Instagram story viewer> @vardamoshe> Posts

Varda Moshe

@vardamoshe

404

followers

985

following

M.A בחינוך
פסיכותרפיסטית CBT| מנחת הורים
הוראה מותאמת| קואצ'רית הוליסטית|
דוקטורנטית בפסיכולוגיה

POSTS STORIES REELS

by @vardamoshe

by @vardamoshe

by @vardamoshe

by @vardamoshe

by @vardamoshe

by @vardamoshe

by @vardamoshe

איך לזהות חרדה אצל ילדים ?

חרדה אצל ילדים מופיעה דרך שילוב של תסמינים פיזיים, התנהגותיים ורגשיים. מאחר שילדים לא תמיד יודעים לבטא את רגשותיהם במילים, החרדה מתבטאת לעיתים קרובות בתגובות של הגוף או בשינויים חדים בהתנהגות.
תסמינים פיזיים
ילדים חווים חרדה דרך הגוף ולעיתים קרובות יתלוננו על מיחושים פיזיים ללא סיבה רפואית הנראית לעין :
* כאבי בטן- לפני הליכה לבי״ס או בארועים חברתיים.
* שינויים בדפוסי השינה - קושי להרדם, יקיצות מרובות, סיוטי לילה.
* שינויים בתאבון - חוסר רצון לאכול, ״אכילה רגשית״ מוגברת.
* תסמיני התקפי חרדה - דופק מואץ, נשימה מהירה, הזעה בכפות הידיים, רעד בגוף ו״תחושת גוש בגרון״.

שינויים התנהגותיים
* הימנעות - סירוב ללכת למקומות מסוימים (כמו חוגים או חברים), פרידה מההורים.
* נסיגה התנהגותית (רגרסיה) - חזרה להתנהגויות של גיל צעיר יותר, כמו הרטבת לילה או היצמדות מוגברת להורה.
* חוסר שקט וקשיי ריכוז - הילד עשוי להיראות מוסח, חסר סבלנות או לסבול מ"פעילות יתר" ודיבור מהיר ושוטף.
* התפרצויות זעם ובכי - חרדה אצל ילדים מתבטאת לעיתים בכעס, צרחות.

ביטויים רגשיים וקוגניטיביים
* דאגנות יתר - שאלות חוזרות ונשנות על העתיד ("מה יקרה אם...?") וצורך בחיזוקים בלתי פוסקים מההורים.
* פרפקציוניזם - פחד מכישלון או צורך בביצוע מושלם של משימות.
* מחשבות שליליות - עיסוק מוגבר בסכנות אפשריות או תחושה ש"משהו רע עומד לקרות".

ורדה משה M.A
מטפלת CBT | מדריכת הורים
הוראה מותאמת| קואוצ׳רית הוליסטית

054689271 by @vardamoshe

איך לזהות חרדה אצל ילדים ?

חרדה אצל ילדים מופיעה דרך שילוב של תסמינים פיזיים, התנהגותיים ורגשיים. מאחר שילדים לא תמיד יודעים לבטא את רגשותיהם במילים, החרדה מתבטאת לעיתים קרובות בתגובות של הגוף או בשינויים חדים בהתנהגות.
תסמינים פיזיים
ילדים חווים חרדה דרך הגוף ולעיתים קרובות יתלוננו על מיחושים פיזיים ללא סיבה רפואית הנראית לעין :
• כאבי בטן- לפני הליכה לבי״ס או בארועים חברתיים.
• שינויים בדפוסי השינה - קושי להרדם, יקיצות מרובות, סיוטי לילה.
• שינויים בתאבון - חוסר רצון לאכול, ״אכילה רגשית״ מוגברת.
• תסמיני התקפי חרדה - דופק מואץ, נשימה מהירה, הזעה בכפות הידיים, רעד בגוף ו״תחושת גוש בגרון״.

שינויים התנהגותיים
• הימנעות - סירוב ללכת למקומות מסוימים (כמו חוגים או חברים), פרידה מההורים.
• נסיגה התנהגותית (רגרסיה) - חזרה להתנהגויות של גיל צעיר יותר, כמו הרטבת לילה או היצמדות מוגברת להורה.
• חוסר שקט וקשיי ריכוז - הילד עשוי להיראות מוסח, חסר סבלנות או לסבול מ"פעילות יתר" ודיבור מהיר ושוטף.
• התפרצויות זעם ובכי - חרדה אצל ילדים מתבטאת לעיתים בכעס, צרחות.

ביטויים רגשיים וקוגניטיביים
• דאגנות יתר - שאלות חוזרות ונשנות על העתיד ("מה יקרה אם...?") וצורך בחיזוקים בלתי פוסקים מההורים.
• פרפקציוניזם - פחד מכישלון או צורך בביצוע מושלם של משימות.
• מחשבות שליליות - עיסוק מוגבר בסכנות אפשריות או תחושה ש"משהו רע עומד לקרות".

ורדה משה M.A
מטפלת CBT | מדריכת הורים
הוראה מותאמת| קואוצ׳רית הוליסטית
דוקטורנטית
054689271 by @vardamoshe

by @vardamoshe

הורים יקרים,

בימים האלו, כשהשמיים והלב רועדים, אנחנו הופכים להיות העוגן הכי משמעותי של הילדים שלנו. אנחנו מרגישים את כובד האחריות – לשמור עליהם לא רק פיזית, אלא גם נפשית, בתוך מציאות שאין בה הוראות הפעלה.

חשוב שתזכרו !🧠
הילדים שלנו לא צריכים הורים מושלמים, הם צריכים הורים נוכחים. הם מסתכלים עלינו כדי להבין אם העולם עדיין מקום בטוח, והרוגע שלנו – גם אם הוא שברירי – הוא התרופה הכי טובה עבורם.

ריכזתי עבורכם ארגז כלים יישומי להרגעת המערכת העצבית:
טכניקות נשימה להורדת מתח:

* לילדים צעירים -
״בלון בבטן": מניחים יד על הבטן ומדמיינים שהיא בלון שמתנפח בשאיפה ומתרוקן לאט-לאט בנשיפה.
נשימות "בועות סבון": שואפים אוויר ונושפים החוצה בעדינות, כאילו מפריחים בועת סבון דמיונית. זה מאריך את הנשיפה ומרגיע את הגוף.

* למתבגרים -
שיטת 4-7-8: שואפים (4 שניות),
עוצרים (7 שניות) ונושפים לאט (8 שניות). כלי CBT עוצמתי להרגעה פיזיולוגית מהירה.

תרגיל קרקוע (Grounding) – להחזרת תחושת שליטה:
כשמרגישים הצפה, משתמשים בשיטת 5-4-3-2-1 שמפעילה את החושים ומחזירה לכאן ועכשיו:
מזהים בחדר:
5 חפצים שרואים,
4 דברים שאפשר לגעת בהם,
3 צלילים ששומעים,
2 ריחות שאפשר להריח
ודבר אחד טוב שאפשר להגיד לעצמי.

כלים נוספים לשעת חירום:
* התמודדות עם רעשים ("בומים"): הסבירו שהרעש הוא "קול המגן שלנו". ניתן להשתמש באוזניות עם מוזיקה אהובה כדי למסך את הרעש.
* פריקת מתח גופנית: "לחיצת קיר" בכל הכוח או ניעור איברים לשחרור אדרנלין.
* מתן תפקיד: תנו לילד אחריות קטנה (להחזיק את המים, לבחור משחק). זה הופך אותם מאקטיביים לנזקקים פחות.
* צמצום מסכים: הגבלת חשיפה לסרטונים קשים, במיוחד אצל בני נוער.

ביחד, בנשימות עמוקות ובחיבוק גדול, נעבור גם את זה💪🏼

לכל שאלה, התייעצות או תמיכה, אני זמינה עבורכם:🙏🏽

ורדה משה M.A
מטפלת CBT, מדריכת הורים,
הוראה מותאמת ומאמנת אישית.
0546892715 by @vardamoshe

חברים יקרים
אני צריכה את עזרתכם !!!

שמי ורדה משה , אני סטודנטית לדוקטורט שחוקרת את השפעת הטיפול CBT על מתבגרים עם ADHD.

אודה לכם אם יש לכם מתבגר בטווח גילאים 13-18 אשר מאובחן עם הפרעת ADHD שיענה על השאלון.
לאחר שיתקבלו כל השאלונים מכל הקבוצות.
כל מתבגר/ת שענה על השאלון ונכנס למחקר יקבל 50 ש"ח בתלושים (סה"כ 99 מתבגרים )

https://forms.gle/HeQmFGf7eVJzkCcM7 by @vardamoshe