Instagram story viewer> @welocation.center> Posts

Welocation רילוקיישן•הדרכת הורים•זוגיות•מתבגרים•

@welocation.center

3.2K

followers

1726

following

ליווי משפחתי ברילוקיישן 🌎
מלווות הורים ומסייעות למתבגרים בהסתגלות
הדרכת הורים | ליווי מתבגרים | סדנאות
הכנה וליווי ברילוקיישן ✈️
👇 למוצרים שלנו

POSTS STORIES REELS TAGGED

מסע הזוגיות ברילוקיישן.

כל מה שלא ידעתי לפני… ומה גיליתי 💕💕💕

✈️ שילחי את הפוסט לבן הזוג שלך עם הרבה אהבה והערכה למה שבניתם יחד😍

#רילוקיישן #זוגיותברילוקיישן by @welocation.center

311

44

2 years ago

נרגשות לשתף אתכם שנולד לנו בייבי חדש!!

״ספר המעבר שלי״ מיועד למשפחות עם ילדים בגיל הרך היוצאים לרילוקיישן (עד גיל 7) ובנוי בצורה כזו שמחברת את הילד לסיפור המעבר האישי של המשפחה שלכם.
זה כלי מדהים לתיווך המעבר לילדים הצעירים שאנחנו עובדות איתו עם המשפחות שאנו מלוות במרכז Welocation. הפידבקים כל כך טובים שהחלטנו להנגיש אותו לקהל הרחב!
כך שיצרנו ספר המחבר כל ילד וילד לסיפור המעבר הפרטי כי הוא כוכב הסיפור! כל הסיפור מסופר דרך העיניים שלו, במילים פשוטות, מקום לתמונות אישיות ואיורים יפיפיים (של המאיירת היצירתית המוכשרת מיכל גורליק).
הספר מבוסס על מאפייני החשיבה של ילדים בגיל הרך ושעון על ידע וכלים מעולמות האימון, הדרכת הורים אדלריאנית והפסיכולוגיה החיובית.
בעמודי הספר האחרונים מצויים גם דפי הסבר מפורטים להורים על איך לעבוד על הספר בצורה מיטיבה.
לרכישה:
https://welocationcoaching.ravpage.co.il/ספרהמעברשלי. #רילוקיישן #הדרכתהורים #הדרכתהוריםלגילהרך #מעברים #אימוןאישי by @welocation.center

3

20

3 years ago

Relo-Question
משחק קלפים שנוצר במיוחד עבור משפחות ברילוקיישן כדי לייצר את ה״ביחד״ המשפחתי הכל כך חשוב כשחיים בחו״ל!

המשחק מזמין לחוויה משפחתית מקרבת, מצחיקה ומלכדת. באמצעות המשחק כל אחד מהשחקנים בכל גיל יכול להתחבר לכוחות שלו, לתחושות שלו, ל״גאוות היחידה״ המשפחתית ולגשר בין חווית החיים בישראל לחווית החיים בחו״ל.
את המשחק אפשר לשחק במסגרת אינטימית של המשפחה הגרעינית, עם משפחה שבאה לבקר וגם עם חברים שהם כמו משפחה!
בנוסף, המשחק הוא דרך חווייתית לעודד שיחות עם הילדים שלפעמים קשה למצוא איך להתחיל בהם😍
לרכישה:
https://welocationcoaching.ravpage.co.il/reloquestion
#רילוקיישן #ישראליםבחול #welocation #הדרכתהורים #הדרכתהוריםברילוקיישן #הדרכתהוריםלגילהרך #אימוןאישי #קלפים #קלפיםטיפוליים #משחקים_עם_הילדים #משחקמשפחתי by @welocation.center

156

31

3 years ago

אתם כל כך רוצים שיהיה להם טוב ברילוקיישן. לראות אותם מחייכים שוב, מוצאים חברים, מרגישים שייכים, חוזרים להיות הילדים שהכרתם בארץ.

אבל במקום זה אתם פוגשים כעסים, תלונות, הסתגרות בחדר וגעגועים שלא נגמרים.

וזה לא פשוט. במיוחד כשגם אתם מנסים למצוא את המקום שלכם בתוך כל השינוי הזה.

אבל לפעמים, דווקא מאחורי ההתנהגויות שהכי קשה לנו איתן, מסתתרים תהליכים חשובים של התפתחות וצמיחה. 🌱

אספנו 7 התנהגויות שמוכרות להורים רבים למתבגרים ברילוקיישן, כדי לעזור לכם להבין קצת יותר מה עובר עליהם, ואולי גם להסתכל עליהם בעיניים קצת אחרות.

כי לפעמים, כשאנחנו מצליחים להבין מה מסתתר מאחורי ההתנהגות, קצת יותר קל לנו להיות שם בשבילם.

#רילוקיישן #מתבגריםברילוקיישן #הדרכתהורים by @welocation.center

3

2

2 days ago

7.10. שלוש שנים עברו, וזה עדיין מרגיש כאילו זה קרה אתמול.

אנחנו עדיין כואבים.
עדיין הלומים.
עדיין מנסים להבין איך ביום אחד כל מה שהרגיש מוכר ובטוח יכול היה להתהפך.

והיום הזה פוגש כל אחד מאיתנו במקום אחר.

יש מי שחיו אז בחו״ל והרגישו פתאום רחוקים מדי. דואגים למשפחה בארץ, מפחדים על הילדים שהולכים לבית הספר במקום שבו לא תמיד בטוח להיות ישראלי/יהודי.

יש מי שבעקבות אותו יום ארזו מזוודות ועזבו את ישראל.
ויש מי שדווקא לא היו מסוגלים יותר להיות רחוקים וחזרו "הביתה".

כאילו שגם המילה בית קיבלה מאז משמעות אחרת.

והיום, למי שנמצא בחו״ל, המרחק לפעמים מורגש קצת יותר.

כי בישראל הכאב נמצא באוויר.
בשירים ברדיו, בטקסים, בשיחות, במבט של מי שעובר לידך.

ובחו״ל, לפעמים רק אתם יודעים וזוכרים איזה יום היום.

שולחים את הילדים לבית הספר, הולכים לעבודה, ממשיכים את היום בשפה אחרת,
כשהלב כואב בישראל.

ולפעמים יש גם מבט, אמירה, הפגנה או אנטישמיות שמזכירים עד כמה הכול עדיין קרוב.
ועד כמה תחושת הביטחון שפעם הייתה מובנת מאליה, כבר לא כזאת.

שלוש שנים,
ואנחנו עדיין לא באמת "אחרי".

נדמה שכל אחד מאיתנו זוכר את הבוקר ההוא כמעט דקה אחרי דקה.

איפה היינו.
מה ראינו.
למי התקשרנו.
מה הילדים שלנו שמעו, ומה ניסינו בכל כוחנו שלא יראו במסכים.
איך ניסינו להגן עליהם, כשאנחנו בעצמנו עוד לא הבנו ממה אנחנו אמורים להגן.

ואת המבט בעיניים.

המבט שהיה לכולנו בימים ההם.
כשהסתובבנו כמו זומבים, הלומים, מנסים לתפקד בתוך מציאות שהמוח פשוט סירב להאמין שהיא אמיתית.

את זה אי אפשר לשכוח.
את מה שקרה לנו.
את מי שאיבדנו.
את מי שחייהם השתנו לעד. בעצם כולנו...
ואת מי שהיינו אנחנו, עד לאותו בוקר בשעה 6:29.

והלוואי שמתוך כל הכאב הזה עוד נצליח לבנות כאן משהו טוב יותר.

יותר בטוח.
יותר מחובר.
יותר ראוי לילדים שלנו.

שלא נשכח אף פעם את מה שהיה,
אבל שנצליח, לאט לאט, להאמין שוב בטוב שעוד יכול להיות. by @welocation.center

3

0

9 days ago

⁨ ⁨ יש שנים בהורות שלנו שאנחנו רק מחכות שיעברו.

אני זוכרת שהחלום הכי גדול שלי בימים ההם בסינגפור היה שהם יכנסו לבד לאוטו, ושיחגרו את עצמם… שארבעתם יחגרו לבד!!! בלי שאני אזיע מכל כניסה ויציאה מהרכב.

כשהם קטנים ואנחנו עייפות.
כשהם רבים בלי סוף.
כשהם צריכים אותנו לכל דבר.
כשהבית רועש ואין לנו רגע אחד שהוא באמת שלנו.
כשהכל היום את שומעת ״אמאאאאאאא״.

וברילוקיישן זה לפעמים אפילו יותר מורגש. את לבדדדד איתם.

אין את סבתא שתקפוץ.
אין את החברה שתאסוף.
אין את כל מה שפעם החזיק אותנו מסביב.

יש הרבה יותר שעות של ביחד.

ולפעמים הביחד הזה מרגיש צפוף נורא.

ואז הם גדלים.

לא ביום אחד, ברור.

אבל פתאום את קולטת שהילד שפעם לא הסכים שתצאי מהחדר כבר סוגר את הדלת שלו.

שהילדה שפעם רצתה לבוא איתך לכל מקום כבר מעדיפה ללכת עם חברות.

שהם מסתדרים.

שזה הרי בדיוק מה שרצינו.

ובכל זאת משהו בלב מתכווץ.

כי רק בדיעבד מבינים איזו זכות זאת הייתה.

להיות כל כך נחוצה. הם רצו אותך. כל הזמן.

להיות זו שמנהלת את הלו״ז שלהם, את הגעגוע שלהם לעברית, לחברים, לסבא וסבתא.

זו שיודעת כמה אומץ נדרש מהם כדי להיכנס בבוקר לכיתה שבה אף אחד עוד לא מכיר אותם.

זו שהייתה שם בכל הפעמים שהיה קשה, מצחיק, בודד, מרגש, אחר. שהחזיקה להם את הלב כשהם בכו במיטה.

אז כן, השנים האלה יכולות להיות קשות מאוד.

ולא צריך ליהנות מכל רגע.
יש רגעים שפשוט רוצים שייגמר כבר היום ושכולם ילכו לישון.

אבל מדי פעם, בתוך כל העומס הזה, כדאי לזכור:

זאת הילדות שלהם.

אלה השנים שהם יזכרו כשיגדלו.

הבית שהיה לנו שם.
החברים שהיו ואז נפרדנו מהם.
הביקורים בארץ.
השפה שהתערבבה.
החגים שחגגנו קצת אחרת.
הנסיעות, הגעגועים, החוויות שרק אנחנו מבינים.

עוד מעט הם יהיו עסוקים בחיים שלהם, ואנחנו ננסה לתפוס איתם ארוחת ערב כשכולם במקרה פנויים.

אז אולי לא צריך ליהנות מכל רגע.

רק לזכור, מדי פעם, שגם הרגע הזה שאנחנו כל כך עייפות ממנו עכשיו

עוד יהיה רגע שנתגעגע אליו🫶🏼⁩ by @welocation.center

102

3

12 days ago

לפעמים אנחנו כל כך עסוקות בלבנות את החיים ברילוקיישן,
שאנחנו שוכחות לעצור ולשאול אם אלה החיים שרצינו לבנות.

עוד שנה עברה.
שנה של הסתגלות, געגועים, שינויים והתחלות.
של דברים שהצלחנו בהם,
ודברים שהיינו רוצות לעשות קצת אחרת.

ורגע לפני שנה חדשה,
בין ראש השנה ליום כיפור,
אולי זה הזמן לעצור ולשאול:

אם הייתה לך משאלה אחת רק בשבילך
Would you choose the life you imagine?

האם החיים שאת חיה היום דומים לאלה שדמיינת כשיצאת לדרך?

ואם בעוד שנה תסתכלי אחורה ותגידי לעצמך
“וואו, אני גאה בעצמי”
על מה היית רוצה שזה יהיה?

לא חייבים לשנות הכול.
לפעמים מספיק לבחור דבר אחד קטן שאנחנו רוצות עבור עצמנו בשנה שמתחילה.

שתהיה שנה של יותר בחירה, יותר שייכות
ויותר תחושה של בית, איפה שלא תהיו בעולם🤍

שנה טובה וגמר חתימה טובה,
לירון ועדי 💐 by @welocation.center

3

0

a month ago

יש סליחות שאנחנו מבקשים.
ויש סליחות שכנראה לעולם לא נשמע.

לקראת יום כיפור כתבנו את המכתב שאולי כל אמא ברילוקיישן, שמחזיקה את הקושי של הילדים בזמן שהיא בעצמה מתחילה הכול מחדש, הייתה רוצה לקבל.

“סליחה, אמא.”
מכתב שכנראה לעולם לא תקבלי מהילד.ה שלך.
אבל אולי את צריכה לקרוא אותו ❤️

ואם יש אמא ברילוקיישן שאת חושבת שצריכה לקרוא את המילים האלה עכשיו, שלחי לה את הפוסט. 🛩️ by @welocation.center

3

14

a month ago

אנחנו משקיעים כל כך הרבה בלהכין עובדים ליציאה לשליחות. אבל מה קורה כשהם חוזרים לישראל?

רגע לפני ראש השנה העברנו סדנת חזרה משליחות לשליחי משרד הביטחון, שחזרו לישראל אחרי מספר שנים בתפקידים בחו״ל.

כשעובד יוצא לשליחות, ברור לכולם שהוא עומד בפני שינוי גדול. תפקיד חדש, מדינה חדשה, תרבות אחרת, בירוקרטיות ומשפחה שלמה שצריכה להסתגל.
אבל כשהוא חוזר, המחשבה הטבעית היא:
״הוא חוזר הביתה״.
חוזר לארגון שהוא מכיר, למשרד, לאנשים. לכאורה פשוט נכנסים לתפקיד החדש וממשיכים.
רק שלא באמת ממשיכים מאיפה שהפסקנו.

בזמן שהוא היה בשליחות הארגון המשיך. אנשים התחלפו, צוותים השתנו, קשרים חדשים נוצרו. וגם העובד שחוזר הוא כבר לא אותו עובד שיצא.
הוא חוזר עם ניסיון עשיר, עצמאות, אחריות והתפתחות מקצועית ואישית, ולפעמים גם עם ציפיות אחרות מהתפקיד, מהמנהל ומהארגון.
ובתוך כל זה הוא אמור פשוט... לחזור למשרד.

אבל במקביל מתרחשת עוד חזרה גדולה: החזרה הביתה.
גם שם היתה ציפייה לחזור לנקודה שבה עזבנו. למשפחה ולחברים שאמרו כל השנים ״מחכים לכם כאן״, לשגרה ולחיים שהשארנו.

ואז מגלים שגם הם המשיכו.

לפעמים בתוך כל ה״איזה כיף שחזרתם!״ פוגשים דווקא בדידות שלא ציפינו להרגיש. ולפעמים להפך, אחרי שנים של חיים ועצמאות במקום אחר, החיבוק של המשפחה והחברים מרגיש קצת כמו חיבוק דוב.

וכל זה קורה תוך כדי מכולה, בית, בירוקרטיות, ילדים שמסתגלים מחדש וכל ההיבטים הרגשיים של החזרה.

ואת כל זה העובד מביא איתו בבוקר למשרד.

זו בדיוק הסיבה שאנחנו מאמינות שליווי רילוקיישן ארגוני לא צריך להסתיים כשהשליחות מסתיימת.

בסדנאות החזרה שאנחנו מעבירות בארגונים אנחנו עוצרות עם העובדים ועם הארגון לדבר על החזרה לתפקיד, הציפיות משני הצדדים, השייכות מחדש וכל מה שהעובד מביא איתו מהשליחות.
ובאותה נשימה נותנות מקום גם להסתגלות המשפחתית.

כבוד גדול עבורנו ללוות את שליחי ושליחות משרד הביטחון גם ביציאה לשליחות וגם בחזרה ממנה.

כי חזרה מיטיבה משליחות לא קורית רק מעצם זה שחזרנו.
צריך ללוות גם אותה.

וכשנותנים מקום לעובד, לארגון ולמשפחה שמאחוריו, החזרה יכולה להפוך מסוף השליחות להתחלה טובה של הפרק הבא❤️
#רילוקיישן by @welocation.center

29

4

a month ago

⁨ מי שחי ברילוקיישן מכיר את זה - דווקא בחגים המרחק מהבית מרגיש קצת יותר רחוק.

אפשר לאהוב את החיים שבנינו כאן, את החברים שהפכו למשפחה ואת המסורות החדשות שיצרנו, ובאותו הזמן להתגעגע מאוד לכל מה שנשאר שם.

מאחלות לכל משפחות הרילוקיישן שלנו שנה של שייכות, קרבה והרבה רגעים שמרגישים בית.
ושגם למדינה האהובה שלנו, שהלב תמיד נשאר מחובר אליה, תהיה סוף סוף שנה טובה ושקטה יותר 🙏🏼🇮🇱❤️

והתמונה? עוגת ראש השנה מושקעת שהכנתי אי שם בימי הרילוקיישן, כשעוד היה לי זמן לאפות (ולנשום)😜
הילדים שלי, אגב, זוכרים אותה עד היום. כנראה שבסוף אלה בדיוק הזיכרונות הקטנים שאנחנו יוצרים רחוק מהבית ונשארים איתם ❤️

שנה טובה,
לירון ועדי 🫶🏼💐⁩ by @welocation.center

3

13

a month ago

״אין מצב שאני מספרת לאמא שלי. היא תהרוג אותי.״

״חברה שלי הייתה שתויה והתעלפה… אבל אני לא יודעת מה היחסים שלה עם ההורים שלה, אז ברור שלא נתקשר אליהם.״

אלה משפטים שאנחנו שומעות ממתבגרים שאנחנו מלוות בקליניקה.

וההורים שלהם?
הורים מקסימים. אוהבים. נוכחים.
כאלה שבאמת רוצים להיות שם בשביל הילדים שלהם.
ורובם גם בטוחים שיש ביניהם יחסים טובים.
שהמתבגרים שלהם יודעים שהם יכולים לספר להם הכול.

אבל לפעמים יש פער.
פער בין ״הילד שלי יודע שהוא יכול לספר לי הכול״
לבין מה שהילד שלנו שואל את עצמו ברגע האמת:
מה יקרה לי אם אני באמת אספר?

וזה בדיוק המקום שבו נבנית מערכת היחסים שלנו עם המתבגרים.

מערכת יחסים שמעודדת אותם לצאת לעצמאות, אבל לדעת שאנחנו עדיין שם.
שנותנת להם מקום לבחור, לטעות ולקחת אחריות, אבל גם להרגיש בטוחים לבקש עזרה.
שמאפשרת לנו להציב גבולות בלי לאבד בדרך את הקרבה.
ובעיקר, מערכת יחסים שבה גם האמת הפחות נעימה יכולה להיכנס הביתה.
כי עצמאות, ביטחון, קרבה וכנות לא נוצרים משיחה אחת טובה.
הם נבנים מהמון רגעים קטנים ומהדרך שבה אנחנו מגיבים דווקא ברגעים שבהם הכי קשה לנו להיות ההורים שאנחנו רוצים להיות.

אז אספנו כאן 6 דברים שהלוואי שכל הורה למתבגר היה לוקח איתו לדרך.

שלחו את הפוסט הזה לאמא או לאבא שצריכים לקרוא אותו עכשיו ❤️

#מתבגרים #מתבגריםברילוקיישן by @welocation.center

3

3

a month ago

תחילת השנה יכולה להרגיש למתבגרים ברילוקיישן כאילו מישהו לחץ על כפתור ה־Reset.

פתאום שוב קשה ללכת לבית הספר.
שוב יש חשש מהמפגש החברתי.
ולפעמים הם באמת מרגישים שכל מה שהם הצליחו לבנות בשנה שעברה פשוט נעלם בחופש הגדול.

וכשהם נבהלים, קל לנו מאוד להיבהל יחד איתם.

אבל דווקא עכשיו הם צריכים מאיתנו משהו אחר.

גללו ימינה 👉 ושלחו את הפוסט לאמא מבוהלת שצריכה לקרוא את זה בדיוק עכשיו❤️ by @welocation.center

3

2

2 months ago