Instagram story viewer> @among_humans_il> Tagged

בחברת האדם | אנתרופולוגיה בישראל ובעולם

@among_humans_il

undefined

POSTS STORIES REELS TAGGED

⁨ חשבתם שאפספס הזדמנות לדבר על שני ה-נושאים שלי? אז תחשבו שוב, כי בין היסטוריה לסוציולוגיה נמצא שיר לשלום שמספר לנו שבגדול- הויכוח על השלום לא חדש 🎵⁩

321

24

עוד קצת על הוקס 👇

לאורך השנים היא התעקשה לא רק להצביע בביקורתיות על עוולות חברתיות אלא גם להציע תקווה ותיקון.

היא שאלה את עצמה האם ואיך ניתן לייצר מפגש בין הלבן ל״אחר״ שלא יתורגם בסופו של דבר ״לאכילה״; לשימוש שעטוף באלגנטיות (יותר או פחות) במעטה של הבעת עניין.

התשובה שלה הייתה שעל מנת ליצור מפגש כזה דרושה סולידריות. נשיאה משותפת של הנטל. כלומר, יהיה על הצד החזק, ברוב המקרים - הלבן, לשלם מחיר מסוים. להיות יחד לא רק בתשוקה אלא גם במאבק, בקשיים ובאי ההוגנות, ולהיות שם לטווח ארוך.

הוקס האמינה שגם אם המפגש הראשוני מתחיל מתשוקה צרכנית, יש בו פוטנציאל לייצר שינוי עם העמקת הקשר.

ועוד פאן פקט נחמד 👇

שמה המקורי היה גלוריה ג׳ין ווטקינס, אך על עבודותיה חתמה תחת שם העת bell hooks לזכר סבתה, וביקשה שהוא ייכתב תמיד באותיות קטנות על מנת לשמור את הפוקוס על רעיונותיה ולא על שמה 🎓

237

38

הכתבה המלאה עלתה ב“בחברת האדם”.
כתבו בתגובה “בחברת האדם” ואשלח לכם לינק.

248

134

סיכום תקופה של אזעקות כמעט יומיומיות בחיפה (איזה כיף שזכיתי להכיר את השכנים המתוקים בבניין).

הכתבה המלאה עם עוד הרבה פרטים, מורכבויות ונקודות מבט מעניינות באתר ״בחברת האדם״.

268

2

נפלה בחלקי הזכות לראיין את האנתרופולוגית ד"ר רוית תלמי-כהן.

דיברנו במשך שעה על מחקריה באתיופיה ובישראל ובעיקר על ההתעקשות שלה לחבר בין האקדמיה לשטח. להסיר את החומות סביב "מגדל השן" ולהנגיש את הידע ואת המחשבה הביקורתית הלאה לציבור הרחב; גם למי שמסיבות כאלה ואחרות לא יכולים או לא רוצים ללמוד במוסד להשכלה גבוהה.

בסרטון הזה אתם רואים דוגמה אחת לפעילות חברתית שהיא עזרה לקדם דרך המחקר האקדמי (הסרת הכינוי "פלאשמורה" מתעודות הזהות של עולי זרע ביתא ישראל), אבל בכתבה המלאה יש עוד המון דוגמאות כאלה 👇

למשל - בחודשים האחרונים ד"ר תלמי הכהן חברה לד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין, ראש המכון להגירה ושילוב חברתי, ויחד הן עורכות מחקר שמתמקד בעולים שעוברים ממלחמה בארץ מוצאם למלחמה בישראל. עולים-פליטים ממלחמת רוסיה ואוקראינה שהגיעו לארץ ומצאו את עצמם במלחמת חרבות ברזל, או עולים מאתיופיה, הודו ובלרוס שגם הם חמקו ממלחמה כדי להגיע לארץ.

שתי החוקרות הוציאו יחד ניירות עמדה שנשלחו למשרדי ממשלה וארגונים רבים על מנת לסייע להם להבין טוב יותר כיצד לייצר מעני תמיכה נכונים עבור הקהילות האלו. על בסיס מחקר והיכרות מעמיקה עם צורכי הקהילה!

לעוד דוגמאות מעוררות השראה ולשיחה המלאה (הכתובה) שלי עם רוית > לינק בסטורי או בDM 🌼

120

10

לזכרם 🕯️

399

13

עוד נקודה מעניינת שלא נכנסה בסרטון:

הסוציולוג ארפאד סקולצאי טוען שמאפייני הטריקסטר נוכחים בתרבות המודרנית יותר מאי פעם.

לפיו, אם חברות עבר התעניינו רק בדמותו של הטריקסטר כסמל חריג שנמצא מחוץ לנורמה, כעת החברה כולה פועלת על פי "היגיון הטריקסטר"!

המבנים החברתיים מתפוררים, ערכי המוסר הופכים אמביוולנטים והנתון היחידי שנותר קבוע הוא חוסר היציבות האישי והקולקטיבי. הגבול בין האמת והאשליה מטשטשים (מישהו אמר פייק ניוז?) ונולדות מצוקות חדשות איתן האנושות צריכה להתמודד.

אז מה דעתכם על ארכיטיפ הטריקסטר? מוזמנים להוסיף בתגובות עוד דוגמאות לדמויות שמייצגות אותו 😈

173

24

השבוע זכיתי לראיין את פרופ׳ מיכל פרנקל מהאונ׳ העברית על התחומים הרבים שחקרה, על נשים בשוק העבודה וגם על הפופולריזציה והקפיטליזציה של האקדמיה.

הכתבה המלאה באתר ״בחברת האדם״ 👈 @among_humans_il

מתוך הכתבה:
"האלגוריתמים של הרשתות נותנים העדפה לטיעונים פשטניים. הפצת התכנים היא לא אקראית. רעיונות מסוימים מקבלים תפוצה רחבה יותר מאחרים. זה מהווה איום על החשיבה המעמיקה. זה מסוכן לנו״

״אין לי תשובה טובה או פתרון לזה. כרגע קשה לי לדמיין עולם שבו אנחנו יוצרים שיח ציבורי לא שטחי. התפקיד שלנו התאורטיקנים הוא לנסות בכל כוחנו לוודא שלא ניפול לשיח השטחי הזה. אנחנו צריכים לתרגם ולהנגיש את התובנות שלנו בשפה יומיומית, אבל מבלי ליפול לבינאריות ולמהותנות״

״זה שובר את לבי לראות את עמיתי בעולם שהעבודות שלהם מורכבות, חכמות ורב ממדיות, משתלבים בשיח הציבורי בצורה שטחית וחד-ממדית. זו בגידה בתפקיד שלנו בעולם כאנשים שהחברה נתנה בידיהם את הזמן והמשאבים להעמיק. התפקיד שלנו הוא לשמור על העומק הזה בכל כוחנו – המוגבל״.

הכתבה המלאה באתר של @among_humans_il עם תובנות נוספות ומרתקות!

53

1

חשוב להדגיש!

כשאנחנו בוחנות את התרבות כ״טקסט משוחק״ אנחנו לא מנסות לדרג מי דמות חשובה או טובה יותר מאחרת.

זאת פשוט אסטרטגיה שמאפשרת לנו להבחין ביחסי כוח ובתופעות חברתיות.

כשמתייחסים, אפילו לרגע, לעולם בתור במה גדולה שבה כל אחד מגלם דמות - אז דברים שקודם לכן היו מובנים מאליהם נחשפים פתאום כמשרתים את העלילה... אולי אפשר להטיל בהם ספק? אולי אפשר למצוא בהם משמעויות נסתרות ופרשנויות חדשות?

ועכשיו בכנות,
דמיינתם פעם שאולי כל החיים שלכם הם סרט כמו המופע של טרומן? 📽️🍿

182

14