Instagram story viewer> @carmit_hovel> Tagged

carmit_hovel

@carmit_hovel

undefined

POSTS STORIES REELS TAGGED

רוצים להשקיע בנדל״ן בצורה חכמה יותר? 🏙️

קהילת הנדל״ן של BDO ACADEMY היא המקום ללמוד, להתייעץ, להכיר הזדמנויות ולקבל כלים מעשיים לעולם ההשקעות והיזמות.

מה מחכה לכם בקהילה?

🏢 תוכן וידע מקצועי
🔍 חשיפה להזדמנויות השקעה ולעסקאות שנבדקו
🤝 התייעצות, נטוורקינג וחיבורים בין משקיעים
🧭 הכוונה ומעטפת מקצועית לאורך הדרך

הקהילה בהובלת כרמית חובל, שמביאה איתה ידע וניסיון מעולם הנדל״ן וההשקעות.

רוצים להצטרף? הקישור מחכה לכם בביו 🔗

#נדלן #יזמות #השקעות

10

1

בדיקה של אתר מדלן, שפורסמה השבוע ב ynet, בחנה את הביקוש לשכירות ב 1614 שכונות ברחבי הארץ במהלך יולי אוגוסט 2026 והתוצאה מעניינת. שכונת נווה שאנן בחיפה מדורגת במקום הראשון בארץ בביקוש לשכירות.
אבל זו לא רק שכונה אחת.
6 שכונות בחיפה נכנסו ל 20 המקומות הראשונים בדירוג, נווה שאנן במקום הראשון, רמות רמז במקום החמישי, אחוזה במקום השמיני, מרכז הכרמל במקום ה 12, הדר עליון במקום ה 19 וכרמל מערבי במקום ה 20. (ynet⁠)
המדד של מדלן אינו דירוג של איכות חיים. הוא מבוסס על אינדקס משולב של נפח הפניות לדירות להשכרה, מספר הפניות לכל מודעה ומספר הצפיות בנכס, לצד בחינת היצע הדירות בשכונה וזה בדיוק מה שהופך את הנתון למעניין.
מאחורי המספרים מסתתרת תמונה של שוק שכירות שבו מיקום, נגישות, מרכזי חיים ותמורה למחיר הופכים משמעותיים יותר ויותר.
עבור משקיעים, זה נתון שראוי להתעכב עליו.

ביקוש גבוה לשכירות הוא מרכיב משמעותי בהשקעה מניבה, הוא תומך ביציבות השכירות ומקטין את הסיכון לתקופות ארוכות ללא שוכר. כאשר הוא פוגש מחירי כניסה אטרקטיביים יחסית - התחדשות עירונית, מוסדות אקדמיים ותשתיות נוצרת משוואת השקעה מעניינת.
והנתון שמסקרן אותי במיוחד הוא שכונת אחוזה. עלייה של 70% במספר הפניות לכל מודעה לעומת הקיץ הקודם. זה כבר לא רק דירוג זו אינדיקציה להתחזקות הביקוש ביחס להיצע.

https://www.ynet.co.il/economy/article/yokra14886421?utm_source=ynet.app.ios&utm_term=yokra14886421&utm_campaign=general_share&utm_medium=social&ut

10

0

כתבתי כאן כבר בעבר על הקמפוס החדש של אנבידיה (NVIDIA) בקרית טבעון ועל שנת 2031, השנה שבה צפוי להתחיל האכלוס הראשוני של הקמפוס שיתפרס על כ 90 דונם, כ 160 אלף מ”ר ויוכל לאכלס כ 10,000 עובדים. אבל מאז התמונה האזורית המשיכה להתבהר. אם מסתכלים רק על 2031 מפספסים את מה שכבר קורה עכשיו.

בפברואר 2026 נחתם הסכם להקמת בניין נוסף עבור אנבידיה בפארק עופר יקנעם, בהיקף של כ 29 אלף מ”ר. אנבידיה כבר שוכרת בפארק של כ 38 אלף מ”ר נוספים והבניין החדש צפוי להכנס לפעילות בהדרגה עד 2028. כלומר עוד לפני שהקמפוס בטבעון יקבל את העובד הראשון שלו, הפעילות של אנבידיה באזור כבר צפויה לגדול באופן משמעותי.

וזו בעיניי הנקודה החשובה באמת - עובדים לא מגיעים ביום שבו גוזרים את הסרט. הביקוש מתחיל הרבה קודם. כאשר חברה בסדר גודל כזה מרחיבה פעילות, ההשפעה אינה נשארת בתוך בנייני המשרדים. היא מחלחלת לשוק העבודה, לתשתיות, למסחר, לשירותים ובסופו של דבר גם לשוק המגורים. היא משנה את ציפיות השוק, מרחיבה את מעגל הביקוש ומשפיעה על האופן שבו אנשים ועסקים מסתכלים על האזור.
וזה כבר לא סיפור של טבעון בלבד.

יקנעם, טבעון, רמת ישי וישובי העמק נמצאים בתוך אותה מערכת אזורית. לכל אחד מהם היצע מגורים שונה, רמות מחיר שונות, מאפיינים דמוגרפיים שונים ונגישות שונה למוקדי התעסוקה.

*המשך בתגובות.

15

2

ומה אם ההשקעה הכי טובה שלכם תתחיל דווקא בחיבור הנכון?
אני מאמינה שהשקעות הן הרבה יותר ממספרים, הן תנועה של אנשים, של רעיונות ושל יוזמות.

במסגרת הפעילות שלי ב BDO Academy, אני מובילה את קהילת המשקיעים שלנו, ובימים אלה אני מרחיבה אותה ומזמינה משקיעים חדשים להצטרף.

הקהילה מחברת בין משקיעים, יזמים ואנשי מקצוע ויוצרת מרחב של ידע, שיתופי פעולה, חיבורים והזדמנויות חדשות.

אם עולם השקעות הנדל”ן והיזמות מדבר אליכם, מוזמנים לשלוח לי הודעה בפרטי ואשלח קישור להצטרפות 🍓

מחברים בין אנשים, ידע והזדמנויות
BDO Academy

16

2

השקעות טובות מתחילות באנשים, בידע ובקהילה הנכונה.

אני שמחה להוביל ולנהל את קהילת המשקיעים של @BDO Academy ולהזמין אתכם להצטרף לקהילה מקצועית שנועדה ללמוד, לשתף, להתייעץ וליצור חיבורים אמיתיים בעולם השקעות נדל״ן

בקהילה תמצאו בין השאר

תוכן מקצועי, מאמרים וסקירות
מענה לשאלות והתייעצות
תובנות מעולם ההשקעות
הזדמנויות השקעה נבחרות
חיבורים בין משקיעים, יזמים ואנשי מקצוע

אם עולם ההשקעות מסקרן אתכם, אם אתם כבר משקיעים או רק מתחילים את הדרך, אשמח לצרף אתכם לקהילת המשקיעים שלנו.

📩 שלחו לי הודעה פרטית ואשלח לכם את קישור להצטרפות

17

1

קישור לכתבה שלי

https://www.vegax.co.il/article/hithadshuttt/

7

0

⁨ קישור לכתבה שלי

*רכישת דירה בתהליך פינוי-בינוי, איך יודעים מה תג המחיר? - VegaX*
בעסקה לרכישת דירה שנמצאת בתהליך פינוי-בינוי, כדאי להבין היטב מה קונים. למעשה, העסקה מורכבת מדירה ישנה, ואופציה עתידית לדירה חדשה. הבנת כל אחד מהמרכיבים, מאפשרת לתמחר את העסקה בצורה מדויקת

https://www.vegax.co.il/article/רכישת-דירה-בתהליך-פינוי-בינוי-איך-יודע/⁩

9

2

נתק'י, זה היה אקורד הסיום המושלם לתקופה שלא תישכח
תודה על זה ❤️🙏

29

3

⁨ ⁨ בשנים הקרובות עשוי להתרחש בצפון מהלך בעל משמעות כלכלית ונדל״נית יוצאת דופן. ענקית השבבים והבינה המלאכותית NVIDIA בחרה להקים קמפוס משמעותי בקרית טבעון.
מדובר בפרויקט על שטח של כ־90 דונם עם היקף בנייה המוערך כ 160,000 מ״ר, נתון חריג בקנה מידה אזורי. לוחות הזמנים שפורסמו מדברים על תחילת עבודות בשנת 2027 ואכלוס ראשוני צפוי בשנת 2031. הנתון המשמעותי ביותר אינו שטח הקרקע, אלא היקף כח האדם. ההערכות מדברות על למעלה מ־10,000 עובדים באתר החדש. כאשר מביאים בחשבון את אפקט ההגירה הנלווה, בני ובנות זוג, ילדים ושירותים נדרשים, ההשפעה הפוטנציאלית עשויה להגיע להיקף של 30–40 אלף תושבים במעגלים הסובבים.

כאן נכנסת התמונה הנדל״נית
בשוק הדיור, ביקושים אינם נוצרים מהצהרות אלא ממקומות עבודה. מוקד תעסוקה משמעותי מייצר אפקט שרשרת מוכר, תחילה ביקושים לשכירות, לאחר מכן ביקושי רכישה ובהמשך שינוי בתפיסת הערך של האזור כולו. נדל”ן אינו מגיב לרעש אלא לתנועה.
תנועת הון אנושי איכותי היא תמיד ארוע מתמחר.
מי שמבין דינמיקה, מבין מהלכים קדימה.
קרית טבעון, שכבר כיום נהנית ממוניטין של יישוב איכותי ומבוקש עשויה למצוא את עצמה בעשור הקרוב בנקודת מפנה מעניינת במיוחד, שילוב בין איכות חיים גבוהה לבין מוקד תעסוקה טכנולוגי משמעותי.
לפניי שמחירים זזים האנשים זזים.
שלא תגידו שלא אמרתי 😉⁩⁩

28

0

⁨ מלחמות אינן מפילות את שוק הנדל״ן בישראל, הן רק מקפיאות אותו.
בכל פעם שמתחיל סבב לחימה עולה אותה שאלה, האם הפעם שוק הדיור יצנח? בדקתי מה קרה לשוק הנדל״ן בכל אירוע ביטחוני משמעותי ב 25 השנים האחרונות - האינתיפאדה השניה, מלחמת לבנון השניה, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות ומלחמת חרבות ברזל. כאשר מסתכלים על הנתונים לאורך זמן מתגלה דפוס עקבי, בישראל מלחמות כמעט אף פעם אינן מפילות את שוק הנדל״ן, הן כן מקפיאות אותו. בעשרים וחמש השנים האחרונות עלו מחירי הדירות בישראל בלמעלה מ 200%, גם כאשר בדרך נרשמו תקופות לחימה ומשברים.
ניתוח ההתנהגות של השוק לאורך השנים מצביע על מודל שחוזר על עצמו בשלושה שלבים ברורים.

שלב ראשון - קפאון. עם פרוץ הלחימה נוצרת אי ודאות. קונים ממתינים, מוכרים בוחנים מחדש והבנקים נעשים זהירים יותר. מספר העסקאות יורד באופן משמעותי לעיתים בירידה של עשרות אחוזים בתוך חודשים ספורים. יחד עם זאת אין קריסה רוחבית של מחירים.

שלב שני - התאוששות. לאחר מספר חודשים מתחילה חזרה הדרגתית לפעילות. הקונים שחיכו חוזרים לשוק, העסקאות מתחילות להיסגר מחדש והמערכת הפיננסית מתייצבת. הביקוש לדיור אינו נעלם בזמן מלחמה הוא פשוט נדחה. בישראל מתווספים מדי שנה כ 50–60 אלף משקי בית חדשים והצורך הבסיסי בדירה ממשיך להתקיים גם בתקופות חירום.

שלב שלישי - האצה. לאחר תקופת הקפאון נוצר ביקוש דחוי, רוכשים רבים שחיכו חוזרים לפעול כמעט במקביל. בשוק שסובל ממחסור בדירות, הדבר עלול לייצר לחץ מחודש כלפי מעלה על המחירים. לא תמיד, לא בכל אזור אבל כתופעה רחבה זהו דפוס שחוזר.

כך קרה גם בעבר. בתקופת האינתיפאדה השניה נרשמה ירידה משמעותית בהיקף העסקאות וחוסר ודאות ממושך אך בהמשך הגיעה התאוששות. במלחמת לבנון השניה נרשמה האטה זמנית ולאחריה חזרה לפעילות. בצוק איתן ובשומר החומות הקפאון היה קצר יחסית ונמשך לרוב חודשים בודדים. גם במלחמת חרבות ברזל נרשמה ירידה חדה במספר העסקאות בחודשים הראשונים והשוק עדיין מצוי בתהליך הסתגלות.
למה זה קורה דווקא בישראל?
קצב גידול אוכלוסייה מהגבוהים במדינות המפותחות, סביב כ 2% בשנה, מחסור בהיצע דירות, קרקע מוגבלת באזורי ביקוש ותרבות השקעה עמוקה בנדל״ן. כל עוד התנאים האלה מתקיימים מלחמה יכולה לעכב את השוק אך קשה לה מאוד להפיל אותו.
ומי שמביט בכותרות בזמן אמת מרגיש אולי פחד. מי שמביט בנתונים רואה דפוס עצירה, התאוששות ושוב האצה. במילים אחרות, המלחמה משנה את הקצב אך לא את הכיוון.⁩

23

0

הבית כמרחב של זהות
בחירת בית נתפסת פעמים רבות כהחלטה פרקטית - מיקום, גודל, תקציב, אך בפועל, זו גם החלטה תודעתית.
הבית שבו אנחנו בוחרים לחיות הוא מרחב שמארגן את החוויה הנפשית שלנו, ביטוי לאופן שבו אנחנו מבקשים להרגיש בעולם.
מי שבוחר בית פרטי, לעיתים מחפש אינטימיות, שקט ויסות, מרחב המאפשר הפרדה ברורה בין העולם למרחב הפנימי.
מי שבוחר לחיות בקהילה, מושב, שכונה מגובשת או בניין עם חיים משותפים, מבקש החזקה רגשית, נראות ורצף של קשר אנושי.
רצון או צורך לגור בקומה גבוהה מאוד (קומה 16, למשל), לעיתים מחפש פרספקטיבה ומרחק רגשי מהעומס, קו ראייה פתוח.
דירה קטנה בלב עיר סואנת זקוק לגירוי, לתנועה, לדופק שמווסת מבחוץ.
יש מי שזקוק לאור, לפתיחות ולזרימה,
ויש מי שמרגיש בטוח דווקא במעטפת ברורה ובקירות קרובים.
אלו אינן רק העדפות אסתטיות.
אלו דפוסים רגשיים, סגנונות התקשרות
ואופנים שונים של התמודדות עם המציאות.

אבל הבחירה בבית אינה עוצרת כאן.
היא חושפת גם את הפער בין הבית שבו אנו חיים לבין הבית שבו היינו רוצים לחיות. זהו מרחב שבו מתקיימים יחד שאיפות, פחדים, רצונות והימנעות.
יש מי שיגיב לפער הזה בתנועה, בנכונות להתחייב, לקחת סיכון מחושב ולצמצם דיסוננס פנימי ויש מי שבוחר להשתהות, לא מתוך ויתור, אלא מתוך זהירות, צורך ביציבות או חשש מעומס רגשי וכלכלי.
הבית משקף מערכת יחסים עם אי ודאות, עם ביטחון ועם עצמנו. מאחורי כל עסקת נדל״ן יש אדם. בין מה שהוא חולם לבין מה שהוא מאפשר לעצמו, מתקיים מרחב של בחירה, יכולות ופחדים.

והבית שבו אתם גרים היום - מה הוא מספר עליכם?
ומה הפער ביניכם לבין הבית שעוד מחכה לכם?

16

0

22

0