Instagram story viewer> @vera.stern.coaching> Posts

Vera Stern | Midlife Transitions Coach | ACC ICF

@vera.stern.coaching

529

followers

993

following

אימון קריירה לנשים פוסט-סובייטיות | הייטקיסטית
דיוק מקצועי מתוך מה שאת אוהבת
פירוק ההיפר-אחריות, עומס יתר ותחושת ה-״אני לא מספיקה״
קביעת שיחה בלינק👇

POSTS STORIES REELS TAGGED

נמאס לך ממקום העבודה שלך ואת מרגישה שחוקה?

הפתרון הרגיל והמיידי הוא לחפש מקום עבודה חדש, אבל אם תביאי למקום עבודה החדש את הדפוסים שהביאו אותך לשחיקה במקום הנוכחי, כנראה שמהר מאוד תמצאי את עצמך באותה השחיקה והעייפות.

התהליך הוא הפוך-קודם מטפלים בדפוסים שהביאו אותך לשחיקה ורק אז מחליטים אם צריך לחפש מקום עבודה חדש.

#קריירה #שחיקה #אימוןקריירה #נשיםחזקות #שינוי taken in Israel by @vera.stern.coaching

9

1

8 days ago

"החלטתי לעזוב סוף סוף!!!"

זה המשפט שאני שומעת מחלק מהלקוחות שלי - עם הקלה אמיתית בקול. והתוכנית הראשונית תמיד דומה: לנוח קצת, לברר מה יש בשוק, ולמצוא את הדבר הבא לבד.
וזה בדיוק מה שכדאי לעשות - בחודש הראשון.

מחקרים על אבטלה מראים תמונה מעניינת: ההשפעה הפסיכולוגית של תקופה בלי עבודה תלויה בעיקר באורך שלה, לא בעצם קיומה. חודש-חודשיים של דגימת שוק עצמאית, תוך איסוף מידע על מה עובד ומה לא - זה בריא, ולפעמים אפילו הכרחי לפני שממשיכים.

הבעיה מתחילה בסביבות החודש השלישי-רביעי.
זה בדיוק הזמן שבו, לפי הניסיון שלי, שלושה דברים מתלכדים בו-זמנית: הלחץ הכלכלי מתחיל להיות מורגש, התסכול מצטבר, והכי מסוכן - התהליך עצמו מתחיל להיצבע בשחיקה ובחוסר ביטחון, מה שבפוגע באיכות הראיונות והבחירות לאורך התהליך.

יש כאן גם תמיכה ממחקר: מחקר שבדק תהליך של חיפוש עבודה לטווח ארוך מצא ששילוב של ליווי מקצועי (קבוצתי או אישי) הוביל לא רק לתעסוקה מחדש מהירה יותר - אלא גם לפחות האשמה עצמית לאורך התהליך. וסקירה רחבה יותר של תוכניות תמיכה בחיפוש עבודה מצאה שהסיכוי למצוא עבודה עלה פי יותר מ-2.5 אצל מי שקיבל ליווי מובנה.

המסקנה שלי מהניסיון + מהמחקר: חלון הזמן האופטימלי לפנות לתמיכה מקצועית הוא בסביבות החודש השני - שזה זמן מספיק לדגום את השוק לבד ולאסוף תובנות אמיתיות, אבל לפני שהתסכול מתחיל לצבוע את כל התהליך.

חשוב לציין: אם עזבת כי כבר הגעת לשחיקה עמוקה (לא מבחירה, אלא כי ממש לא היה עוד כוח) - כאן הליווי הוא אחר ותלוי במצב שאת נמצאת בו היום.

איפה את היום בציר הזמן הזה?

#קריירה #אימוןקריירה #עבודה #שחיקה #חופש taken in Israel by @vera.stern.coaching

8

0

10 days ago

בשבוע האחרון קיבלתי יותר פניות מכל שבוע אחר בתקופה האחרונה. יש תופעה מוכרת בפסיכולוגיה שנקראת "אפקט ההתחלה החדשה" - המחקר שבדק את זה מצא שתחילת שנה, חודש, או אחרי החגים, מעורר גל של מוטיבציה ופעולה, הרבה יותר מרגעים "רגילים" בלוח השנה.

בשביל שלא תיפלו בסטטיסטיקה ולא תעשו עם הפרץ הזה של המוטיבציה כלום, צריך משהו שיחזיק את זה אחרי שהגל הראשוני דועך - לא עוד החלטה נלהבת שנעלמת כעבור שבועיים.

חשבתי על זה הרבה. התהליך הפרטני הוא מאוד משמעותי ומביא לתוצאות מדהימות - אבל הוא לא הפורמט היחיד שעובד ושמתאים לכל אחת.

יש משהו בעבודה מול נשים אחרות שרוצות לעבוד בדיוק על אותם הדברים: להתקדם, אבל לא בכוח, לפתח מודעות עצמית, לבנות גבולות אישיים, לדעת לא רק לתכנן, אלא גם לבצע, לפרק את ה"עוד קצת ואהיה מספיק", להשתחרר מההיפר-אחריות והריצוי ועוד.

אז בניתי משהו חדש: קבוצה שנתית, שנקראת "מתקדמות ביחד". לא רק פגישות איתי - אלא גם מרחב של נשים שמכירות בדיוק את הדפוסים האלה, ומתקדמות יחד דרך הקריירה שלהן לעצמאות אמיתית.

יש רק 8 מקומות, מתחילות באמצע אוקטובר. כל הפרטים בהיילייטס.

#אחריהחגים #התחלותחדשות #מוטיבציה #קריירה #animals_ii taken in Israel by @vera.stern.coaching

11

4

12 days ago

יום שלישי בבוקר. פגישה שפתאום מופיעה ביומן עם שם לא ברור. עשר דקות שיחה - ואת בחוץ.

בלי שום אזהרה. בלי שיחת משוב אחת שאמרה שמשהו לא בסדר. את, שתמיד נשארת עד מאוחר, שהחזקת הכל על הגב שלך, שווידאת שכל פרט יהיה מושלם - מוצאת את עצמך תוך רגע עם ארגז קרטון בידיים.

ואז מגיעים ההלם והכעס. התחושה הזאת שפשוט דרכו עלייך. שאת שקופה, לא מוערכת, וחסרת אונים מול המצב.

וכשההלם הופך למצב הישרדותי, מתחיל המרוץ האוטומטי: פותחים את המחשב ומתחילים לשלוח עשרות קורות חיים ביום, לכל תפקיד שזז. מתוך פחד משתק ש"אף אחד כבר לא ייקח אותי", ומוכנות להתפשר על כל הצעה, העיקר לא להישאר בלי כלום.

אבל מתחת למרוץ הזה יושב קול אחד שמרסק את הביטחון: "איך אסביר את הפיטורים האלה? אולי באמת לא הייתי מספיק טובה? מה עשיתי לא נכון?"

האשמה העצמית הזאת מרגישה לנו מוכרת - כי התרגלנו לקחת אחריות על הכל. אבל בפועל, היא מחלחלת ישר לראיונות: את מגיעה מתגוננת, כועסת, מדברת בטון מתנצל, או מוכנה לרדת ברמה ובשכר רק כדי לקבל אישור שאת שווה משהו.

לפני שאת ממשיכה לשלוח קורות חיים מתוך פאניקה, יש שלב אחד קריטי: להפריד בין העובדות (הפיטורים שקרו) לבין הפרשנות שלך (התחושה שאת פתאום חסרת ערך מקצועי). לשחרר את הזעם ואת תחושת הקורבן - כדי לא לקחת אותם איתך לראיון הבא.

אם פוטרת בהפתעה מוחלטת והראש שלך לא מפסיק להריץ סרטים ולחפש איפה את אשמה - שלחי לי הודעה בפרטי. נעשה סדר וננקה את הרעש, לפני שאת שולחת את קורות החיים הבאים.

#קריירה #פיטורים #עבודה #אימוןקריירה #חוסן taken in Israel by @vera.stern.coaching

10

0

15 days ago

כל אישה שניה שפונה אליי אחרי הפיטורים עושה את אותה הטעות ושורפת לעצמה הרבה הזדמנויות בדרך.

הטעות היא לקפוץ ישר לתהליך החיפוש בלי לפרק את התסכול, הכעס והכאב שהפיטורים פתאומיים מביאים איתם.

מוכר לכן?

#קריירה #פיטורים #אימוןקריירה #נשיםחזקות #holidayfun_ii by @vera.stern.coaching

6

0

17 days ago

"הם ישלחו לי את זה שוב יומיים לפני ההגשה - אני חייבת לתזכר אותם שוב."
"הוא לא משתף פעולה בשום דרך - אבל אני מרגישה שלא ניסיתי מספיק."
"פעם נתתי לה לעשות את זה והיא נכשלה - אז אני תמיד עושה את זה בעצמי."

אני שומעת גרסאות של המשפטים האלה כמעט בכל פגישה עם הלקוחות. נשים מבריקות, שרוב היום שלהן מושפע לא מהעבודה שלהן - אלא מהעבודה של כולם סביבן.

והן קוראות לזה "אחריות". אבל זו לא אחריות. זה ניסיון כושל לשלוט בדברים שאין לנו שום שליטה עליהם.

כי בואי נדייק: אי אפשר לשלוט בקולגה מנותק או בראש צוות נרקיסיסט. אבל אפשר לנסות. ואת מנסה - כל יום מחדש, בלי לשים לב שזה מה שאת עושה.

למה? כי לקחת אחריות על הכל, גם על מה שלא שלך, מרגיש בטוח יותר מלהודות שאת בסיטואציה שבאמת אין לך עליה שליטה מלאה. השליטה המדומה הזו עולה לך ביוקר: בזמן, באנרגיה, בשחיקה, ובתחושה מתמדת שלא עשית מספיק.

השאלה שכדאי לשאול את עצמך כאן היא לא "איך אני יכולה לעשות עוד" - אלא:
על מה מה"רשימה" שלך את באמת לא אחראית, גם אם מרגיש שכן?

על מה לקחתם אחריות בעבודה בלי שזה באמת היה שלכם?

#קריירה #נשיםחזקות #עבודה #אימוןקריירה #שליטה taken in Israel by @vera.stern.coaching

10

0

19 days ago

כן אני פעם ראשונה עושה קבוצה.

אני מרגישה שאני מוכנה.

אני מרגישה שבא לי על הפורמט הזה, בא לי להרחיב את מעגל ההשפעה שלי.

בא לי להוסיף עוד מכפיל כח למי שזה מדבר אליה.

אני בטוחה שיהיה מדהים כי אני מרגישה שיש לי את היכולת להביא ערך עצום למשתתפות.

אני מרגישה שבא לי על מרחב נשי, מעצים, מעודד, על קהילתיות כמו שרק אני יודעת לייצר.

אם גם אתן רוצות לנסות, כל הפרטים בהיילייטס🤩

#נשיםחזקות #התפתחות_אישית #אימוןאישי #קריירה #שינוי taken in Israel by @vera.stern.coaching

8

0

20 days ago

על מה משלמים לי באמת?

#קריירה #אימוןקריירה #עבודה #התפתחותאישית #september_ii taken in Israel by @vera.stern.coaching

21

4

a month ago

החוכמה פה היא דווקא לא לחכות שיהיה ממש רע, אלא לפנות לעזרה כשאת מזהה את הבעיה וניסית אולי חודש-חודשיים להסתדר איתה לבד.

אם תחכי לשלב 4 של שחיקה, תצטרכי לקחת כמה חודשים או שנים של חופש, טיפולים פסיכולוגיים ולפעמים גם תרופתיים, התמודדות עם לחץ כלכלי וחזרה לשוק העבודה עם חור לא ברור ברזומה.

איפה את נמצאת היום? רק מתחילה לזהות שמשהו לא בסדר או כבר אין לך כח לכלום?

#אימוןקריירה #שחיקה #נשיםחזקות #קריירה #israeliholidays_ii taken in Israel by @vera.stern.coaching

15

10

a month ago

לפני שנצלול פנימה - שלושה מיתוסים שכדאי לשבור:
🔹 מנוחה ≠ "לא לעשות כלום". תושיבו מישהו בכורסה שעתיים בלי לעשות כלום, ותקבלו אדם עם מיליון מחשבות טורדניות, לא אדם רגוע. מנוחה היא תהליך אקטיבי שצריך לתכנן.
🔹 יותר זמן ≠ יותר השפעה/מנוחה. יש אפקט "פלטו" - אחרי כשמונה ימי חופשה רצופים, התועלת הנוספת כמעט נעצרת. מה שבאמת קובע זה הקצב והמבנה, לא האורך.
🔹 אין מתכון אוניברסלי. סוג המנוחה שאתם צריכים תלוי לגמרי בסוג העומס שאתם נושאים.

למה זה קורה ברמה הביולוגית?
כל פעם שהמערכת שלכם נכנסת ללחץ ולא מקבלת התאוששות מלאה, נשאר "שאריות" קטנות של שחיקה - בדיוק כמו חוב בבנק. קורטיזול (הורמון הלחץ) לא מתפרק מיד - הוא יכול לשהות בזרם הדם עד 6 שעות. אם לחץ נוסף מגיע לפני שהקודם התפרק, הם נערמים זה על זה. התוצאה: האמיגדלה (אזור הבקרה במוח) הופכת רגישה יותר, והקורטקס הפרה-פרונטלי (האזור שאמור להרגיע אותה) הופך לפחות יעיל. זה בורג שמתהדק - ספירלת לחץ כרונית שגדלה בריבית דריבית, ופוגעת ביכולת שלנו לקבל החלטות, להקשיב ולתפקד.

החדשות הטובות: המחקרים מראים שאחרי כחודש של הפחתת לחץ, הנזק הזה הפיך.
אז מה בעצם קובע איזו מנוחה תעבוד? חמישה גורמים פסיכולוגיים - לא כמות המשימות - שקובעים כמה אתם עמוסים:

1️⃣ ודאות: המוח שונא אי-ודאות ומבזבז אנרגיה עצומה בניסיון לחזות מה יקרה. פתרון: "אי של ודאות" - שגרה פשוטה, מעט החלטות. מי שחסר לו ודאות ובורח לטיול של 10 מדינות ב-10 ימים יחזור עייף יותר משיצא.
2️⃣ אחריות: אחריות על תוצאות או על חיים של אחרים (כמנהלים, כהורים) מעמיסה הרבה יותר מנפח משימות. הפתרון: detachment אמיתי - ניתוק מלא, לא חלקי, מכל מייל ומכל אחריות לתקופה מוגדרת.
3️⃣ השפעה: חוסר שליטה על מה שקורה לכם - גם בלי משימה אחת - הוא נטל בפני עצמו. הפתרון: זמן לא מובנה, ספונטני, שבו אתם בוחרים הכל בעצמכם.
4️⃣ קשר חברתי: בדידות היא גורם סטרס חזק כשלעצמו - גם אצל אנשים מופנמים. חשוב: זה לא נוכחות של סתם אנשים, אלא זמן איכות עם אנשים שבאמת בוטחים בהם.
5️⃣ משמעות: הפער בין הערכים שלכם למה שאתם עושים בפועל. הפתרון: לעשות משהו שבחרתם בעצמכם - תחביב, למידה - בלי קשר לתוצאה, רק בשביל ההנאה מהתהליך.

העיקרון המרכזי מאחורי כל זה: החופש שלכם צריך להתאים בדיוק לסוג העומס שהתיש אתכם - לא להיפך.

ספרו בתגובות אם הייתם מתכננים עכשיו חופשה, איזה סוג מנוחה הייתם צריכים?
*בהשראת הפרק "גישה נוירו-מדעית למנוחה" מאת קטרינה לנגולד (Institute of Neurointegration)

#קריירה #מנוחה #חופש #עבודה #simchattorah_ii taken in Israel by @vera.stern.coaching

15

0

a month ago

מוצאי שבת. שוב אותה תחושת מועקה בבטן לקראת יום ראשון.

על הנייר, הכל מעולה: תפקיד ניהולי, ותק, שכר יציב והערכה מכולם מסביב. אבל בפועל? ניתוק רגשי מוחלט. העבודה כבר מזמן לא מעניינת אותך, השגרה חונקת, וכשאת מנסה לחשוב מה הצעד הבא בקריירה - הראש פשוט מתרוקן.

הפחד המוצדק לאבד את הפרנסה, את המעמד ואת הביטחון שבנית בעשר אצבעות משאיר אותך במקום. ועוד הרצאה על "הגשמה" לא תיתן לך תוכנית פעולה אמיתית.

בדיוק מהמקום הזה הגיעה אליי לקוחה לפני חודשיים: "השגתי המון, אבל אני לא יודעת מה אני רוצה".

לא חיכינו לקריסה או לשחיקה טוטאלית כדי לפעול. בתוך 7 פגישות עבודה מעשיות:
1️⃣ פירקנו את הפחד משינוי ואיבוד יציבות לצעדים ברורים.
2️⃣ שמנו את האצבע על מה שבאמת חסר לה ביומיום המקצועי.
3️⃣ הגדרנו מטרה ממוקדת שלא דורשת להמר על הביטחון הכלכלי.

התוצאה? היא עברה מבלבול ושחיקה לשני ראיונות בפועל לתפקידים שהיא בחרה מראש - לא מתוך פשרה של "זה מה שיש", אלא מתוך ידיעה ברורה מה היא שווה ואיך להשיג את זה.

את לא צריכה לשרוף גשרים כדי לצאת מהתקיעות הזו. אם נמאס לך למשוך עוד שבוע על אוטומט - לינק לשיחת התאמה בביו.

#קריירה #אימוןקריירה #עבודה #משמעות #חייםמאושרים taken in Israel by @vera.stern.coaching

7

0

a month ago

היא לא הבינה שהיא כבר בשלב 4.

היא חשבה שהיא "עייפה כמו כולם". עד שישבנו יחד ופרקנו את זה - ואז היא התפרצה בבכי.

שחיקה מקצועית לא מגיעה ביום אחד. היא מגיעה כשאנחנו בטוחים שאנחנו בשיא שלנו, היא מתגנבת מאחורי הגב, ומתחילה ב-4 שלבים שקטים:

1️⃣ ההתחלה (מלכודת ההתלהבות): אתם לוקחים עוד פרויקט ועוד אחריות, דוחפים קדימה ומוותרים על הזמן האישי. אתם מרגישים שאתם "יכולים הכל", אבל בעצם מתחילים להקריב שינה ומנוחה כדי להוכיח את עצמכם (שימו לב-הדפוס השכיח ביותר בתפקיד החדש).

2️⃣ חוסר בדלק: העייפות מצטברת, אבל הקצב נשאר אותו דבר. מתחילים לילות של שינה לא רציפה, עצבנות קלה מול קולגות, ודחיינות של משימות מורכבות שהפכו למעמסה. משהו בחדווה ובמשמעות כבר התחיל להיסדק.

3️⃣ משבר והתשה (האישיות משתנה): סוף השבוע כבר מזמן לא מצליח להטעין אתכם. מופיעים ציניות, ריחוק וספקות עצמיים כבדים. פתאום מאדם מסודר נהייתם מפוזרים ושוכחים, מאדם אמפתי נהייתם אדישים ומנותקים.

4️⃣ התנגשות בקיר: המשאבים נגמרו לחלוטין. הגוף תופס פיקוד ומכבה את המערכת - כאבים כרוניים, תשישות מוחלטת וקריסה גם מול הפעולות הכי קטנות ביום-יום.

רוב האנשים מגלים שהם שחוקים רק כשהם מגיעים לשלב 3 או 4, כשהמחיר כבר כבד מדי.

לא צריך לעזוב הכל, לקחת חופשה של חצי שנה או להתפטר אל הלא-נודע כדי לעצור את זה - אבל כן חייבים לאבחן בדיוק איפה אתן נמצאות כרגע ומה עושים עם זה.

באיזה של taken in Israel by @vera.stern.coaching

3

0

a month ago