש קטנה.
שורדות בקושי.

כי רוב האנשים יבחרו בשינוי רק מתוך כאב או עונג.
כשאחד מהם יהיה מספיק חזק, הוא ייתן לנו תנופה לעשות שינוי בחיים,
אז אנחנו מחכות למשבר גדול, מחלה, מגפה עולמית כדי להתחיל לחיות
ועד אז?
נסבול בשקט את מה שיש.
קצת כמו כאב שיניים, אם זה לא כואב ממש,
זה יכול לחכות.

העניין הוא.. שזה לא חייב להגיע לשם.
אפשר גם לבחור אחרת

שינוי הוא החלטה.
איך אני רוצה שהחיים שלי יראו וירגישו,
ומה אני הולכת לעשות בנוגע לזה.

אז תשקיעי בך
הזמן הכי טוב זה הרגע הזה.
בגלל זה אני מציעה רק עד סוף החודש אימון ניסיון,
כדי שתבדקי ותראי אם זה מתאים לך.
תכתבי לי כאן או בפרטי ואשלח לך את כל הפרטים by @timorbasson

11

0

17 days ago

איכשהו
במקום פוסט קליל לסוכות
זה הפך לאחד הפוסטים החשופים שכתבתי.

מה אני כבר לא מוכנה שיהיה נוכח בחיים שלי,
אנשים, דפוסים, סיפורים שסיפרתי לי בעבר.

יש לנו ככ הרבה משקולות בחיים שמכבידות עלינו,
את רובן קשה לנו לעשות זום אאוט ולראות,
אבל החיים מרגישים ככ יותר קלילים בלעדיהן.
הנשימה היא אחרת, על אמת.
בגלל זה אני אומרת תמיד שעבודת התפתחות זה לא כיף
אבל היא הכי משתלמת שיש.

אני מזמינה אותך לפתוח את השנה בלבחור בך
ההשקעה הכי חשובה שאי פעם תעשי
היא בך

חג שמח ♥️ by @timorbasson

26

11

19 days ago

כבר כמה שנים שאני רוצה ללמוד לעשות עמידת ידיים
שממש מתחשק לי לנסות וגם להצליח
להיות מהמגניבות האלה שעושות בכל מקום.

אז היום סוף סוף ניסיתי.
והנה מה שגיליתי

1. זה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה!
יש לי הרבה יותר הערכה עכשיו כשאני רואה אנשים עושים עמידת ידיים.
זה היה אחד הדברים הכי קשים שניסיתי והזעתי כולי תוך דקות.

2. זה הצריך ממני להיפגש עם כל מיני פחדים בדרך -
הפחד מלהיות הפוכה
הפחד מליפול
הפחד שאחרים יסתכלו ויצחקו (אמיתי)
הפחד מלהיכשל

3. למה כשאחרים עושים את זה זה נראה כל כך קל??
איזה קטע זה אה?
כמה נוח כשאנחנו רואות מישהי נואמת על במה,
רצה מרחקים ארוכים,
עושה תרגילים משוגעים בשיעור יוגה,
לשכוח את הדרך.
שיש מאחורי זה שעות של עבודה ותרגול שאותן לא ראינו ולכן המחשבה שעוברת בראש
"יאא איך היא עושה את זה בקלות?"
אבל האמת, גם היא התחילה ככה, מליפול וליפול.

4. It's not what we do once in a while that shapes our lives. It's what we do consistently
טוני חזר ואמר בסמינר - עקביות היא המפתח.
כשאנחנו רואות תינוק שמתחיל ללכת, הוא נופל ונופל ומקבל מכה ומנסה שוב.. אבל אף אחת לא חושבת להגיד לו "אז לא נורא, תפסיק לנסות" נכון?!
ככה לגבי כל דבר שאתן רוצות להשיג,
התמדה ועקביות - התוצאות יגיעו.

אז יש לי עוד דרך ארוכה עד שאני אצליח לעשות עמידת ידיים, מבטיחה לעדכן.
מוזמנות לשלוח לי טיפים ורעיונות.

ומה איתך?
מתי בפעם האחרונה עשית משהו שהפחיד אותך?
מה הדבר שאת רוצה לנסות אבל הפחד עוצ by @timorbasson

19

17

21 days ago

טרנספורמציה אמיתית,
כזו שמרגישים בגוף,
כזו שנשארת אחרי ומשאירה חותם עמוק
והאמת?
רק פתחה את התיאבון לעוד כאלו.

אני חושבת שאני לא מצליחה למצוא את המילים
כי "זר לא יבין"
צריך להיות שם.
והלוואי שכולןם יזכו לחוות את החוויה הזו ואת האיש החד פעמי הזה.

אז במקום לתאר את החוויה אני אודה 🫶🏻
לי,
שבחרתי, העזתי, אפשרתי, בכיתי, התעקשתי והתמסרתי.

לשותפה הכי טובה שיכלתי לבחור לי להרפתקה הזו,
טל, כמה כיף שהיה אותך.
זורמת, מאפשרת, מקשקשת, אוהבת ♥️

ולאיש הזה, שכשרואים אותו ומרגישים אותו מקרוב
מבינים למה הוא הכי טוב בעולם במה שהוא עושה

יאללה
לעוד הרפתקאות כאלה by @timorbasson

20

14

23 days ago

ואוו
איזה כיף היה במסיבה אתמול!
התרגשנו, צרחנו ורקדנו לצלילי השירים שגדלנו עליהם.
ואז בהסעה חזרה הביתה ניסיתי לחשוב למה..
למה אלפי אנשים עושים סולד אאוט תוך דקות למסיבת נוסטלגיה? מה יש שם שגורם לנו לחזור לשם?
אז נכון, המוזיקה הכי (!) טובה.
היום לא עושים מוזיקה כזו, מוזמנות להתווכח איתי על זה 😄
אבל החזרה הזו אחורה בזמן,
למה שהכרנו וחווינו פעם היא נחיתה רכה וזיכרון להתרפק עליו, היא קצת כמו חזרה לרחם.

זוכרות פעם?
לפני הטלפונים?
שהיינו משחקות בחוץ עד שהיה מחשיך ואמא היית צריך לצאת לחפש אותנו?
להשתעמם ולהמציא משחקים במקום שמסך ימלא לנו את הזמן ויכלה את היצירתיות.
אנחנו הדור האחרון שהיה עד לשינוי הטכנולוגי הכי משמעותי שהיה, שגדל בלי טלפון ביד ואיזה כיף שזכינו לזה.

אז אתמול לא התגעגענו רק לילדות,
התגעגענו לתחושת הביטחון הזו, לודאות שהחזרה בזמן הזו מייצרת אצלנו.

כי זוכרות?
מה שמוכר לנו
לא מאיים עלינו

ואתמול? הכל היה מוכר וקל.
אז גם עבור מי שלא חוותה ילדות טובה,
החזרה הזו אחורה שחווינו אתמול - לשירים, לטמגוצ׳י, לשרשרת מוצץ, למשחקי ארקייד, היא חזרה למשהו מוכר ולכן משרה בטחון. זו גם הסיבה למשל שאנחנו רואות את אותו סרט שוב ושוב.

ובתקופות בחיים שאנחנו חוות הרבה חוסר ודאות הכל מיני תחומים, המוכר מרגיש כ"כ עוטף ונעים.
ואיזה כיף שיש לנו גם וגם, את מה שיש עכשיו,
וגם את האפשרות לחזור קצת להיות ילדות כשבא לנו.

יש פליילסט מושלם של המסיבה,
מי שתרצה תכתבו לי בפרטי ואשלח לכן קישור by @timorbasson

27

5

a month ago

לא ככה? by @timorbasson

24

9

a month ago

אמונה היא לא האמת.
אמונה היא רק מחשבה שנתנו לה כוח.
מחשבה עם המון ודאות, חשבנו אותה שוב ושוב שאנחנו בטוחות שהיא אמת.

אני יודעת את זה כבר שנים.
זה אחד הדברים הראשונים שלומדים בעולם ההתפתחות האישית.
אז למה רק עכשיו האסימון סוף סוף נפל?
כי ההבנה לא מספיקה, היא רק הצעד הראשון בדרך לשם.
האמונות מקושרות למערכת העצבים שלנו, לגוף הפיזי, לא לראש.

אנחנו צובעות דברים לתוך האמונה שלנו. הכל מושפע ממנה - איך נאכל, מה נלבש וממה נעלב או נצחק.
הרי מה שאנחנו חושבות שהחיים הם - זה מה שהם יהיו, מה שנחליט ונאמין שהם.
אם אני חושבת שהחיים הם קדושים וכיפיים או שהם סיוט אחד מתמשך - אני אחיה אותם בצורה שונה לגמרי.

ואנחנו אוספות את האמונות שלנו לאורך החיים, סופגים אותן בילדות, גונבות אותן מאחרים בהמשך והן נהיות שלנו כאילו היו מחשבה מקורית.
העניין הוא שאנחנו משלמות מחיר על האמונות שלנו,
לפעמים כבד מאוד. במערכות יחסים, קריירה, ילדים, היחס לעצמנו ועוד.

טוני משתמש בסמינר במה שהוא קורא "תהליך דיקנס".
הוא מאמין שכדי לשחרר אמונות, צריך להרגיש את הכאב בגוף, לדמיין את הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם לא נשחרר את האמונה. את ההרס שייגרם אם נמשיך להחזיק בה.
ואז להכפיל את זה.
ואז עוד קצת.
זה כנראה הדבר הכי עוצמתי שאי פעם חוויתי.
וזה פאקינג עובד.

אני רוצה שתדעי שאם את חושבת לעצמך
אני עצלנית
אני לא טובה באירועים חברתיים
גברים תמיד פוגעים ועוזבים
אני לא מספי� by @timorbasson

24

4

a month ago

איזה מזל שנולדתי בשנות ה80 🤩
ואתן? by @timorbasson

35

19

2 months ago