תמר אולמן- פסיכותרפיה והדרכת הורים

כשהמסך ירד ומצאתי את עצמי יושבת באולם עם דמעות בעיניים, הבנתי פתאום משהו שלא חשבתי עליו מעולם:
גדלתי להיות מבוגרת, אבל בחרתי לא להיות פיראטית. 🏴‍☠️✨

מי שמכיר אותי יודע שאני חיה ונושמת את פיטר פן. קראתי את הספר בכל גרסה אפשרית (ותמיד גיליתי בו רעיון חדש), בתור ילדה ישבתי על קצה המיטה ושרתי לחלון פתוח שיבוא, נכנסתי לחופה עם שני שירים מהמחזמר ועד היום אני חלק מקהילת "משוגעים לדבר" שמדקלמת משפטים בעל פה.

אבל החיבור שלי לסיפור הזה הוא הרבה יותר עמוק מנוסטלגיה.
מתישהו נחשפתי לסיפורו של הסופר, ג'יימס מתיו בארי. כשהיה ילד, אחיו הגדול נהרג ואמו שקעה באבל עמוק. כדי להרגיש שייך ולקבל טיפת יחס, בארי הפך לילד מרצה, כזה שמייצר נחיצות דרך טיפול באמו.

שם מצאתי חיבור אינטימי אליו.
כילדה הרגשתי לא פעם "שקופה". מהר מאוד הבנתי שכדי שיראו אותי, כדי שארגיש שייכת ובעלת ערך- אני צריכה להיות לעזר. עזרתי, ריציתי, טיפלתי באחרים. הדמיון היה המפלט שלי, ממש כמו של בארי. הפלגתי למחוזות אחרים בראש כדי לא להיות תלויה באף אחד.

שנים קיוויתי להישאר ילדה, בעיקר כי ב"לוגיקה הפרטית" שלי, מבוגרים היו כמו קפטן הוק- נוקשים, רעים וכאלה שפוגעים בילדים.
לא פלא שבמשך עשרות שנים ליוויתי "ילדים אבודים". בני נוער שאיבדו את הדרך ועברו על החוק. החיבור שלי אליהם היה מיידי. הבנתי את הפנטזיה שלהם לחיות בארץ לעולם לא- חיים בלי גבולות ובלי אחריות אישית- ועזרתי להם לבחור אחרת.

הפחד הגדול מכולם היה להפוך לאמא בעצמי. פחדתי מהאחריות ומהתפקיד של ה"מבוגר".
אבל לאורך השנים, דרך עבודה, מודעות ואנשים קסומים שליוו אותי, למדתי שיש לי בחירה.
הבנתי שאני יכולה לקבל את עולם המבוגרים מבלי להפוך לפיראטית. יכולתי לבחור להיות "וונדי"- להביא איתי חמימות אמהית, אומץ ואהבה. סיפור חיי חיזק בי את האמונה שאני יכולה להיות עצמאית, "לדחוף אוויר לגוף" ולעבוד קשה כדי להגשים את השאיפות שלי, בכוחות עצמי.

בהצגה, כשהבת שלי החזיקה לי את היד חזק והבן שלי (שביקש להתחפש לפיטר פן בעצמו) ישב לצידי, ראיתי את פיטר פן ממריא מעל הבמה.
כן, ידעתי שהוא מאובטח בחבלים. אבל הרעיון הזה, שאני כל כך מאמינה בו- שאם נכניס לגוף כוח ואמונה דרך המחשבה, המציאות תתיישר לפיה- התממש לי מול העיניים. אפשר לעוף, אפשר לצמוח ואפשר להגשים חלומות, גם כשאת מבוגרת.

להיות מבוגר זו לא גזירת גורל של קשיחות וניתוק. זו זכות שמאפשרת לנו לבחור, בכל יום מחדש, מי אנחנו רוצים להיות.

איזה סוג של מבוגרים אתם בחרתם להיות? 🧚‍♂️✨
ספרו לי בתגובות.

#פיטרפן #הדרכתהורים #פסיכותרפיה #הורות