Instagram story viewer> @yuval.rothman> Posts

Yuval Rothman

@yuval.rothman

1.4K

followers

986

following

25, Tel Aviv ⚓

POSTS STORIES REELS TAGGED

⁨ ~הסיפור שלי~
הקעקוע שאתם רואים מסכם כמעט חצי שנה עמוסה ומלאה ברגעים שהיו מלחיצים ומדאיגים ובסופו של דבר גם משמחים.
אאחרי שבועיים וחצי בתאילנד חטפתי מחלת חום שהובילה להתקף פרקוס.
42 מעלות חום- לאחר לילה ארוך של סכנת חיים הגעתי לבנקוק
הורדמתי והונשמתי עם התקף פירקוס רציף של שלושה שבועות
באמצע השבוע הרביעי החליטו להעיר אותי כההתקף חלף
התעוררתי עם דלקת במוח האחורי
שהובילה לשיכחון ברמה שאני לא זכרתי את ההורים שלי,
לא יודע את השם שלי,
לא זוכר שפת אם שיושבת על טווח הזיכרון הקצר ומצליח לדבר באנגלית בלבד
לא הצלחתי ללכת
לא הצלחתי לאכול ולשתות מה שהתבטא בכך שכשהוגש לי מרק חם הושטתי את היד פנימה כניסיון לאכול,
והתחלתי תהליך שיקום ארוך כדי לחזור למצב הנורמלי של המוח
וללמד את המוח מחדש דברים שהיו נראים ככ רגילים ויומיומיים

ולקחתי את השיקום בידיים הכי חזק שאני יכול,
אני מתאמן ומתרגל גם לבד
אני לומד וקורא המון בזמני הפנוי כדי לדאוג לשפה העיברית
אני חזרתי לשחק כדורסל שאני ככ אוהב
ועברתי ואני עובר המון כדי להגיע חזרה לכל מה שהיה בנורמה היומיומית
עברתי לאישפוז יום מאישפוז מלא רציף של תקופה ארוכה
אז באמת עכשיו נשאר הישורת האחרונה שאליה הגעתי גם בזכות התמיכה והעזרה של כולם
האמנתי שאני יכול והצבתי לי מטרות נעלות מלפני.
למדתי מאפס את כל הדברים שנראים ומרגישים פשוטים ורגילים ככ במיומיום וכמו תינוק שנולד⁩ by @yuval.rothman

468

141

2 years ago

וואו שנה! כל הזמן אמרתי שהכל לטובה ושבסוף הדרך יהיה טוב אני מאוד שמח על תהליך הלמידה העצמית של שהראה לי את הכוחות הפיזים ובעיקר במנטלים שהביאו אותי לנקודה שאני נמצא בה היום וכמובן שיש עוד דרך ויש עוד מטרות להשיג אבל הדבר שאני באמת הכי שמח עליו זה שאני זה מי שאני ושאני חי ונלחם בכל דבר שמגיע

אני לא מאמין שכבר עברה שנה מהיום שבו חיי השתנו
הרדמה (הנשמה שעוד מקבל ממנה פלשבקים). קרה כל כך הרבה, מהרגע שבו התעוררתי כשאני לא מזהה את ההורים ולא יודע את שמי ולא יודע איך ללכת ולדבר ודרך שיקום מאוד ארוכה וקשה שכולל כמובן עליות וירידות כי בשיקום אתה לא מתקדם במישור מבלי ליפול ולקום והיום שאני יושב באוניברסיטה ומוכיח לעצמי שאני מסוגל להשיג כל מטרה שארצה.

אני רוצה להגיד תודה ענקית לכל האנשים שעזרו לי והאנשים שהכרתי בדרך הזאת
אלו אנשים שנכנסו לי עמוק ללב ואני בחיים לא אשכח את העזרה. (למרות הבעיות זיכרון שעוד קצת יש).
הדברים נמחקים ובכל זאת ישנם דברים שנחרטו. (כל הסרטונים הראשונים צולמו עוד האיכילוב לפני שבכלל התחיל תהליך השיקום האמיתי) מחשבה מייצרת מציאות!!!! בתיאור המלא של המקרה בפוסט הקודם taken in בית חולים לוינשטיין by @yuval.rothman

382

98

a year ago

⁨ סיפורים שמרחיבים לנו את הלב 🩵💫⁩ by @yuval.rothman

9k

131

a year ago

יוצאים דברים טובים כשיש חבר טוב עם מצלמה איכותית 🙌 by @yuval.rothman

3

25

2 months ago

וואו, אני באמת לא יודע אפילו מאיפה להתחיל, וכל מה שעולה לי לראש זה בעיקר מילה אחת: תודה!!!
היום לפני שנתיים בדיוק, ב-23.6.24, העיניים שלי נפתחו מחדש בבית חולים בתאילנד, והתחיל בשבילי המסע האמיתי של החיים. להתעורר מתרדמת של כמה שבועות, ולהגיע מהמצב שבו הייתי למצב שלי היום – זה פשוט לא נתפס. לפעמים קשה לי להאמין שאני ואותו בנאדם שבתמונות זה אותו אחד.
האפשרות לחיות מחדש היא המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש. כל רגע שבו אני מצליח לתפקד הופך ללא מובן מאליו.
כן, אני עדיין בשיקום. ולמרות שניסיתי להתחיל את הלימודים שכל כך רציתי מגיל קטן וזה לא צלח כרגע – הבנתי שגם זה עוד שיעור במסע לאהבה עצמית. השיקום האמיתי הוא לא רק המסגרת שאני נמצא בה, אלא כל רגע בחיים: כל שיחה עם חבר, כל משחק כדורסל, כל צעד קטן. הזכות הזו להיות מודע, אפילו לקמצוץ ממה שעברתי, היא בלתי נתפסת.
אלה אולי אותן העיניים מבחינה חיצונית, אבל הצורה שבה החיים נראים לי כעת היא שונה לחלוטין. כאילו מישהו לקח והכניס לי כרטיס זיכרון חדש, נקי. אני מודה על האפשרות, כל יום מחדש, לחוות דברים כאילו הם קורים בפעם הראשונה.
היום הזה הוא נקודת הדרך שלי במסע הארוך, המורכב והמרגש של החיים. הרגע שבו הכל התחיל מהתחלה.
אני מבטיח ליובל הישן שאני אומר לו תודה על הבסיס שהוא נתן לי, ומכאן – אני הולך להביא אותו לפסגה של החיים!!!! 👑❤️ by @yuval.rothman

437

111

4 months ago

🤩💚 taken in Skadar Lake, Montenegro by @yuval.rothman

135

22

a year ago

⁨ סוף סוף זה לא פוסט שקשור בשיקום 💚🤩⁩ by @yuval.rothman

132

29

a year ago

“אני לא מאמין שעברה שנה מהיום שבו החיים שלי השתנו״

שנה להרדמה.
שנה לרגע שבו יובל התעורר ולא ידע איך קוראים לו, מי האנשים שסביבו, או איך הולכים.
שנה שבה הגוף ובעיקר הנפש, עברו דרך שאין לה מילים.

מהתפרצות של חום גבוה בתאילנד, שהובילה לפרכוס מסכן חיים, דרך שבועות של הרדמה והנשמה, התעוררות עם דלקת במוח האחורי ואובדן זיכרון קשה ועד לשיקום איטי, כואב, אמיץ.

הוא עבר שיקום במחלקה לשיקום נוירולוגי ב׳ אצלנו בלוינשטיין, המשיך לאשפוז יום ולא ויתר לרגע.
והיום? הוא יושב באוניברסיטה, חולם חלומות חדשים, מדבר, הולך, לומד ומשחק שוב את המשחק שהוא כל כך אוהב - כדורסל.

“אני הכי שמח על זה שאני אני. שאני חי, נלחם, ובוחר בכל יום לא לוותר.
למדתי את החיים מהתחלה, כמו תינוק שנולד – והאמת? אני גאה בעצמי״

יובל, צוות המטפלים בלוינשטיין לא ישכח אותך.
על הדרך, על האומץ, על הבחירה לא להפסיק לחלום. by @yuval.rothman

170

11

a year ago

🇹🇭👆🏼 taken in Pai, Thailand by @yuval.rothman

186

32

2 years ago

8.9.23 💍 by @yuval.rothman

181

29

3 years ago

⛷️❄️ taken in Mayrhofen by @yuval.rothman

169

28

4 years ago

🗻 taken in Chamonix-Mont-Blanc by @yuval.rothman

211

40

4 years ago